תחומים - פורום חרדי מקצועי

@צדיק-תמים אמר בטעינת ספריות חיצוניות - מcdn או הגשה עצמית?:

ולשים אותם בתוך התקיה של הפרויקט, ולטעון אותם משם דרך האקספרס? ולשים אותם בתוך התקיה של הפרויקט, ולטעון אותם משם דרך האקספרס?

האפשרות לשים אותם בתיקיה של הפרוייקט היא הגיונית, אבל לא "לטעון אותם דרך האקספרס", האקספרס לא עשוי ולא מומלץ לטעינת קבצים סטטית של CSS וJS וכדומה. הוא עושה את זה לאט ועל חשבון הטריד של נוד שרץ.
אם אתה שם בתיקיית הפרוייקט אתה צריך לדאוג, שאפאצ'י או nginx או שירות אינטרנט כל שהוא יגיש את התיקיה הזו בצורה סטטית.
אבל גם זה בד"כ איטי יותר מCDN. זה ממש קל לבדוק, תטען את שניהם ותפתח גלישה בסתר ותראה בלשונית ההNetwork את ההבדל בזמן וגם בגודל (זה דחוס, ודחוס טוב). זה בלי לקחת בחשבון את מעלת המטמון (שבספריות מפורסמות מCDN מובילים אז יהיה לרוב קאש בדפדפן, משא"כ מהאתר שלך פעם ראשונה באתר שלך תמיד תחייב טעינה מלאה) (נמחק כי זה לא נכון כיום).
אז מה הצד לא להשתמש בCDN?
יש מקרים שזה אינטרנט חסום/מסונן/פנימי ואתה לא רוצה להיות תלוי בשום דבר חיצוני
ויש מקרים בהם אתה עורך שינויים בספריה, זה מצוי בספריות עם משתנים כמו bootstrap שאפשר לבנות אותה מקבצי SASS עם קצת הבדלים ואז הפלט הוא ייחודי ואין לך איך להשתמש בCDN.

@mekev רק הערה, בכמה פעמים אחרונות (לא בכולם!) ששאלתם בפורום זה היה נראה "פגע וברח".
לתשומת לבכם, זה לא מזמין להשקיע בתשובה.

לשאלתכם, קצת חסרים פרטים.
יש לנו שלושה מערכות:
א. תכונה שולחנית
ב. שרת מסד נתונים
ג. מרכזיה

המרכזיה (ג' )מוכנה להודיע לכל מאן דבעי שיש שיחה, אבל בפרוטוקול http, כלומר בקשת אינטרנט.
האם התוכנה (א') והשרת (ב') זה אותה מחשב? התוכנה רצה על מחשבים מרובים?
האם למחשב שמריץ את הSQL יש כתובת אייפי פרטית קבועה?

התפלאתי למצוא היום מידע יפה וערוך בMDN על client-side frameworks:
Understanding client-side JavaScript frameworks - תוכן עניינים כללי
Framework main features
Introduction to client-side frameworks - כולל הסבר למה בכלל צריך פריימורק.

יש שמה גם הדרכה פרטית לפרימוורקים נפוצים: אנגולר, ויו, ריאקט, ועוד.

@יוסי12345 אמר בתכנות | איך להתחיל?:

קשה לי להאמין שניתן ללמוד בצורה חובבנית.
צריך ללכת למקום מסודר עם 'שיעורי בית' רק ככה מתקדמים.
ישנם בודדים שהצליחו ללמוד לבד.

אני למדתי במקום מסודר והכרתי המון המון שלמדו במגוון של מקומות כאלה.
בא נאמר ככה, מי שמסודר אולי זה החלק הכלכלי של הגוף המארגן, לא משהו מעבר.

אני מסכים שלימוד שפה ולימוד כלים לרוב מייצרים מישהו שיודע לכתוב קוד אבל בכלל לא מתכנת של ממש,
וחסר לו הרבה תיאוריה ורגישות לאמנות הזאת. אני לא חושב שמקומות "מסודרים" נותנים אותה (אולי כמה טיפות וגם הם כ"תופעת לוואי" של הרבה דברים אחרים), אבל כן חושב שיש דרכים להשיג את זה גם לבד.
בזמנו המלצתי על ספרים אקדמיים של תכנות בפועל (כמו זה) הבעיה שהם לא מתאימים לJS אלא לC# או JAVA, אם כי את האמנות של התכנות הם מעבירים יפה.

