תחומים - פורום חרדי מקצועי

דמי שכירות:

ניתן לתבוע כהוצאה דמי שכירות של דירת מגורים אך ורק אם בחוזה השכירות מאשר בעל הנכס שחלק מהנכס מושכר לצרכי עסק. במידה ובעל הבית אכן מסכים לכך – יהיה עליו כמובן לדווח על חלק מהכנסות השכירות כהכנסות מהשכרת דירה שאינה למגורים. כמו-כן יש צורך לקבל מהמשכיר אישור על ניכוי במקור מדמי השכירות (וככל שאין למשכיר פטור – יהיה על השוכר להעביר את הסכום שנוכה במקור לפקיד השומה).

מקור

@שמואל-ש
אם זו בית מרקחת פרטית אין לך זכות חוקית או מוסרית לתבוע או לבקש מהם משהו.
זכותם לעבוד בשעות ובמתכונת הנוחה להם.
זה בדיוק כמו שאני אתבע אותך למה אתה לא פותח בית מרקחת באיזור מגוריך.

@by6199 אמר באיך מחשבנים הפרשות עצמאיות:

אני מאמין שאם היה מדובר בשכר של 60.000 חודשי לא היית שואל כאן שאלות, אלא הולך לרו"ח ובודק מה נכון וכדאי לעשות

לעניות דעתי ממש לא צריך כאן רואה חשבון.
צריך גוגל ו'כל זכות'. זה הכל.

@one1010
נראה שהשתמשת במחשבון לשכירים ('הפרשות מעסיק') ולא לעצמאים

כמה הערות:
בחישוב מס הכנסה צריך לקחת בחשבון את כמות נקודות הזיכוי של הנישום. ללא נקודות זיכוי כלל מס הכנסה על משכרות זו אמורה להיות מעל 20 אל"ש, כשעל כל נקודת זיכוי יש להפחית 218 ש"ח - נכון ל2021.
לפי הסכום שמופיע בחישוב שלך אני משער שמדובר באישה עם כמה ילדים, כך שיש לה כמות מכובדת של נקודות זיכוי.
לגבי ביטוח לאומי חשוב לדעת שיש תקרה להפרשות עבור ביטוח לאומי. משכורת העוברת את הסכום 44,020 - נכון ל2021 - איננה חייבת בהפרשות לביטו"ל עבור הסכום העובר את הסכום הנ"ל (הסיבה לכך שביטוח לאומי אינו מעוניין לבטח משכורות כל כך גבוהות).
לכן ההפרשה לביטוח לאומי כולל מס בריאות במקרה זה תעמוד על 4744 לפי החישוב שלי.
לגבי הפנסיה, גם כאן לפי מה שידוע לי (אינני בטוח בכך וגם לא מצאתי כעת סימוכין מפורשים) החובה להפריש לפנסיה גם היא מוגבלת לתקרת השכר הממוצע במשק, בין מחלק השכיר ובין מחלק המעסיק. ולכן ההפרשה תהיה נמוכה בהרבה.
לגבי קרן השתלמות - החוק אינו מחייב כלל להפריש לקרן השתלמות. זה תלוי אך ורק ברצונם ובהסכם של השכיר והמעסיק.

@one1010
יש ברשת אינסוף סימולטורים שונים אבל זה לא כל כך מסובך לחשב את זה לבד.

ניקח כדוגמא משכורת ברוטו של 5000 ש"ח (ככלל, כל הניכויים הם מהמשכורות ברוטו. המשכורת לאחר הניכויים היא המשכורת נטו).

מס הכנסה - כאמור, במס הכנסה אין הבדל בין שכיר לעצמאי. כמו כן, משכורת כזו נמוכה בדרך כלל מסף המס (לאחר קיזוז נקודות זיכוי).
מע"מ - כאמור, עוסק פטור אינו מחוייב במע"מ
ביטוח לאומי - שכיר עם משכורת כזו משלם 3.5 אחוז מהמשכורת לביטוח לאומי + מס בריאות, והמעסיק מפריש 3.55 אחוז נוספים. סך הכל כל אחד מפריש כ177 ש"ח. עצמאי לעומתו, יצטרך להפריש כ-6 אחוז, סה"כ 300 ש"ח. במקרה כזה השכיר הרוויח על פני העצמאי כ125 ש"ח.
פנסיה - הפרשות השכיר זה כבר יותר מורכב. רק נציין שאצל שכיר המעסיק צריך להפריש כיום כ12.5 אחוז לקרן פנסיה (שזה כולל גם את רכיב הפיצויים). מה שאומר ששכיר המרוויח 5000 ש"ח ברוטו מקבל מהמעסיק בכל חודש 625 ש"ח נוספים.
חישוב ימי חופשה, מחלה, הבראה וכו' זה מורכב מאוד, כי לא כל שכיר מנצל את ימי החופשה. יש לקחת בחשבון גם את דמי החגים הקבועים בחוק.

