הטלת מס בישראל נעשית מכוח חוק או על פי חוק
לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה, מוטל מס על הכנסה מכוח פקודת מס הכנסה, שהיא חוק לעניין המס על הכנסה. החוק נקרא פקודה משום שהוא שריד לחוק מנדטורי משנת 1941 שמדינת ישראל אימצה עם הקמתה בפקודת סדרי השלטון והמשפט.
כיום עדיין יש הוראות חקיקה תקפות שנחקקו לפני קום המדינה. על מלאכת גביית המס ממונה רשות המסים, אשר הוקמה בשנת 2004 ואיחדה את אגפי המסים בישראל.
שיטות המיסוי
קיימות שתי שיטות עיקריות של הטלת מס: מיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונלי.
השיטה הטריטוריאלית. בשיטה זו המס מוטל על הכנסות המופקות ונצמחות בשטח המדינה. שיטה זו אומצה בעיקר במדינות בעלות שטחים רחבים, כדי לחייב במס כל הכנסה המופקת ונצמחת בשטח הטריטוריאלי שלהן.
השיטה הפרסונלית (אישית). קובעת הטלת מס על הכנסה של אדם לפי מדינת התושבות שלו, ללא התחשבות במקום ההפקה או הצמיחה של ההכנסה. כאשר תושב מדינה הפועלת על פי השיטה הפרסונלית מפיק הכנסה במדינה הפועלת על פי השיטה הטריטוריאלית, עלולה להיווצר בעיה של מיסוי כפול על אותה הכנסה בשתי המדינות. בעיה זו נפתרת באמצעות אמנות בין לאומיות בין מדינות וחקיקה פנימית של כל מדינה למניעת כפל מס.
אמנות מס
אחד התפקידים המרכזיים של אמנות מס במישור המיסוי הבינלאומי הוא למנוע כפל בתשלום המס של הנישום באמצעות חלוקת עוגת המס בין מדינת התושבות של הנישום לבין מדינת המקור. מדינת התושבות נחשבת במקרה של יחיד, על פי רוב, כמדינה בה מצויים בית הקבע של הנישום ו/או מירב האינטרסים המהותיים שלו. במקרה של חברה, מדינת התושבות תקבע בהתאם למקום ניהול העסקים האפקטיבי. מדינת המקור, היא המדינה בה הנישום מפיק את הכנסתו. שאלת חלוקת המיסוי בין שתי מדינות מתעוררת למשל במקרה שתושב מדינה אחת מנהל פעילות עסקית בתחומי המדינה השנייה. פתרון מקובל לשאלה זו נעשה באמצעות בחינת קיום "מוסד קבע" במדינה בה מתקיימת הפעילות העסקית.
היסטוריה חקיקתית
עד שנת 2003 התבססה שיטת המיסוי בישראל בעיקר על עקרונות השיטה הטריטוריאלית, שכן פקודת מס הכנסה נחקקה בימי המנדט הבריטי, אשר העדיף את עקרון המיסוי הטריטוריאלי מסיבות היסטוריות כגון שליטה על שטחים נרחבים. בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ב 2 בינואר 2003 , אומצה שיטת המיסוי הפרסונלי עם יסודות טריטוריאליים, וכך החיוב במס יחול על כל אדם המפיק הכנסה בישראל ועל כל תושב ישראל המפיק הכנסה בישראל ומחוצה לה.
מיסוי בינלאומי
כדי להחליט אם אדם חייב מס על פי שיטת המיסוי הפרסונלית (אישית) יש לקבוע את מדינת התושבות שלו. פקודת מס הכנסה מגדירה תושבות ליחיד ולחברה. לעתים הגדרת תושבות במדינה אחת שונה מהגדרתה במדינה אחרת, וכך עשוי להיווצר מצב של "תושבות כפולה", שבו אדם נחשב לתושב בשתי מדינות. כדי לפתור בעיה זו ובעיות אחרות כגון כפל מס, כפי שתואר לעיל, יש צורך באמנות למניעת כפל מס בין מדינות. אמנות מס כאלה מקבלות מעמד מחייב לפי פקודת מס הכנסה. כיום מדינת ישראל חתומה על כ- 50 אמנות מס בין לאומיות, המקבלות תוקף מחייב לאחר פרסום צו של שר האוצר. רוב אמנות המס מבוססות על מודל בין לאומי מקובל של ה- OECD .
אחד הנושאים המרכזיים במיסוי בינלאומי בכלל ובאמנת מס בפרט הוא בחינת התושבות, אשר לפיה יחולק המס בין המדינות החתומות על האמנה. כאשר יש מצב של כפל תושבות האמנה קובעת "כללי שובר שוויון" כדי להכריע בשאלת התושבות. מודל האמנה של ארגון ה-OECD משמש כבסיס לניסוח אמנות המס של ישראל, תוך התאמה לדין הפנימי, לתנאיה המיוחדים של ישראל ולמדיניותה בנושא אמנות מס.
משרד רואה חשבון מוביל בתחום מיסוי בינלאומי המעניק שירותי תכנון מס מיטבי להשקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, בסוגיות הכנסות ישראלים מחו"ל וחובת דיווח, ייצוג וליווי של תושבי חוץ בישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס. השירותים בתחום מיסוי הבינלאומי כוללים: בחינת מבנה החזקות בחו”ל, היכרות עם אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, ייעוץ מס בנושא ניוד עובדים (רילוקיישן), ניהול חלוקת רווחים, הגשת דו”חות מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה-רולינג, חוות דעת משפטיות, סיוע לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון.