אם הכונה למשמעת, אז ברור שקבוצה ומורה ויחס זה מחייבים שעוזרים להיכנס לנושא, אבל לצערי במקומות האלה התועלת הזאת גם קטנה מאוד לרוב סוגי האנשים:
כמה מחייב אותך מרצה שלא באמת אכפת לסבתא שלו אם תדע או לא ואיך הסתדרת בשיעורי בית? וכשהמרצה טוב יותר, זה עדיין "מרצה" רחוק ממורה, ובודאי שאין שום אכפתיות של הסגל המלווה.
כמה מחייבים חברי קבוצה שרובם בספק עצום אם הם נכנסו לתחום שקשור אליהם, מתהלכים בתחושה שהם כנראה לא בקטע, רובם עם מצפון מיותר ומשתק על חיפוף במכינה באנגלית/מתמטיקה (שלעיתים קרובות זו התועלת הבלעדית שלה)?

@avi-rz ראשית אני מתחנן בפניך לדעת לשאול.
אתה כעת רק ב"דרך אגב" למדת איך לבדוק משהו אלמנטרי ביותר, לראות מה השגיאה בקונסול בכלי המפתחים (למעשה לא עשית את זה עד עכשיו, אפילו לא חשבתי על זה).
זה קורה לא בגלל שאתה טיפש, ולא בגלל שאתה נחשל, אלא כי אתה לא שואל ואתה בטוח שזה עבירה על החוק לחשוף מה אתה לא יודע, ו/או לא מתאים לך לקרוא מדריכים לדברים פשוטים.
אתה מתכנת מוכשר, רואים את זה, אבל אם תפרוץ ולו במעט את תכונותיך הטבעיות, תגיע רחוק פי כמה.
.
כעת לתשובה, מה זה הCORS הזה, ואיך פותרים אותו.

מה זה: הCORS זה הגנה ברמת דפדפן, על מי? על המשתמש. למשל, הדפדפן חושש, שאני בעל האתר תחומים שמתי בקוד האתר בקשת אינטרנט כזו שמנסה בשיטת מצליח לגשת ל50 הודעות אחרונות שקיבל הגולש התורן מgmail. אם הקוד יצליח (כי המשתמש אכן עם חיבור תקף לג'מייל) אני אשלח את התוצאות לשרת שלי, שם אקרא בהנאה את כל הדואר נכנס של כל הגולשים באתר שלי. מה דעתך?
בא הדפדפן המודרני ומגן על המשתמש בו. הוא אומר לקוד שבאתר משהו נורא פשוט. אתה אמור לגשת לכתובות שמתחילות בtchumim.com בלבד, אוקי? אם אתה ניגש לכתובת gmail.com אנחנו נימנע מלהעביר לך את התשובה שתתקבל ויהיה לך שגיאת CORS והקוד ייכשל.
למה להימנע מלהעביר את התשובה ולא להימנע בכלל משליחת הבקשה? כי בתשובה נבדקת אפשרות שהאתר הזר (gmail) אישרו בעצמם גישה מדומיין tchumim למשל בגלל שזה אותו בעלים וכדומה. אז לכן מתקבלת התשובה, הדפדפן בודק אם יש אישור, ואם לא יש CORS.

איך פותרים אותו: נחזור בקצרה על הבעיה, אנחנו בקוד סקריפט שנמצא בדומיין א' רוצים לשלוח בקשות לדומיין ב. אם דומיין ב' בבעלותינו, אנחנו נוכל לשים שמה אישור לדומיין א, ע"י הוספת הידר מתאים בתשובות.
אבל במקרה שלך אני מנחש שהדומיין א' זה בעצם אנגולר ע"י הפקודה serve. במקרה כזה, החיים הרבה יותר קלים. אפשר פשוט להגדיר פרוקסי, שכל בקשה של דומיין ב בעצם תישלח לא ובא' יישלח בקשה בצד שרת (הcli שמריץ את אנגולר) לשרת ב, ואת התשובה הוא יחזיר עם הכותרות המתאימות שהכל יעבוד יופי. התצורה מתוארת פה: https://angular.io/guide/build#proxying-to-a-backend-server תפרט מה שני הדומיינים ואיך הם רצים ואני אשתדל לעזור לך להגדיר הכל נכון.

