ר
@יעקב-ישראל אמר בעזרה| הצעה עסקית לחברה:
מדובר ברעיון מהסוג של הגדלת החור במשחת שיניים ככה שזה לא יכול להיות פטנט
@odeddvir אמר בgetTime אינו פונקציה:
הייתה לי הרגשה שזה קשור לתוהו ובוהו של JS
@odeddvir אמר בgetTime אינו פונקציה:
ושבזמן הריצה אנחנו עדיין במערב הפרוע של JS
@yossiz נזכרתי [בצורה אינטואיטיבית 
] בסיפור על אבן עזרא:
הבה נשמע כיצד הרגיע רבינו ה'אבן עזרא' את אלה שבאו לשאול אותו בדבר הצרות הניתכות עליהם, והחלו לערער קצת על חשבונות-שמים, רח"ל.
סיפר להם ה'אבן עזרא' מעשה שהיה בשני יהודים שהלכו בדרך. לאחד היה 3 לחמים, ולשני רק 2. הצטרף אליהם אדם שלישי, וכאשר הגיעה עת הסעודה, הזמינוהו לאכול יחד עימם. כשסיימו לאכול, אמר האיש שברצונו לשלם על האוכל שנתנו לו. "יש לי 5 זהובים, אני אניחם לפניכם, ותתחלקו בכסף כראות עיניכם", אמר.
החלו השניים להתווכח; הראשון שהיו ברשותו 3 לחמים, טען שהוא צריך לקבל 3 זהובים, והשני רק 2, ואילו חברו טען שכיוון שהאורח שהצטרף לסעודתם לא הקפיד בדווקא לאכול מזה 3 חלקים ומזה 2, אלא לָקַח מזה ומזה, לכן גם החלוקה הנוכחית של הכסף, צריכה להיות לחצאין.
השניים הגיעו אל העיר, וניגשו אל המרא דאתרא, שפסק להם שהראשון שהיו ברשותו 3 לחמים, יקח 4 זהובים, והשני רק זהוב אחד.
אם אינכם מבינים חשבון כה פשוט, כיצד תבינו חשבונות שמים?...
אנשי שיחו של ה'אבן עזרא', החלו לצחוק מהדין המשונה, שהרי הראשון לא תבע לעצמו אלא רק 3 זהובים, והרב היטיב לו עוד יותר וקבע שמגיעים לו 4; היתכן?!
כאן מצא ה'אבן עזרא' מקום לגבות בו את 'חובו', ואמר להם: לעשות חשבון פשוט אינכם יודעים, ואילו את חשבונותיו של הקב"ה הנכם מתיימרים להבין ולדעת על-בורים?! - בואו ואסביר לכם את פסק הדין של הרב ההוא, ואז תבינו עד כמה פשוט הוא.
והחשבון הוא כדלהלן. 5 לחמים היו בסך הכל בסעודה זו. 3 אנשים אכלו בה. כל אחד מהסועדים אכל שליש מכמות הלחמים. נכפיל את מספר הלחמים בסועדים, ונגיע ל15- שלישים, כאשר כל אחד מהאנשים אכל 5 שלישים.
כמה שלישים מתוך ה15- באו מהראשון, שהיו לו 3 לחמים? הוי אומר, 3 כפול 3, שווה 9 שלישים. כמה שלישים מתוך ה15- הגיעו מהשני, בעליהם של 2 הלחמים? הוי אומר, 2 כפול 3, שווה 6 שלישים.
והרי כבר אמרנו שכל אחד מהסועדים אכל 5 שלישים. יוצא אפוא, שהראשון 'תרם' מחלקו 4 שלישים לאורח (שהרי הראשון הביא בס"ה 9 שלישים, והוא-עצמו, הראשון, אכל 5, והותיר 4 לאורח), והשני תרם רק שליש אחד (שהרי הוא הביא בס"ה 6 שלישים, וכיוון שאכל 5, הותיר רק אחד לאורח)...
סיים האבן עזרא ואמר: הנה לכם חשבון כה פשוט, שגם אותו לא ידעתם ולא הבנתם. ואם כן כיצד אתם רוצים לדעת חשבונות שמים?...
מתוך סדרת הספרים "ותן חלקנו", מאת משה מיכאל צורן
@dovid אמר ב"חידה מתמטית פשוטה" או "למה אין לי אינטואיציה מתמטית בריאה?":
אני לא הולך לחנך את האינטאיציה שלי, אני מפחד לקלקל אותה (היא מאוד שימושית עבורי בחיים בחידות מסוגים אחרים).
לא יעזור לך, זה קורה כל הזמן מאליו תוך כדי החיים, וזה תהליך מבורך.
@yossiz אמר ב"חידה מתמטית פשוטה" או "למה אין לי אינטואיציה מתמטית בריאה?":
האם תדע לטפל באינטואיציה שלך כך שבפעם הבא יהיה לך אינטואיציה נכונה?
בטח, ברגע שאדם פותר חידות כאלה האינטואיציה שלו מתעדכנת ומשתפרת, ובפעם הבאה כשיבוא לפתור חידה דומה האינטואיציה שלו תיזכר שלא כל מה שנראה לה באופן מידי זה מה שנכון, ושיש דברים מעבר.
ועל זה נאמר אין חכם כבעל הנסיון, עם הנסיון משתפרת האינטואיציה שלו.
