שטיבלסיט 21/12/2030
הסטרטאפ שנכנס לשוק של מאה מיליארד דולר בשנה

שוב אנחנו כאן, והפעם עם בחור ישראלי צעיר (עוד לא עשרים ואחת) בשם ת. שמפתיע את העולם עם סטרטאפ חדש עליו עמל כחודשיים שלמים מאז שסיים קורס מקוון בבניית אתרי וויקס למתקדמים.
בראיון איתנו הוא יושב בתנוחה נינוחה (לא מסכים להצטלם בשום פנים ואופן, זה עוד יגיע, הוא אומר לנו) ומספר על הדרך הארוכה והקשה שעשה מהרגע שבו הבריק לו הרעיון, והוא קיבל החלטה נחרצת לפתור את אחת מבעיות העולם, ועד לשלב הנוכחי שבו הוא מספר לנו שהוא מחוזר על ידי קרנות הון סיכון מהמפורסמות בעמק הסיליקון.
את דרכו הארוכה בעולם הסטרטאפים הוא התחיל לפני כחודש וחצי, כאשר עלה במדרגות הבניין של סבתא שלו, בבניינים הישנים של רמת גן.
אני יושב מולו ומסתכל עליו, אני רואה את עצמי זקן מקומט בן ארבעים פלוס, מנסה להתפרנס בקושי, והנה מולי ממש מול עיניי החלום האמריקאי מתגשם. עוד אחד שעומד "לעשות את זה". אני מתחיל לתהות על הדרך שלי בחיים, צבירת ניסיון, עמל, הקמת משפחה, חינוך הילדים, פיתוח האישיות? אם יושב כאן בחור צעיר עילג שפה, חדל אישים, וחסר כל כישורי חיים, והוא כבר מדבר על מהפכה בסדר גודל עולמי. טוב, גלשנו, נעזוב לרגע אותי ובואו נצלול לרעיון שלו.
אני:
אז מה בדיוק אתם עושים?
ת:
טוב, נתחיל מהסוף ובכן הסטרטאפ שלנו נועד לחבר בין וועדי בתים לבין שוטפי מדרגות וספקי סמרטוטים (עם חזון להתרחבות גם לתחומים אחרים כגון ילדים שמנקים את החצר האחורית תמורת ארטיקים בערב פסח אבל זה כבר לשלב הבא)
למעשה וועדי בתים מתנהלים היום באלפיים שלושים בדיוק כמו לפני מאה שנה, הם לא באמת יודעים כמה סמרטוטים הולכים להם בשנה והאם זו אשמת המנקה או שהמדרגות מחוספסות.
אני:
וואו, מדהים איך לא חשבו על זה עד היום, איך הכל התחיל?
ת:
הכל התחיל מזה שלפני כחודשיים עליתי במדרגות בבניין של סבתא שלי, בניין מיושן ברמת גן, ואני רואה את המנקה מתמודד עם בעיה קשה של חורים בסמרטוט, לא בדיוק הבנתי מה הסיפור שם, אז שאלתי את סבתא שלי, היא הסבירה לי ש"וועד הבית לא חידש את מלאי הסמרטוטים שלו קרוב לעשור (!!!), ואנחנו חיים היום מסמרטוטים בלויים ושחוקים כל אחד מהשכנים שלא מוכן יותר לסבול את הסמרטוט שלו - במקום לזרוק הוא נותן אותו לוועד הבית, לכן השטיפה נראית כמו שהיא נראית", היא רוטנת. שאלתי אותה מה הסיבה שהסמרטוטים נשחקים לכם כל כך מהר, היא התחילה למנות מספר אפשרויות, מניסיונה העשיר בתחום, מנקה גרוע, מדרגות מחוספסות, מגב שלא מתאים בדיוק לטקסטורה של הסמרטוט + המדרגות.
וועד הבית הציע להעלות את התשלום החודשי על מנת לכסות על הבלאי והשחיקה המהירה של הסמרטוטים, אבל השכנים ראו בזה הטלת מס והטילו ווטו על ההחלטה, וככה אנחנו חיים היום.
אני:
נו ומה קרה אז?
ת:
באותו רגע הבנתי שיש כאן בעיה, הבנתי בעצם שבתחום הזה העולם כאילו עמד מלכת מאה שנה, הבנתי שיש כאן בעיה עמוקה מאוד לפתור, אנשים סובלים ממנה אבל מעולם לא הציעו להם פתרון.