@חוקר העולם של הזדהות והשראות הוא ותיק ובנוי מאוד. מאוד מומלץ לא לעשות כלום, כי כל דבר שתעשה זה המצאת גלגל על כל החסרונות שיש בזה.
בא נחלק את מה שכתבת:

א. שמות וסיסמאות.
במקרה שלך אתה יצר גם משתמש וגם סיסמה, אוקי.
אבל מכיוון שאולי תיתן למשתמש לבחור סיסמה, ומכיוון שסיסמת משתמש נחשבת משהו אישי מאוד, מקובל לא לשמור סיסמאות בכלל. פשוט שומרים תוצאה חד סטרית של הסיסמה, מה שנקרא גיבוב שלה. אז אנחנו צריכים טבלה של משתמשים, עמודה של ערך מגובב ובהינתן שם וסיסמה, מפעילים את פונקציית הגיבוב על הסיסמה, ובודקים עם יש שם+גיבוב מתאימים. הנה דוגמת גיבוב.

ב. שסנים (עונות = היכר לייחודיתו של משתמש על פני בקשות שונות)
כדי לדעת שהמשתמש כבר נתן שם וסיסמה נכונים הצעת להשתמש בעוגיות או כל היכר אחר המועבד ללקוח. יפה מאוד, זה אכן הדרך. ליתר דיוק, העוגיות.
בניהול של שסן העלית נקודות נכונות: יש בעיה שלקוח "ינחש" שסנים אחרים. לכן העוגיה חייבת להיות קשקוש ולא מס' רץ (uuid רנדומלי זה אכן נחמד), וכזה קשקוש שבלתי סביר לניחוש בפרק הזמן בה היא בתוקף. ובגלל כל הסלט הזה של: קביעת עוגיה, קביעת תוקף, ניהול טבלת העוגיות ועוד היבטי אבטחה, משתמשים בספריה שעושה את כל זה לגמרי אוטומטית express-session. הספריה הזו ממש שקופה, אתה מחליט על בקשה מסויימת שהמשתמש הזה הוא בלתי נחמד, אז אתה מסמן את req.session.user_dafuk = true, או אם העדפה שלו היא מיון לפי עיר req.session.filterBy = 'city' ואח"כ בכל בקשה אתה פונה למשתנה הזה, ולמרבה הפלא הוא מכיל את המידע שהוצב בבקשות הקודמות, זה כיף!

ג. הרשאות
באקספרס יש מושג של middelware וזה אומר שאתה יכול לעבד בקשה (וגם את התשובה החוזרת) בכמה "שכבות", אתה יכול לעשות שכל הבקשות יעברו דרך פוקנציה שבודקת אם המשתמש מחובר ועושה חישובים שונים וכדומה.
אפשר בצורה הזו בקלות להגביל גישה של משתמש/סוג משתמש על הרבה פונקציות בלי לעשות if בכל קוד וקוד (שדרך זו מאוד מקשה על התחזוקה, ומעלה מאוד את הסיכויים לפשלות אבטחה בגלל ריבוי קוד וריבוי נקודות בדיקה).
בנוגע למימוש בדיוק לגבי הפרוייקט שלך, קשה לי להציע דרך גם בגלל שאני לא בקיא בו וגם בגלל שאני לא כ"כ בפרקטיקה של זה - ביישומים שלי אין כ"כ הרבה דרגות ואפשרויות. ההרשאות לטעמי לא צריכים להיות פר טבלה וסוג פעולה של קריאה/כתיבה, אלא פשוט פר פעולת לקוח. בקשה X שייכת רק למנהל, אז מוסיפים בה מידלוואר שבודק שיש הרשאות ניהול. אם בבקשה אחת יש אופציה לקבל מידע שונה לפי דרגת הניהול אין מנוס מלכתוב קוד קשיח יותר.

