מיקוד חיפוש - עבור איזו טכנולוגיה אני מעוניין לקבל את תוצאות החיפוש.

לדוגמא, עבור שאלה בנוד, צריך להקדים לפני השאילתה nodejs create some action ולכאורה זה עדיף מאשר create some action in nodejs
אם זו פלטפורמה שמתארחת בפלטפורמה ראשית, לדוגמא שאלה ב request בנוד, אכתוב nodejs request ... ולא אסתפק ב request כי זה עלול להביא תוצאות מrequest אחר
אבל אם זה שם שבא לידי שימוש רק תחת הפלטפורמה הראשית, לדוגמא express.js אז זה מיותר להקדים nodejs ויתכן שאפילו גורע, כי גוגל עלול להביא תוצאות ששייכות רק לנוד ולא לאקספרס.

בכל שאלה צריך להבחין האם זו שאלה של תחביר שפה, או שאלה ספציפית לטכנולוגיה, לדוגמא שאלה כמו nodejs create random string אמורה להיות פחות יעילה מאשר JS create random string

בחיפוש עבור שפה GO, המילה GO בעייתית ולא תמיד תהיה ממוקדת כי זו מילה רחבה ששייכת להמון מקומות חוץ מהשפה, צריך לחפש golang כדי למקד את החיפוש.

ולא צריך לפחד משגיאות כתיב או להשקיע זמן בתרגום ואיות מדויק, גוגל מבין הכל כולל שגיאות ניסוח מביכות

אני מתכבד לפתוח את הנושא ולהעלות מהגיגי, למרות שאף אחד לא הזמין אותי..

להבנתי הקלושה, להערות יש 2 מטרות:

1. תיעוד, איך משתמשים, איך מתממשקים, איזה פרמטרים להעביר, ומה מקבלים בחזרה, מה הכרחי ומה אופציונלי, וכן על זה הדרך.
2. להסביר למה נצרך הקוד, למה הוא חיוני לזרימה של הקוד.

הערה שנועדה להסביר מה הקוד עושה, בעיני זה דבר פסול, הקוד אמור להסביר את עצמו, אם הוא צריך הערות שיסבירו מה הוא עושה זה אומר שהוא לא כתוב נכון.
לדוגמא, פונקציה כזו:

// calculate distance
// a = begin
// b = end
function dis(a, b){
    return b - a
}

היא עבירה, וההערה שמסבירה מה היא אמורה לעשות לא מתקנת אותה

פונקציה תקינה אמורה להראות כך:

function calculateDistance(begin, end){
    return end - begin
}

במצב כזה, הערה יכולה לתרום כתיעוד על הפרמטרים שהפונקציה מצפה לקבל, ומה היא מחזירה, וכך עורך הקוד יעזור וימנע טעויות

/**
 * 
 * @param begin {number}
 * @param end {number}
 * @returns {number}
 */
function calculateDistance(begin, end){
    return end - begin
}

בדוגמא הנ"ל, אם צריך לעשות איזה מניפולציה על הפרמטר כדי להגיע לתוצאה הרצויה, מומלץ וטוב להוסיף הערה, אבל שההערה לא תסביר מה עושה השורת קוד הזו, כי זה צריך להיות מובן מתוך הקוד עצמו, אלא שההערה תסביר למה צריך לעשות את מה שהיא עושה.

המשך אולי יבוא. כל המוסיף מוסיפים לו.
הערות יתקבלו בברכה, כולל כל סוגי ההערות

ולקינוח
https://stackoverflow.com/questions/184618/what-is-the-best-comment-in-source-code-you-have-ever-encountered

@yits אמר במי עוד משתגע מהתנהגות כרום לגבי טקסט bidi?:

@dovid אמר במי עוד משתגע מהתנהגות כרום לגבי טקסט bidi?:

@yossiz העלית קובץ HTML והוא נפתח בדפדפן, זה חור אבטחה של ממש!
אני רץ לטפל בזה.

ואגב מה החור אבטחה בזה?

