תחומים - פורום חרדי מקצועי

@dovid זה אומר שבעצם אין דרך למדוד באיזה צורה הקוד יותר יעיל, אלא אם כן זה הפרש ממש משמעותי מעבר לטווח הסטיות שציינת כמו חומרה תהליכים ברקע וכו'?

@גמליאל אמר במהירות הרצת קוד ב-JS [כרום], או "למה המהירות לא קבועה?":

כי לסוף השניה הנוכחית נשאר תמיד פחות משניה

יותר מדוייק: לסוף האלפית שניה הנוכחית נשאר פחות מאלפית...

הלולאה הפשוטה הבאה:

for (let i = 0; i < 500; i++) {
  console.log(Date.now())
}

מדפיסה בעצם שוב ושוב, 500 פעמים, בקצב המקסימלי שהמנוע שמריץ (במקרה הזה - V8 - כרום) מסוגל, את מספר אלפיות השניה שחלפו מאז 1 בינואר 1970 00:00:00 UTC.
ואכן כשאני מריץ את זה בקונסול, אני רואה שבכל אלפית שניה המנוע מספיק להריץ את זה כמה פעמים.
מה שמוזר זה, שאין במספר הפעמים שום עקביות (חוץ מזה שבאלפית הראשונה הוא מריץ תמיד הכי קצת פעמים)...


וזה לא רק בהרצה ידנית, אלא גם בהרצה בלופ של הלופ:

for (let index = 0; index < 4; index++) {
    for (let i = 0; i < 500; i++) {
        console.log(Date.now())
    }
}

גם כן כל פעם זה מספיק מספר שונה...
הייתי שמח להבין מה הפשט
נ.ב. הרי המנוע "מתרגם" קוד חזרתי בצורה שונה... גם זה לכאורה נכנס פה למשוואה... השאלה איך...

@אביי מעניין... כי בסרטון

כתוב בתיאור שצריך דווקא כרום כדי לצפות בK8....

טוב, אז אחרי כל הדיבורים וההצהרות , התחלתי Vue 3. [למה 3? כי מצאתי לזה קורס טוב ]
אני לא מכיר את 2, וממילא אני לא יוכל לדעת בכל שאלה האם היא נוגעת רק ל3 או גם ל2...

---

ב-v-if, v-else-if, v-else;
מה התפקיד של v-else-if? המקבילה לכאורה בJS נייטיב זה:

const a = 111;
if (a < 1) {
    console.log("1<<");
} else if (a > 2 && a < 100) {
    console.log("10>>");
} else {
    console.log("hover!");
}

אבל מה זה שייך פה, שזה נקבע לפי המידע שמוגדר בדאטה של האובייקט של Vue? ולא לפי תנאים שמוכנסים אליו ושם החישוב. החישוב אמור להתבצע באובייקט של הVue...

@davidnead אמר בלימוד שפה נוספת מעבר לJS - נצרך?:

• שאלה: אז מה בעצם הספק שלך כרגע?

מה שכתבתי הוא בהנחה שאני נשאר להתמקד אך ורק בJS, ועל זה בדיוק היתה שאלתי - האם זה נכון להתמקד רק בשפה הזו.

@davidnead למעשה כמו ש @dovid כתב כבר היה דיון ארוך על הפרימוורקים, וזה ישמש אותי בעז"ה בעתיד. כרגע החלטתי שאני רוצה ללמוד לפי הסדר הבא: צד לקוח בסיסי (שזה פחות או יותר החלטתי שסיימתי), צד שרת בסיסי, אולי גם קצת טייפסקריפט, ואז ככה"נ פרימוורק. הצד לקוח ושרת היותר מתקדמים, נראה לי נרכשים יותר עם הזמן הנסיון והאתגרים הספציפיים, ואולי בהמשך אשקול מסלול מחדש... זה הכיוון כרגע.

@אלי קודם כל הוא לא "עושה את מה שנקרא חיוור", אלא כל התכונה הזו של לא נקרא מודגש נוספה בתוסף... בלי התוסף הכל "חיוור"...
@dovid מי שרגיל לכרום הרבה פעמים לא יאהב פיירפוקס לדוגמה... אבל אפשר לעשות לדוגמה דפדפן כרום נייד ולעשות לו סמל שונה לגמרי לפי הטעם...