@אבי-203 בלי לגרוע מהמלצתך, אני חייב לציין שאני הייתי חסיד מושבע של הרבה דברים.
ולמרות צדקתי לגמרי בכל מה שחשבתי על אותם דברים,
שגיתי מאוד במה שחשבתי על האחרים שלא הכרתי.

תוכנת אקסס היא דוגמה מצויינת, זו תוכנה שמאפשרת למי שלא מכיר אף אות באנגלית להקים תוכנה עם יכולות לא רעות, ועם ידע מקצועי, יכולות מרשימות במינימום פעולות ומאמץ. ועדיין המלצה להתחיל שמה היא מבחינתי תקרת זכוכית לכל החיים.

אתה חושב שwix טוב? קח אומץ ותעשה "שלום עולם" בסביבה אחרת וככה יהיה לך גם מדד, וגם מושגים - תלמד לאיזה מטרות wix היא הכי בעולם ומתי יש דרכים קלות ממנה. כי כעת אתה בסכנת הLaw of the instrument: "אני מניח שזה מפתה, אם הכלי היחיד שיש לך הוא פטיש, להתייחס לכל דבר כאילו היה מסמר".

יאהוו. תודה רבה!
זה אומר שאולי נתחיל להשתמש בסקריפטים...

אני רוצה לתקן את הרושם של התשובה שלי,
נשמע מדבריי שכל הנושא זה שהnoSql לא עושה עבודה שהmysql כן עושה ולכן זה עובר לאחריות המפתח.
אז זה לא רק עניין של אחריות, כי יש דברים שרק המסד יכול לעשות בצורה טובה (כי הוא מחליט איך לאחסן פיזית על הדיסק). למשל join או שליפה לפי אינדקס, זה דברים שבmysql יעבדו באופן יעיל יותר, גם אם המפתח של האפליקציה מוכשר מאוד בכתיבת קוד יעיל.

@nigun בלי "אם כבר". פתח נושא מפואר לצורך השאלה הזאת הלא פחות חשובה.

@by6199 אין שום סיבה שיהיה בעיה.
זה סה"כ עושה רעש מסוג לא נחמד על כלבים, לא מזיק ולא כלום.
אגב, יש לי טיפ נגד כלבים - מטריה. פשוט פותחים אותה לכיון הכלב וסוגרים חליפות...
לא יודע כמה זה טוב נגד רוטווילרים אבל כלבים סטנדרטים מכבדים מטריות

@מנחם אין לי שום בעיה שאינני מכיר אותך. אתה הראשון שאני פוגש עלי האינטרנט! שפעיל בלי קשר לניק ההוא מפרוג, שמצהיר על הכרת המקרה דרך המציאות. אני כעת מיצר הרבה יותר בצער המשפחה שקיבלה מימד מציאותי יותר, אך עדיין רחוק ממה שהם ראויים לו.
אני החלטתי מראש שבשלב זה אתייאש מבדיקת הנושא, והרמתי הרגע את תרומתי בסך מאה ש"ח.
ומכובדי מנחם, א' ישר כח גדול. ב' אני מבין את זעמך כשאתה רואה את כל הפקפוקים שלי מול מקרה כה נורא שאתה מכיר והוא נהיר לך. כשתתפנה ותחשוב אני חושב שתסכים עם המהומה שעוררתי פה, אין שום הצדקה בעולם לגבות כסף שהערובה היחידה שעומדת לנותן זה כוונתו הטובה.
בקשר לקופות, אני עדיין חושב, וזה אפילו אם חלילה הייתי עצמי מכיר אישית, שקופה (מרכז הצדקה פה משמשים נטו לסליקה למיטב הבנתי) זה צדקה איכותית בהרבה מכזו יוזמה בהם הנצרכים עצמאיים לגמרי או יותר נכון נכים לגמרי.

