תחומים - פורום חרדי מקצועי

@one1010 כתב בשימוש בעץ/שיח כדי למנוע היזק ראיה:

כמה זמן זה מצריך השקיה? כל חייו?

ממש לא רק עד שהוא נקלט. ואז הוא גודל לבד פחות או יותר.

@לילה-ויום
אוקיי אז כתבת ספר אז אתה מדבר על סוג עימוד סיציפי
האם תוכל לומר לנו איזה סוג ספר זה
רב טקסט או סוג פשוט יותר?

@ivrtikshoret כתב

תשלח תמונה לננו בננה ותבקש ממנו למחוק את כל החפצים

יש שם סימון בצד שצריך להוריד.
וגם יש שם עוד סימנים טכנולוגיים שאפשר לזהות. כנראה בגלל הסיבות הללו. אחרת הדבר הזה מהווה מפגע שאין כמותו כל אחד יוכל לפברק כל מציאות שהיא.
למרות זאת יש סיכוי שאף אחד לא יחשוב לבדוק.

@אבאלה-תמיד-איתנו
פתחתי את האתר וזה עובד מה הכוונה לא פעיל?

אגב אתה יכול לפרסם פה בפורום דברים שונים תחת הקטגורייה של המרחב הפרטי

אולי במקום "ביקורת" עדיף "חוות דעת" או "המלצות"

@ששא
אתה כתבת איזה תוצאות אתה רוצה לא איזה שלבים אתה צריך לעבור כדי להגיע לתוצאות. אני מנסה לעזור לך לחשוב - זה הסיבה שלא הצלחת כי לא ניתחת מה אתה צריך לעשות.

@מנחמן כתב בזיהוי גופן:

כמדומני שבפונט עצמו יש את כל האפשרויות

כוונתי הייתה לעובדה שהוא מופיע גם בצבע זהב

@yossiz כתב בזיהוי גופן:

זה לא נראה דיגיטלי

סתם בשביל ההארה:
ניתן תמיד לזהות האם הפונט הוא דיגיטלי על ידי השוואה של אותה האות במיקום שונה אם היא זהה לחלוטין זהו סימן מובהק של פונט
ייתכן מאוד אבל שיצירת הפונט לא היתה דיגיטלית אלא על ידי סרטוט שהועלה אח"כ כפונט
אגב בתמונה למעלה גם הוחל אפקטם על הפונט על ידי פוטושופ ודומיו.

@פלורידה

https://www.prog.co.il/articles/רעיונות-סרטונים-והדרכות-תעסוקה-לילדים-שבבית-בימים-קשים-אלו.4272/

@NH-LOCAL
ממש תודה.
התשובה המלאה נמצאת דוקא בפורום לתורה שהפנית אותי אליו הנה קישור מדוייק:

https://tora-forum.co.il/threads/הפסוק-הארוך-בתנ-ך.4710/post-71428

"בראשית", "שמות", "ויקרא", "במדבר", "דברים",
"יהושע", "שופטים", "שמואל", "מלכים", "ישעיה", "ירמיה", "יחזקאל", "הושע", "יואל", "עמוס", "עובדיה", "יונה", "מיכה", "נחום", "חבקוק", "צפניה", "חגי", "זכריה", "מלאכי",
"תהילים", "איוב", "משלי", "רות", "שיר השירים", "קהלת", "איכה", "אסתר", "דניאל", "עזרא", "נחמיה", "דברי הימים"

ישנו טכנאי מחשבים שהוא גם סוכן יד שנייה שגר שרמות בירושלים שמתעסק הרבה עם thinkpad מסוג כזה או אחר.
0548470594 אינני מכיר אותו אישית רק יוגע שהוא קיים.
אני מאמין שבמקומות אחרים ישנם גם סוכנים מסוג כזה חלקם יותר יקרנים אז כדאי לברר ולעשות השוואת מחירים.
המחשבים מחו"ל לא הרבה יותר זולים ממה שהם מציעים.
חשוב לדעת משב יד שניה גם אם אין בו דפקות (שכרגיל יש - רק שהם לא משהו קריטי). הבטרייה שלו תהיה חלשה.