@davidnead

שפת התכנות הכי מבוקשת בישראל היא דווקא Python, אחריה JAVA, במקום השלישי ++C, במקום הרביעי Node.js

(מתוך הקישור שהבאת)

@yossiz אני חושש שלא הבנת אותי... לא התכוונתי ב"לא בניית אתרים" שאני מחפש בינה מלאכותית וכדומה... אלא למעט דברים כמו בניית אתרי וורדפרס לעסקים, וכדומה
אלא בק אנד, ו/או צד קליינט מתוחכם

@yossiz אמר בלימוד שפה נוספת מעבר לJS - נצרך?:

אני חושב שזה לגמרי לא נכון. אני חושב שאין שפה יותר מבוקשת מ-JS.

לבניית אתרים או לדברים יותר רציניים/יותר "תכנותיים"?

כיום אני לומד בצורה עצמאית (שזה אומר חומרים חינמיים ברשת, וכמובן גוגל על דברים ספציפיים) JS, בצד לקוח יש לי רמה סבירה, בצד שרת עדיין לא כל כך.
השאלה האם יש עניין ללמוד שפה נוספת? לדוגמה C#? או אולי פייתון?
גם היו שאמרו לי שJS זה לא שפה מבוקשת כ"כ (למשרות)... והיו שאמרו להיפך... ויצאתי מבולבל לגמרי
כמו כן, במידה וכדאי - באיזה שלב זה עובר מ"מבלבל ללמוד 2 במקביל", ל"אחרי שיודעים שפה אחת הרבה יותר קל ללמוד שניה"? או במילים אחרות - באיזה שלב ידע כדאי להוסיף שפה נוספת?
נ.ב. - כל מי שלא אוהב כלל את השפה - שלא יכתוב
השאלה היא אחרי שאני כן נהנה מהכתיבה בJS, האם כדאי להתעסק בשפה אחרת.

@שואף החסימה היא בקו כשר שלא יהיה אפשר להפנות לקו לא כשר. לא להיפך
ואגב, ברוב החברות (גולן לדוגמה לא) אפשר להפנות מכשר לנייד -אבל רק לכשר אחר, לא למספר לא כשר (הפניה לנייח תלוי בחברה).

@אביי אמר באיזה יופי, גוגל התחילה לדבר בעברית!:

@יעקב-ישראל אמר באיזה יופי, גוגל התחילה לדבר בעברית!:

ואולי גם הפיכת העוזרת הקולית ליותר שימושית בישראל

לפי צוות הפיתוח של גוגל אסיסנט

דיקטה הצליחו לעשות את זה, וזה אפילו תוך כדי הקלדה... לדעתי הסיבה האמיתית היא כמו ש@שואף אמר:

@אביי לפני כמה חודשים, היתה לי שיחה עם מנהלת בכירה בגוגל, שנמצאת באירלנד.
בסוף השיחה שאלתי אותה מתי יהיה TTS בעברית, וענתה על המקום, למה שנשקיע בשביל 8 מליון אנשים..

@אביי זה נמצא כבר באימוג'י המובנה של וינדוס, ככה שזה לא רק בשירותי גוגל אלא בכל מקום - פשוט לוחצים מקש וינדוס + ץ ומקלידים את שם האימוג'י...

זה באמת נשמע טוב, רק יש לזה קטע שזה נוטה הרבה לאיטיות מוגזמת של הדיבור, ואין אפשרות לשנות את זה...

כעת התחלתי לעבוד עם NPM, ורציתי לדעת האם יש עניין לחסוך בייבוא ספריות? אם לדוגמה אני צריך לעשות 2-3 חישובים, שיותר נוח לעשות אותם עם lodash, אבל אפשרי עם קצת יותר קוד לעשות אותם גם בלעדיו - האם להתאמץ ולכתוב בלי, או פשוט לייבא? עד כמה אם בכלל זה משפיע על הביצועים, ייבוא ספריות חיצוניות ללא צורך ממש?
ומה נקרא "צורך ממשי" ששווה בגללו לייבא?
נ.ב. השאלה נוגעת כרגע בעיקר לפרויקטים שמהודרים בסוף עם webpack, אם זה משנה.

@www לכן אמרתי שאני מערבל את הקוד...