הרב טוביה פולק - תפקידנו.pdf
הרב יהושע אייכנשטיין.pdf
עינינו גל - ישיבת מיר.pdf
רבי דן סגל.pdf
אז נדברו - גיוס המידי של בני הישיבות.pdf
בעצתך תנחני - מבט.pdf

2הגרמה הירש.pdf
הרב משה בויאר - ויועצנו כבתחילה.pdf

לספורט, אני מציע לך רק לחפש בעיתון או באתר מספר אחר מכל סוג, אפילו בתחום העשרות, ולבדוק אותו.
בחצי מהמקרים יש חוסר דיוק, בחלקם חסר ספרה ולהיפך.
מאז ההפגנות של המחאה נחשפו האנשים לנתון פשוט, המספרים שנתנו להם במשך שנים על השתתפות בלוויה או הפגנה, בטון מקצועי שאין עליו מקום לערעור בכלל, הוא סתם הימור של גורם כל שהוא מהתקשורת או מהמשטרה, בלי שום ייתרון טכנולוגי או מודיעיני על כל השערה של אזרח רגיל. זה דוגמה קטנה על המושג תקשורת.
בכל כתבה או ידיעה על תחום שאני מכיר (טכנולוגית, קהילתית, גאוגרפית) יש אי דיוקים גסים שהיו קלים לבירור שמוגשים בבטחון עצמי מופגן שמדהים אותי כל פעם מחדש.

@מעלה-ומוריד טעית בנוסחה של הבני נינים, כתבת שם חמש סימני שאלה במקום ארבע.
וזה יוצא ביחד 1101, ועוד טעות שזה שיש אצלך נכד שנולד ב2002, אז הגענו ל1100.
הקוד שלי ייתן אותה תוצאה אם תשנה:
א. גיל ההתחלה 22 במקום 20
ב. שנת 40 עולה מן החשבון, כלומר MAX_AGE = 41
ג. שנת ה100 עולה מן החשבון, כלומר END_YEAR = 2001

@one1010 באמת השאלה שלך ממחישה משהו מאוד יפה, שלדעתי הוא יסוד גדול בכלל השטחים והחיים.
שאלת איך יכול להיות כ"כ הרבה תשובות סותרות לשאלה כה פשוטה,
והנה רואים שהתשובה היא שהפרמטרים הם קריטיים.

@מנתק מאוד מודה לך על שהנחת את דעתי.
אני מציע לפתוח נושא מסודר חדש, בו יופיע השירות והתנאים ואופי ההתקשרות הכל בפוסט אחד ויפה, ובע"ה תעשה חייל לעזור בעניין ולחסוך מכשירים לאנשים.

@chagold אמר באני מחפש גבר בעל סוג דם AB+ בלבד, (קיבלתי):

אני מחפש גבר בעל סוג דם AB

https://irrelevant.org.il/2017/04/19/4717

אני כל פעם שאני מקבל מייל בסגנון,
א. אני בודק אם הוא נמצא באתר הנ"ל.
ב. באם כן, אני מזהיר את מי ששלח שלהבא יעשה גם כן את הבדיקה לפני השליחה אלי.
ג. באם הוא שולח לי שוב חומר "לא רלוונטי", הוא מקבל דרישה חד משמעית להפסיק לשלוח לי מיילים.

האם ללמוד פיתוח אתרים או תכנות?
פורסם באינטרנט ישראל ע"י רן בר-זיק

לא מעט אנשים פונים אלי ושואלים אותי אם כדאי ללמוד פיתוח אתרים/ תכנות באחד מהמקומות הרבים שמלמדים לימודי תעודה ללא תואר. אני מקבל לא מעט מיילים כאלו והקצב שלהם הולך ומתגבר, לפיכך אני כותב את המאמר הזה שמיועד לענות על השאלה האם כדאי ללמוד קורס תכנות/פיתוח אתרים (לא במסגרת תואר במדעי המחשב, זה סיפור אחר).

קודם כל – מי אני? למרות שאין לי תואר במדעי המחשב – אני מתכנת כבר 15 שנים. עובד בשעת כתיבת שורות אלו בחברת HP Software (אין שום קשר למדפסות) כמפתח PHP ומפתח כתחביב וכמקצוע. אם אתם רוצים מידע נוסף – לחצו על אודות האתר כדי לקרוא עלי ועל דברים שעשיתי.
שנית – כפי שנכתב בשר הטבעות: עצה היא דבר מסוכן גם כשחכם נותן אותה וגם כשחכם מקבל אותה. אני לא מכיר אתכם באופן אישי ולא יכול להכיר את סט היכולות שלכם. בנוסף, אני לא מכיר את כל תעשית ההיי טק וכל הנתיבים להצלחה ולהשתלבות. לא כל החוכמה נמצאת אצלי.