@dovid

אנסה לענות בקצרה, ואם זה עדיין לא יהיה מספיק ברור, אולי כדאי שפשוט נדבר בפרטי, אם זה אפשרי. (אין לי אפשרות לשלם לך, אז אולי זה לא לגמרי הוגן לבקש דבר כזה. מאידך, אוצריא היא תוכנה שכמעט כל אברך שני משתמש בה כיום, אז אולי יש לי כאן קצת "מיגו דהעזה" לבקש ממך זאת...)

לגבי המטא־דאטה:
הרבה מהמטא־דאטה מורכב מקישורים.
סוגי הקישורים העיקריים הם:

1. קישורים ממפרשים לטקסט.
2. קישורי מראי מקומות לספר שממנו הם נלקחו (למשל: בראשית א, א).

שני סוגי הקישורים הללו נמצאים בטבלאות נפרדות ומקושרים באמצעות ID.
מלבד זאת, לכל אחד מהם יש מטא־דאטה נלווה רב, שמטרתו לייעל תהליכים שונים. לדוגמה, לצורך הצגת המפרשים יש מידע נוסף על כותרות, מבנה, ועוד פרטים רבים.

בנוסף, קיימת מטא־דאטה גם בטבלת הטקסט עצמה, כגון מידע המסייע לעדכונים ולפעולות נוספות.

בקיצור, מדובר בפרויקט שלם ומורכב, ולכן אשמח אם תוכל לכוון אותי מעט יותר ולפרט אילו נתונים בדיוק חשוב לך לדעת.
מצורף פה קובץ מתוך הפרוייקט שלי שהוא פרוייקט מקביל שכולל את רוב הSQL שהתוכנה משתמשת בו אולי זה יהיה שימושי
queries.sql.ts
מצורף גם הסכמה של הDB
seforimdb-v2-schema.json

לגבי המושגים עליהם דיברת ב-2 איך אומרים באנגלית? "Way over my head"... לצערי אינני מכיר כלל את המושגים שעליהם דיברת. אם זה חשוב שאלמד עליהם אנא ציין זאת ואקיים בעצמי "צא ולמד"

@dovid כתב בבירור בירור מספר דברים בשיטת zstd:

@pcinfogmach היום החיפוש עובד עם LIKE של SQLLITE??

כמו ש @yossiz ציין החיפוש נעשה על ידי מנוע חיפוש tantivy.
השימוש בDB בעת החיפוש נעשה לאחר שמנוע החיפוש החזיר את התוצאות וכדי להציג גזירים עבור תוצאות החיפוש.

@yossiz כתב בבירור בירור מספר דברים בשיטת zstd:

האם בדקתם דחיסת כל שורה בנפרד או דחיסת ספרים שלימים?

דחיסת כל שורה בנפרד.

@dovid אתה צודק שבאנו לפה אחרי דיון ארוך ומכיון שההרגשה היתה שאין לנו מספיק הבנה בנושא החלטנו להעביר את הדיון לפה כדי לקבל חוות דעת מקצועית.

אוצריא היא תוכנה המשתמשת בספריית ספריא ומנגישה אותה לציבור החרדי.
אוצריא נכתבה בפלאטר. ומשתמשת במנוע החיפוש טנטיביטי שהוא בעצם מנוע שנכתב בראסט.

כחלק מארכיטקטורת התוכנה, כל ספר מאוחסן במסד נתונים SQLITE. כאשר כל שורת טקסט מקבלת רשומה נפרדת עם מזהה ייחודי ומטא-דאטה נוסף. גישה זו מאפשרת גישה רנדומלית יעילה לשורות ספציפיות, ומייעלת הצגת קישורים, מפרשים ושליפת גזירי תוכן עבור תוצאות חיפוש.