יש גם יתרונות לא מעטים לעבודה כעצמאי: ניתן להפריש סכומים גדולים יותר לקרן פנסיה, ניתן לפתוח קרן השתלמות, ועוד.

@one1010
על פי החוק היבש, מי שמעסיק עובדים מישראל חייב לפתוח תיק במס הכנסה, אך כמובן שזה לא קורה בפועל.
למעשה, הדבר הפשוט ביותר הוא לפתוח תיק כעצמאי ולהוציא קבלות על כל סכום שאתה מקבל.
הדבר היחיד שאתה מפסיד הוא המעמד המיוחד של שכיר מבחינת חוקי עובד ומעסיק, אך מכיון שמדובר בעבודה בארה"ב, ובארה"ב חוקי העבודה רחוקים מאוד ממה שקורה כאן בארץ אז לא מדובר בהפסד גדול.
אם תחשב כעצמאי תשלם מס הכנסה לפי מדרגות המס הנהוגים כאן בארץ, ומבחינה זו אין הבדל בינך לבין שכיר למעט העובדה שאתה יכול לדווח רק פעם בשנה (בתנאים מסויימים).
מבחינת ביטוח לאומי ודמי בריאות יש הבדל משמעותי בין שכיר לעצמאי, כי אצל שכיר המעסיק מפריש את רוב הביטוח. (יצויין שלישראל יש אמנה עם רוב מדינות אירופה למניעת כפל גבייה ביטוח לאומי במקרה של העסקת אזרח זר, אך זה לא רלוונטי בעבודה בארה"ב).
ראה כאן גובה ההפרשה לביטוח לאומי ודמי בריאות לעצמאי
מע"מ - אם תפתח 'עוסק פטור' - כלומר שאתה מצהיר שההכנסות מהעסק אינן עולות על מאה אלף ש"ח בשנה, לא תצטרך לשלם מע"מ.
פנסיה - כיום חל חוק המחייב עצמאיים להפריש פנסיה. למעשה החוק לא ממש נאכף.
גובה ההפרשות דומה להפרשות כשכיר, אך בעוד שאצל שכיר המעסיק מפריש את רוב הסכום, עצמאי צריך להפריש את זה בעצמו.
ראה כאן גובה הפרשות חובה לקרן פנסיה לעצמאי

לגבי דמי לידה, יש כמובן דמי לידה לעצמאי כמו לשכיר, אלא שצורת החישוב היא קצת שונה.

לסיום, כשאתה חושב על עבודה אצל מעסיק בחו"ל שלא חל עליו חוקי עובד ומעסיק קח בחשבון את ההטבות הבאות אותן אתה מפסיד כדי לבדוק האם העבודה משתלמת ביחס לעבודה כאן:
-הפרשות מעסיק לביטוח לאומי
-הפרשות מעסיק לקרן פנסיה
-הפרשות מעסיק לפיצויים
-ימי חופשה ומחלה
-דמי הבראה

בהצלחה!

@dovid אמר בtoggl מחפשים מתכנתים...:

יש בלי סוף חברות שמפרסמות בקביעות ורבים מהם גם שמים הודעה חמודה בקונסול.

מה שמעניין כאן זו האפשרות לעבוד מהארץ כשכיר בחברה בחו"ל.
מעניין האם זה נחשב מבחינה חוקית כשכיר, ואז למשל, חובה על המעסיק להפריש פנסיה (איך בדיוק אפשר להכריח אותם?)
כנ"ל לגבי שאר דיני עוסק ומעסיק

עריכה: כבר חשבו על זה

@zvizvi
צודק
זו הייתה הבעיה
לא שמתי לב שהמשתנה אמנם לא מאותחל אבל הtype שלו היה number

@katz
הנושא פה הוא לא הפתרון לבעיה, כי הפתרון שאני משתמש בו בינתיים פשוט יותר: לאתחל את המשתנה הריק לnull
אני רק מנסה להבין למה בלי האתחול הוא שווה לnan.