חמושים בתובנות האלו – אפרוש בפניכם את דעתי – האם כדאי ללמוד פיתוח אתרים או תכנות במכללה כלשהי? אני מתכוון למקומות כמו ג'ון ברייס למשל שמציעים קורס וובמסטרים או קורס ג'אווה או קורס דוטנט. התשובה היא בגדול: תלוי.

אני יודע שזה לא מה שציפיתם לשמוע. אבל התשובה היא מורכבת. מה טוב בשוק התוכנה? שוק פיתוח התוכנה הוא שוק מצוין למתכנתים. השכר גבוה, התנאים מפנקים, העבודה מרתקת ואת האגדה שמתכנתים בני 40 נשלחים לשדות השלג נשאיר לטוקבקיסטים הכרסתנים של Ynet. בניגוד, אולי, לתחומים אחרים, השוק עצמו הוא מאוד נוח לאלו שלא אוחזים בתואר מאוניברסיטה יוקרתית וחסם הכניסה הוא יחסית נמוך.
נשמע נהדר, לא? אז מה הבעיה?
יש בעיה: למרות שאלפי אנשים עוברים קורסים והכשרות מקצועיות, ואלפי בוגרים מסיימים תואר במדעי המחשב מדי שנה – יש מחסור אדיר של מתכנתים בשוק. אותו מחסור משאיר את השכר גבוה (לפעמים גבוה מדי). האם זה בגלל שההיצע לא מדביק את הביקוש? לפי דעתי לא. ממה שאני ראיתי – אחוזים מאוד גבוהים בקרב אלו שמסיימים את הקורסים המקצועיים ואפילו אלו שמסיימים תארים במדעי המחשב אינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה בפיתוח התוכנה או נפלטים ממנו.

נשאלת השאלה – למה? התשובה היא: ניסיון. אף אחד בשוק לא סופר אף אחד שאין לו ניסיון. וכשאני אומר ניסיון אני מתכוון לניסיון ממשי. פרויקט גמר זה לא ניסיון למרות שבמקומות כמו ג'ון ברייס יספרו לכם סיפורים יפים על זה שזה נחשב ניסיון. תעודה יוקרתית ואפילו הסמכה, ציון לשבח וממוצע ציונים גבוה לא מעניינים אף אחד. ברוב המוחץ של המקרים בתעשיית פיתוח התוכנה יעדיפו מישהו עם ניסיון על פני בוגר מצטיין של מוסד יוקרתי, אפילו כזה האוחז בתואר שני, ללא ניסיון וראיתי כבר מקרים רבים של מקומות שהעדיפו לחזר אחר המועמד עשיר הניסיון אך דל ההשכלה ולדחות על הסף בוגר מצטיין של מוסד יוקרתי שהיה ללא ניסיון כלל. כלומר אפילו לא 'העדיפו' לקבל את המועמד עתיר הניסיון אלא פשוט לא ספרו את זה שלא היה לו. נכון שעיון מהיר באולג'ובס מראה שיש אלפי משרות. אבל זו אחיזת עיניים: כולן מיועדות לאלו שיש להם ניסיון.

באופן עקרוני, אין שום בעיה להשיג את הניסיון הזה לבד – פרויקטים של קוד פתוח הם דרך מצויינת. אבל כאן נכנסים לעניין אחר – רובם המוחץ של אלו שנכנסים אל התחום הזה נכנסים בדיוק בגלל כל הסיבות הלא נכונות: בגלל שבתחום הזה המשכורות גבוהות, התנאים מפנקים ותנאי הסף נמוכים. הם מבצעים את מטלות הקורס והמכללה, עושים את פרויקט הגמר ובזה זה נגמר. למרות שבאופן עקרוני אפשר להשיג את הניסיון לפני העבודה הראשונה, אף אחד מהם לא עושה את זה. למה? כי הם לא אוהבים לתכנת.