זה חור חמור מאד כי זה מאפשר לכל משתמש להריץ JS בדפדפן שלך תחת הדומיין של תחומים, זה אומר שתוך כמה שניות העוגיות של המנהל נמצאות בידים שלי ואני נכנס בשמו לפורום

כשיוצא לי לתחזק/לשדרג קוד ישן, אני פוגש במצבים שאם הייתי חושב עליהם מראש והייתי מתכנן נכון את הפונקציה בצורה גנרית יותר הייתי חוסך היום זמן. או אם צריך להשתמש בקוד דומה והייתי כותב מראש את הפונקציה בצורה שמכסה יותר אופציות היית יכול לקחת אותה כצורתה ולהשתמש בה איפה שאני רוצה, ההתלבטות שלי היא כמה צריך להשקיע בכתיבת קוד כדי לחסוך לעתיד.
לדוגמא, אני צריך היום פונקציה קטנטנה שמפיקה מחרוזת רנדומלית בת 15 תווים, אז כדי לענות על הצורך הפרטי הזה אני יכול לכתוב אותה בדיוק כך שתפיק 15 תווים, אבל זה מן הסתם לא יהיה חכם מצידי, כי אם מחר אצטרך אותו דבר עם 30 תווים אצטרך להשקיע כדי לשנות אותה, אז אתכנן אותה עם ארגומנט של מספר התווים, אבל עדיין יכול להיות שמחר אצטרך דווקא lowerCase וזה לא יענה על הצרכים של מחר, וגם יכול להיות שאצטרך דוקא ממספרים או דוקא בלי מספרים, או עם תווים מיוחדים וכדומה. ובסופו של דבר אנייכול להגיע מפונקציה קטנה ופשוטה למחלקה שלמה.
וכאן ההתלבטות שלי, איפה הגבול, עד כמה צריך להשקיע בזה ולהעמיס על הקוד כדי לכסות כל מיני אפשריות עתידיות. (בדוגמא שהבאתי ההכרעה נראית לי קלה, אבל זה הופך להיות משמעותי בפונקציות יותר מורכבות.)
אשמח לשמוע מהמנוסים איך הם מתמודדים עם השאלה הזו.

טוב אז אם זה בא לידי שימוש ציבורי כדאי קצת לשדרג את זה...

javascript: (function() { var elements = document.getElementsByTagName("*"); for (e of elements) { if (!e.style) continue; if (!e.style.direction || e.style.direction === 'ltr' ) e.style.direction = 'rtl'; else e.style.direction = 'ltr'; } } )()

בזה לא צריך ללחוץ פעמיים

עריכה: ערכתי את ההודעה הראשונה עם הקוד המשודרג

הפתרון לענ:ד הוא לשים סימניה בדפדפן כזו:

javascript: (function() { var elements = document.getElementsByTagName("*"); for (e of elements) { if (!e.style) continue; if (!e.style.direction || e.style.direction === 'ltr' ) e.style.direction = 'rtl'; else e.style.direction = 'ltr'; } } )()

אותי זה משמש לדפים שאני מתרגם בגוגל טרנסלייט, אבל זה יכול לעזור גם לבעיה הזו לכאורה

https://netfree.link/wiki/איך_מצטרפים_לנטפרי

א.
קומפוננטה = רכיב. קבוצת קוד HTML שמקושרת לקוד JS ששולט עליה.
אפשר לעשות בקומפוננטה שימוש חוזר, כמו שבקוד JS אתה כותב כמה שורות בתוך פונקציה אחת, וקורא לפונקציה כמה פעמים, כך אתה עושה קומפוננטה אחת וקורא לה מאיפה שאתה רוצה כמה פעמים שאתה רוצה.
לכל קומפוננטה יש "מחזור חיים" הוי אומר כשאתה קורא לה אתה טוען אותה והיא מתחילה לחיות, כשהיא נעלמת אז היא מתה, יש לה כמה שלבים מהטעינה ועד המיתה.
כדי שתוכל לשלוט על האירועים במחזור החיים, אנגולר מספקת לך מתודות שנקראות בכל אירוע, כלומר כשהיא מתחילה את החיים, אנגולר קוראת למתודה ngOnInit, כשהיא מתה אנגולר קוראת למתודה ngOnDestroy, כשהתצוגה שלה משתנה נקראת המתודה ngAfterViewChecked, וכן על זה הדרך.
זה ההסבר למתודה ngOnInit, שם אתה קובע מה יקרה כשהמתודה תתחיל את מחזור החיים.
השורה implements OnInitזה שורה הצהרתית, אליבא דאמת היא מיותרת והקוד יפעל גם בלעדיה, היא נועדה להסביר לטייפסקריפט שהמחלקה הזו מממשת אינטרפייס שמכיל את המתודה ngOnInit.

ב.
דוגמא: יש לך דף שמציג רשימה של מוצרים, מבנה הדף הוא שיש קומפוננטה ראשית, שמכילה מערך של המוצרים, וכל מוצר מוצג בתוך קומפוננטת ילד מיוחדת עם הדרישות שלו.