@yossiz זה כמו: מה פרה שותה? חלב... לא! מים
באסוציאציה פרה מביאה חלב.
כשאתה אומר 100 קילו תפוחי אדמה, ומצד שני אומר ש99 אחוז מהם מים, זה דבר והיפוכו, כלומר האסוציאציה מזכירה לך תפו"א שאתה מכיר מהמטבח, אבל בתוכן כתוב להיפך ש99 אחוז זה מים ואין דבר כזה בעולם.
החידה שלך פשוט תיארה דבר שלא קיים במציאות כלל. האסוציאציה מיד מעלה אצל האדם דמיון של משהו שהוא מכיר, אך החידה לא מדברת עליו אלא על תפו"א דימיוני.
וכך נוצרת הטעות בחשבון, כי האדם מחשב על פי האוסוציאציה ולא שם לב כל כך שכתוב מפורש נגד מה שהוא מדמיין.
אם היית שואל את זה לא על תפו"א אלה על ראובן המיס כמות מסויימת של סוכר במים, ויצא 100 ליטר משקה עם 99 אחוז מים, ועובר לילה וכו', אף אחד לא היה טועה.
@odeddvir אמר בC# הוספת מאפיינים לאובייקט באופן דינמי - היתכן?:
אבל אני לא רוצה להכניס את המאפיין מראש להגדרה של המודל, אלא רק להוסיף אותו למופע באופן דינמי
למה?
האם אתה ראשון בעולם שמתמודד עם בעיה דומה? כדאי לבדוק מה מיליוני מתכנתים שכותבים בשפות עם טיפוסיות חזקה עושים במקרים כמו שלך.
@dovid אמר בC# הוספת מאפיינים לאובייקט באופן דינמי - היתכן?:
@odeddvir אין דרך קלה, זה נכות מסויימת של השפות עם הטיפוסיות חזקה.
לפי קו החשיבה והמנטליות של שפות עם טיפוסיות חזקה - זו לא נכות, אלא מעלה!
אם תתבונן טוב תראה שאין בזה צורך ויש דרכים איך לעשות דברים בצורה נכונה, לפי הראש של שפות עם טיפוסיות חזקה.
@שואף יש תוכנה כזו, נקראת קלזכור
לפרטים נוספים פנו למפיץ k297910@gmail.com
@כוספים-למשיח עיין היטב באיך שואלים שאלות בפורום
@כוספים-למשיח בדרך כלל, תוכנה טובה בנויה מלוגיקה עסקית עם או בלי מסד נתונים ומממשק גרפי. כאשר רוצים לעבור לאתר, בדרך כלל אפשר לקחת את הלוגיקה העיסקית ולהתאימה די בפשטות כדי לשלב אותה באתר, אבל את הממשק צריך לכתוב מחדש, כמובן שאפשר להשתמש ברעיונות שכבר פותחו בממשק של התוכנה ולעשות באתר ממשק דומה.
@למה אמר בתכנות | איך להתחיל?:
ועוד שאלה...
אני חושב שדרך מועילה היא לקחת קוד קיים (=תוכנה/אפליקציה/אתר) ו'לפרק' אותה
ולהתחיל לשחק איתה ולהבין מה עושה מה, כל מילה מה זה עושה ומה קורה ללא המילה הזאת וכו'האם אתם מסכימים איתי או שאתם חולקים עלי??
ולמה?
@למה אמר בתכנות | איך להתחיל?:
@dovid @רחמים תודה
(רק שאלה קטנה, אפשר הסבר? אתה לא מסכימים על מה שכתבתי. כלומר זה לא דרך או משהו אחר?)
אני חולק בהחלט! במקום לפרק ולנחש איך זה עובד, יש ספרים ויש מדריכים שמסבירים איך לבנות.
הדרך "המועילה" שהצעת, מזכירה את אותו בעל עגלה שראה פעם ראשונה בחייו את הקטר של הרכבת, שסוחב אחריו עשרות קרונות, ואמר כך:
זה ברור שבתוך הקטר יש לפחות 40 סוסים, אחרת איך יתכן שהוא סוחב כל כך הרבה קרונות, ולכן נשארה לי רק שאלה אחת, איפה משיגים כאלה סוסים קטנים שנכנסים 40 מהם בתוך כזה קטר קטן? 
אבל אם היה לומד ממי שבנה את הקטר, היה מגלה מושגים חדשים שהוא כלל לא חלם עליהם.
יש מקום לפרק ולנסות להבין תוכנה, כאשר כבר יש לך ידיעות רחבות בתיכנות, כך שפחות סביר שתטעה בניחושים כנ"ל, וגם אין אפשרות לקבל הסבר מסודר איך תוכנה שכזו אמורה לפעול, ואתה מוכרח לקבל עליה הסבר כי היא היחידה שעושה מה שאתה מנסה לעשות וכדומה. אז בשעת הדחק שכזו שאין ברירה יכולה להיות מזה תועלת לפעמים.
@למה אמר בתכנות | איך להתחיל?:
החלטתי ללכת על JS ועכשיו כמה שאלות מעשיות:
אני מאוד סקרן לדעת, כיצד התגבשה החלטה זו? לשם איזו מטרה אתה לומד תיכנות או רוצה "להיות מתכנת"? וכיצד דווקא JS היא זו שעונה על מטרה זו?
@יוסף-בן-שמעון איפה המסמך שמור? במחשב או בענן?