באנגולר, יש לי טופס עם שדה input
הinput מקושר עם ngModel למשתנה לא מאותחל.
כשאני שולח את הטופס עם הinput ריק, אני מקבל שגיאה של mySql כביכול העברתי ערך מסוג NaN.

(הבעיה העיקרית היא שהמודול mySql יכול להמיר ולטפל בכל סוגי המשתנים למעט NaN, ראה כאן)

@yossiz אמר במחפש מדריך ללמוד אבטחה & פריצת אתרים:

הדרך המסודרת קשה מאוד

@dovid אמר במחפש מדריך ללמוד אבטחה & פריצת אתרים:

"הארכיטקטורה של האינטרנט"

זה בשביל להתחיל בדרך המסודרת.

@ארכיטקט אמר בבשורה מרעישה לכל מי שסובל מבעיות UX הנובעות מבלבול בין לחיצות כפולות לבודדות:

במקרה היותר גרוע מדובר בדיאלוג שנפתח באמצע המסך, ואז נסגר כי היוזר לחץ פעמיים על הכפתור שפותח את הדיאלוג, והלחיצה השניה בעצם סוגרת את הדיאלוג, כי זו לחיצה מחוץ לשטח הדיאלוג, כאן זה כבר הרבה יותר נורא מפצצת אטום, כי היוזר מתקשר אליך לנייד "דחוף דחוף" תודו.

שאלת תם: אם כבר setTimeout לא עדיף להקפיא את הלחצן [disabled]="secondPassed" ? נראה לי יותר פשוט

וסתם כך, אצלנו בבוטסטראפ, דאבל קליק על לחצן שפותח דיאלוג לא סוגר אותו, כנראה גם בוטסטראפ חשב על הבעיה שהצגת.

@dovid

עד היום השתמשתי בזה https://bootstrap.rtlcss.com/

@מומחה-באקסס כפי שכתב @avi-rz תוכל להגדיר הגדרות עיצוב גלובליות בקובץ styles.css
למשל בצורה כזו:

body{
    direction: rtl;
    font-family: Assistant;
}

כשהbody הוא כל האפליקציה שלך

@by6199 אמר בהאם וכמה תשלמו על חסימת צינתוקים מספאם:

בהנחה שאותו אחד יודע לעשות את זה, מי ייקח אחריות שיבוצע?
הוא ייגבה תשלום על משהו שתמיד יאשימו שהוא לא ביטל עד הסוף.

רוב האנושות מסוגלת להבין ששום דבר בעולם לא מושלם.
הנודניקים לא חייבים להצטרף לשירות וימשיכו לקבל צינתוקים
בבחינת "מצא מין את מינו"

@שמואל4
אין לי שמץ בדברים הללו, אך אני זוכר לפני שנים חברה ששיווקה מוצר של זיהוי שיחה גם כשהוא נשלח כחסוי.
הצורה שזה עבד היה שהלקוח היה מפנה את כל השיחות לקו של החברה, החברה הייתה מזהה את השיחה בטכניקה שהייתה לה, ומפנה בחזרה את השיחה ללקוח כשמספר מזוהה.
לכאורה הטכניקה הזו יכולה לעבוד גם כאן.

עם זאת, במקרה זה, המפתח (שחבל שאיני יכול לומר את שמו כדי שכולם יתייחסו בכבוד הראוי לרעיון) הסביר לי שזה יעבוד בצורה שהוא ירכוש כמות סימים מחברת התקשורת וישווק אותם ללקוחות.

@ivrtikshoret
זה לא חוסם צינתוקים אלא קווים שדווחו כספאם.
יש כמה שיטות לזהות מספר כספאם.
אם לשירות הזה יהיה המון לקוחות הוא יהיה יכול לזהות מספר שמתקשר תוך דקות להמון מספרים.
הוא יהיה יכול להתבסס גם על חכמת ההמונים כשכל אחד שעונה לספאם ילחץ על כוכבית וכדו' כדי לדווח שהמחייג הוא ספאם.
זה לא יהיה הרמטי, אבל יהיה יעיל ב95% לפחות כמו החיסון...