<app-chlid-component></app-chlid-component>

הבעיה היא כדלהלן:
כל קומפוננטה היא רכיב מבודד, אין תקשורת ישירה בין קומפוננטות, איך כל קומפוננטה תדע איזה מוצר היא צריכה להציג? אתה רוצה להעביר לה משתנה שמכיל את המידע שהיא צריכה לקבל.
בשביל זה נוצר האינפוט, כשאתה קורא לקומפוננטה אתה מוסיף:

<app-chlid-component [product]="someProduct" ></app-chlid-component>

כך אתה מזריק מידע לקומפוננטת ילד.
הילד יצפה לקבל את המידע הזה עם אינפוט:

@Input() product

אותו רעיון לגבי האאוטפוט, הילד רוצה להעביר מידע להורה שלו, הדרך היא כך:

@Ouptput() someData = new EventEmitter<any>()

...

this.someData.emit('data')

ובקריאה לילד מוסיפים

<app-chlid-component [product]="someProduct" (someData)="dataHandler"></app-chlid-component>

כאשר ה dataHandler היא מתודה של המחלקה שמטפלת באירוע שנשלח מהילד

אתה שומר את התבנית כך:

var template = `שלום {{name}} זו הודעה מבית הכנסת {{synagogue}}
לידיעתך קיים על שמך חוב בסך {{amount}} עבור {{for}}`

וכשאתה מקבל את ההעדפות של המשתמש אתה בונה מהם אוביקט כזה:

var option = {
    name: "יוסף",
    synagogue: "בעלז",
    amount: 100,
    for: "עליה"
}

ומריץ את הפונקציה הזו:

function buildOutput(template, userOptions){
	for(let i in userOptions){
		template = template.replace(`{{${i}}}`, userOptions[i])
	}
	return template
}

@חוקר אמר בשאלות של מתחיל - מקצועי ב nodejs:

עוד משהו, בקשר לסביבת פיתוח, זה באמת חיסרון בשפות האלה יחסית ל PHP שצריך להשקיע יותר בסביבת פיתוח ואין את הפשטות של עריכת קובץ ושמירה, צריך קצת להתרגל לזה, אבל בשום אופן לא לפתח ישירות על השרת.
אני ממליץ על vscode, זה מגיע עם IDE אינטגרלי עבור נוד וזה מאד מקל על העבודה, אפשר לדבג לכבות ולרסט את השרת בקלות, יש הודעות שגיאה עם מצביע למיקום השגיאה, ההדפסה לקונסול בגירסאות האחרונות מאד משוכללת, זה מציין את השורה שמשם התבצעה הבקשה להדפסה (וזה מאד משמעותי כשאתה רוצה לדבג וללכוד שגיאות) זה מדפיס אובייקטים כמו שהדפדפן כרום מדפיס אותם עם אפשרות לפתוח לראות את כל השרשרת של האובייקט והמורישים שלו.
גם דבר חשוב , vscode מציע לך השלמה אוטומטית לפרמטרים ושאר ירקות, הוא תומך בטייפסקריפט וב jsdoc שמודיעות לך לאיזה סוגי משתנים הפונקציה מצפה, וזה משמעותי כשאתה משתמש בספריה חיצונית במקום לדפדף בין הקוד להדרכות של המפתח של הספריה.
ויש עוד מעלות שאיני זוכר כרגע, בכל אופן מאד מומלץ
בהצלחה

אני מחפש תוכנה שולחנית שתציג לי מול העיניים את המשימות שאני צריך לעשות, משהו כמו פתקים נדבקים אבל שיהיה לי יותר מסודר, עם תזכורות וכדומה.
אשמח להמלצות
תודה רבה

א.
קומפוננטה = רכיב. קבוצת קוד HTML שמקושרת לקוד JS ששולט עליה.
אפשר לעשות בקומפוננטה שימוש חוזר, כמו שבקוד JS אתה כותב כמה שורות בתוך פונקציה אחת, וקורא לפונקציה כמה פעמים, כך אתה עושה קומפוננטה אחת וקורא לה מאיפה שאתה רוצה כמה פעמים שאתה רוצה.
לכל קומפוננטה יש "מחזור חיים" הוי אומר כשאתה קורא לה אתה טוען אותה והיא מתחילה לחיות, כשהיא נעלמת אז היא מתה, יש לה כמה שלבים מהטעינה ועד המיתה.
כדי שתוכל לשלוט על האירועים במחזור החיים, אנגולר מספקת לך מתודות שנקראות בכל אירוע, כלומר כשהיא מתחילה את החיים, אנגולר קוראת למתודה ngOnInit, כשהיא מתה אנגולר קוראת למתודה ngOnDestroy, כשהתצוגה שלה משתנה נקראת המתודה ngAfterViewChecked, וכן על זה הדרך.
זה ההסבר למתודה ngOnInit, שם אתה קובע מה יקרה כשהמתודה תתחיל את מחזור החיים.
השורה implements OnInitזה שורה הצהרתית, אליבא דאמת היא מיותרת והקוד יפעל גם בלעדיה, היא נועדה להסביר לטייפסקריפט שהמחלקה הזו מממשת אינטרפייס שמכיל את המתודה ngOnInit.