בגדול ישנם שני סוגי מתכנתים: כאלו שנולדו לתכנת, אלו לא קוראים את המאמר הזה כיוון שהם למדו תכנות כבר בעצמם – התכנות יכול להיות בכל שפה שהיא ובכל תחום שהוא – אבל הם נמשכו לתחום מגיל צעיר, עסקו בו והתפלשו בו. אנשים כאלו יפיקו רבות מקורס מקצועי או תואר במדעי המחשב – אבל זה עניין למאמר אחר.
יש אנשים אחרים שדווקא לא נגעו במחשב אבל גילו את ההנאה האדירה מהתכנות במהלך הלימודים. הם לא יסתפקו במטלות שניתנו להם בקורס אלא ילמדו לבדם. הם לא יסתפקו בידע שנתן להם המרצה אלא יחקרו ויתעמקו יותר.
ויש את כל השאר, שישתלטו על תכנות אבל לא יהנו ממנו. הם לא יתכנתו בשעות הפנאי למשל, כמוני וכמו רבים מהמתכנתים הפעילים. הם לא ידרשו מהמרצה חומרים נוספים. הם לא יכולים מבחינה מנטלית לצבור את הניסיון הנדרש עוד לפני העבודה הראשונה.

ואם כל מה שכתבתי נשמע לכם קשקוש כי כשהייתם ביום הפתוח של המכללה הזו והזו הראו לכם תמונות מאושרות של בוגרים שהשתלבו בשוק – אז אשמח אם תענו לי על השאלה הזו: איך זה יכול להיות ששיעור אלו שעובדים בהייטק מכלל האוכלוסיה נשאר קבוע למורת שהמכללות המקצועיות שופכות אלפי מתכנתים/מפתחים/בוני אתרים לשוק?

@דהמרקר

בעשור הראשון של שנות ה-2000, מספר המועסקים בהיי-טק צמח ב-10% בלבד – מ-47 אלף בשנת 2000 ל-56 אלף ב-2010

כל הטקסט הכתוב לעיל לא נועד לרפות את ידיכם. יש כאלו שמשתלבים בתחום וגם ללא תואר. הנה, אני הוא דוגמה טובה. אין לי תואר במדעי המחשב. אבל בראיון המקצועי הראשון שלי יכולתי להציג בפני המראיין תיק עבודות עשיר שהכניס אותי בקלות לעבודה הראשונה שלי. לפני היו 30 מועמדים (באמת) לאותו תפקיד שחלקם היו משכילים יותר ממני, מוצלחים וחכמים יותר ממני – אבל אני היחידי שהיה לו את הניסיון. יש עוד רבים כמוני שהצליחו להשתלב בתחום לאחר למידת קורס מקצועי בלבד.

אז התשובה מורכבת – אם אתם אוהבים לתכנת, אתם לא צריכים את המאמר הזה. לימדו תואר במדעי המחשב או לימדו קורס מקצועי שיכוון אתכם ויעשיר אתכם. יש כמה קורסים מקצועיים מצויינים בישראל.
אם אתם לא מכירים מספיק תכנות – לפני שאתם שופכים עשרות אלפי שקלים ותקוות רבות בקורס מקצועי – עשו לעצמכם טובה ונסו ללמוד שפת תכנות קלה והתנסו בה בעצמכם. זה יכול להיות PHP או JavaScript. לימדו HTML ו-CSS לפי התוכנית הזו. נסו לראות אם אתם נהנים מזה. אם אתם מוצאים את עצמכם בשתיים בלילה מול המחשב בשיא ההתלהבות – יש מצב שנולדתם לזה. תוכלו לבדוק איזה קורס מתאים לכם יותר: האם קורס פיתוח אתרים? קורס מפתחי מובייל? קורס ג'אווה? דוטנט?
אם זה משעמם אתכם או קשה לכם – יש סיכוי שתכנות הוא לא בשבילכם.

פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/02/2014 10:30 (+02:00)

@yossiz אמר בתוכנה לת"ת לאיסוף בפורים:

אני מחפש תוכנה שיאסוף בשבילי כל השנה...

(אולי רק אני מטומטם שלא הבנתי מה אתה מחפש?...)

אתה רוצה לומר לי שלא היית בת"ת בישיבה שלך?
אז מאיפה כל הידע במחשבים?
כפי ששיערת השואל בנה על הכירות של העונים...

@הבוס-הגדול הכותרת צריכה לשקף את הנושא.
"WIN7 לא עולה אחרי מחיקת קבצי שפה בטעות".