אופן השימוש בטבלת השורות הוא:
קריאת ספר – שליפת כל השורות השייכות לספר.
הצגת מפרשים – טבלת קישורים משמשת לשליפת שורות המפרשים הרלוונטיים (למשל: כל מפרשי בראשית א:א).
תוצאות חיפוש – מנוע חיפוש (Tantivy) מאתר שורות רלוונטיות; הגזירים נשלפים מהמסד לפי מזהה שורה.

משקל המסד כיום: ~7 GB, כאשר כ-6 GB הם תוכן הספרים עצמם, והשאר (~1.5 GB) נתונים נלווים.
הועלתה הצעה להקטין את גודל המסד על ידי שימוש בדחיסה מילונית באמצעות ספריית zstd, כך שתוכן כל שורה (כלומר עמודת הטקסט של כל שורה בDB) יאוחסן בפורמט דחוס – מבלי לשנות את מבנה המסד הקיים ואת יתרונותיו.
בדיקה ראשונית הניבה תוצאות מרשימות: המסד ירד מ-6 GB לכ-1.5 GB (טבלת תוכן הספרים בלבד), ובסה"כ מ-7 GB לכ-2.8 GB.

השאלות שלנו הם:
א. האם מהלך כזה מומלץ בכלל?
ב. האם הדחיסה תגרום לאיטיות ניכרת בעת קריאת הנתונים?
ג. מהי הדרך היעילה ביותר לממש זאת?
ד. האם שימוש ב-parallelism או אפטימציות אחרות יסייע בעת חילוץ התוכן?
ה. התוכנה תומכת בעידכונים אינקרמנטלים עבור המסד אם נלך על דחיסה מילונית האם מומלץ לייצר מילון דחיסה חדש עבור כל update. או אולי להשתמש באופן זמני באמילון הקיים ורק לאחר הצטברות לדחוף מילון חדש.
ו. האם יש הבדל באיזה זפת תיכנות התוכנה מתשמשת כלומר האם העובדה שהתוכנה היא תוכנת פלאטר שזה שפת דארט שאיננה היעילה שבשפות בנוגע לעיבוד נתונים - תהיה בעוכרינו. ואם כן האם יש דרך לפתור זאת.

מתוך שאלות אלו הועלה גם לדיון השאלות הבאות

@המלאך. כתב בבירור בירור מספר דברים בשיטת zstd:

1 האם לספרייה המקורית של zstd בc יש יתרון על פני הספרייה לדארט
2 האם חישובים בריבוי ליבות ייאיץ את המהירות.

אשתדל לתקן את זה בלי נדר.
חשוב לי להבהיר שעל פי מחקרים הגישה שאתה מתאר דווקא פחות מועילה בטווח הארוך. כבר מההתחלה כדאי למקם את הידיים לפי תחושת המגע בלבד, בלי להסתכל על המקלדת. בדיוק לשם כך קיימות הבליטות הקטנות על המקשים F ו-J.
לדעתי, אחת הסיבות לכך שכל כך קשה לאנשים לאמץ את הגישה הזאת היא חוסר הבנה של תהליך הלמידה. רבים מניחים שהקלדה עיוורת היא בעיקר אימון של האצבעות, אבל בשלב הראשון הלמידה היא בעיקר קוגניטיבית – קצת כמו לימוד שפה חדשה. המוח צריך לבנות מפה מנטלית תחושתית של המקלדת ולקשר בין האותיות לבין התנועות הנדרשות. הבטה במקלדת בשלב הזה פשוט מקלקלת את הכל מהיסוד.
למרות כל הדברים הנ"ל כן הוספתי הדמייה של המקלדת כי עדיף שיתסכלו במקלדת שעל המסך שיש בזה דיום במקצת של העניין מאשר שיסתכלו במקלדת שתחת האבצעות.

הוא שומר התקדמות לא מיקום
אולי באמת צריך שישמור גם מיקום