ב.
דוגמא: יש לך דף שמציג רשימה של מוצרים, מבנה הדף הוא שיש קומפוננטה ראשית, שמכילה מערך של המוצרים, וכל מוצר מוצג בתוך קומפוננטת ילד מיוחדת עם הדרישות שלו.

<app-chlid-component></app-chlid-component>

הבעיה היא כדלהלן:
כל קומפוננטה היא רכיב מבודד, אין תקשורת ישירה בין קומפוננטות, איך כל קומפוננטה תדע איזה מוצר היא צריכה להציג? אתה רוצה להעביר לה משתנה שמכיל את המידע שהיא צריכה לקבל.
בשביל זה נוצר האינפוט, כשאתה קורא לקומפוננטה אתה מוסיף:

<app-chlid-component [product]="someProduct" ></app-chlid-component>

כך אתה מזריק מידע לקומפוננטת ילד.
הילד יצפה לקבל את המידע הזה עם אינפוט:

@Input() product

אותו רעיון לגבי האאוטפוט, הילד רוצה להעביר מידע להורה שלו, הדרך היא כך:

@Ouptput() someData = new EventEmitter<any>()

...

this.someData.emit('data')

ובקריאה לילד מוסיפים

<app-chlid-component [product]="someProduct" (someData)="dataHandler"></app-chlid-component>

כאשר ה dataHandler היא מתודה של המחלקה שמטפלת באירוע שנשלח מהילד

אולי תנסה לעשות את זה עם directive

        app.directive("activeRouter", ['$location', ($location) => {
            return {
                link: function (scope, element) {
                    if(element[0].id === $location.path()) element[0].classList.add('active');
                }

            };
        }])```

אפשר לעשות את כל זה בבת אחת בקיצור מקשים?

@גמליאל אמר בספריית מונגוס:

ברפרוף ראשוני ראיתי שבמונגוס שומרים נתונים ב'סכמות', זה לא הורס את אפקט ה'חיים המשוגעים' של nosql?

במחשבה ראשונה אתה צודק, כשאתה משתמש במסד לא רלציוני אתה משלם מחיר שאין לך ג'ויינים ומפתחות זרים, ואתה מצפה לקבל בתמורה את האפקט חיים משוגעים, אם אתה לא מקבל את זה אז למה שלא תשתמש במסד SQL?
במחשבה שניה, אפקט חיים משוגעים זה נחמד למדריכים, אבל בחיים האמיתיים אתה תרצה לשמור על סדר באפליקציה שלך, וחוסר סדר זה חסרון ולא מעלה. אז למה להשתמש בכלל במונגו ולא ב SQL?
במחשבה שלישית, יש עוד פלוס למונגו, שמתקשרים איתו בשפת תיכנות נורמלית, ועובדים עם פרומיסים ולא צריכים לשרשר מחרוזות ולדאוג לטיהור קלט.
במחשבה רביעית, אפשר להנות מכל העולמות ולהשתמש ב sequelize, כך גם יש לך פרומיסים, וגם יש מפתחות זרים, וכשצריך אפשר לעשות שאילתת SQL רגילה.
במחשבה חמישית, כנראה שהמחשבות שלי לא עזרו לך לתוכן השאלה...

@שרה-רחל צריך להוריד את הקבצים של ADB, לשמור אותם בתיקיה במחשב, לפתוח שורת פקודה מהתיקיה הזו ואז להריץ פקודות ADB
https://developer.android.com/studio/releases/platform-tools

@yair-na אמר בביטול האישור מנהל בתוכנה מסוימת:

@מעמד והוא גם יותר יעיל משל וינדוס? מחפש בתוכן הקבצים וכו' כל הפונקציות שמחפשים צריכים? אם זו תוכנה ממש מומלצת, אשמח לקבל קישור.

זו תוכנה מומלצת, אבל היא לא מחפשת בתוכן קבצים של אופיס, רק בקבצי טקסט פשוטים

מה בקשר לאקספולרר, הוא עדיין יהיה קיים אחרי השדרוג של אדג'?
אולי זה באמת הנקודת זמן ההסטורית שיותר כבר לא צריך להתחשב ולחשב תאימות דפדפנים?

מה קורה אם אתה לוחץ קליק ימני על הלינק, התנהגות רגילה של לינקים?