בדיוק הבריק לי הרעיון, חייבים לפתור את הבעיה בדחיפות. המספרים רצו לי בראש, כמה בניינים משותפים יש בעולם? כמה סמרטוטים וכמה מנקים יש?
תחשוב על זה רגע, אנחנו מדברים כאן על שוק בינלאומי שמגלגל עשרות מיליארדים בשנה לפי הערכות מעודכנות.
למעשה ברגע שוועד בית הופך להיות לקוח שלנו כבר באותה שניה הוא יכול לקבל המלצות על סמך בינה מלאכותית שתגיד לו איזה סמרטוטים לקנות, כמה השחיקה הצפויה ועוד ועוד.
אני (מנסה לעצור אותו בלהט הדיבור שלו):
אני חייב להגיד לך שאני רואה מולי יזם אמיץ וצעיר, מהפכן אמיתי, אבל אם אפשר כמה שאלות נוקבות ברשותך?
ת:
בוא נחכה עם השאלות "הנוקבות" שלך לסוף, אתה קוטע לי את הרצף.
אני: טוב אמתין בסבלנות
ת:
וועד בית, יכול להשתמש בתוכנה על מנת לעקוב אחרי שחיקת הסמרטוטים בתחום שטיפת המדרגות, ולהשוות את הפחת מול השכר של המנקים השונים, כאשר במסך "מנקים" ניתן לראות את כל המנקים (כולל ממלאי המקום שלהם), ובאילו תאריכים הם ניקו.
בנוסף בלחיצת כפתור ניתן לדעת ולהודיע מראש על איחור או חיסור של המנקה, ואז הוא יכול לשבץ מנקה חילופי אונליין, וכל זה בלחיצת כפתור וללא מגע יד אדם. מדהים.
לגבי ניהול רכש הסמרטוטים, מכניסים את כמות הסמרטוטים הנרכשים פעם אחת, (עם סריקת חשבונית כמובן לתוך המערכת, אין צורך להקליד כמעט כלום!!!! רק כמות סמרטוטים ומחיר, לא יאומן!!!) המערכת יודעת לחשב באופן ממוצע את הפחת המצטבר במהלך החודשים הבאים, על בסיס בינה מלאכותית וסטטיסטיקה של החודשים הקודמים, ולהתריע גם על אובדן הסמרטוטים, וגם על האפשרות לשכור מנקה יקר יותר אבל עם הרגלים ידידותיים יותר לסמרטוט כך שהתועלת מהירידה באובדן הסמרטוטים תעלה על עלות השכר הנוספת של המנקה החדש. אם נחשב את זה ברמה עולמית, אנחנו מדברים כאן על שוק שמגלגל כעשרים מיליארד דולר בשנה רק בתחום הסמרטוטים לחדרי מדרגות.
אנחנו ממתגים את עצמנו כחברת הייטק, אבל בד בבד כחברה העוסקת בתחום הנדל"ן, כי אחרי הכל חדרי מדרגות זה משהו שהוא נדלנ"י ביסודו.
אני: אפשר שניה, להגיע לשאלות הנוקבות?
ת:
בהחלט, תתחיל להפציץ
אני:
אם אפשר לשאול מי הקרנות שרודפות אחריך היום?
ת:
זה חסוי בשלב הזה, יש התנפלות גדולה, ואנחנו במגעים עם כמה גופים שמתחרים ביניהם, כך שכל שם שאני יגיד עלול לחשוף אותנו לתביעה.
אני:
טוב, קיבלתי את התשובה. כמה עובדים יש לכם בחברה?
ת:
כארבעים בשלב זה
אני: תפקידים?
ת:
מפתח תוכנה אחד (אני) ועוד שלושים ותשע בתחומי המדיה הדיגיטלית שיווק ופרסום ושירות לקוחות.
אני:
כמה זמן החברה כבר רשומה?
ת:
כחודש.
אני:
כן אבל אתה מספר שאתה כבר אחרי כברת דרך ארוכה של כחודש וחצי? איך זה מסתדר עם זה שאתה מקים את החברה כל כך הרבה זמן אחרי שהתחלת לעבוד?
ת:
תראה, אני התחלתי לעבוד במרץ כדי לפתור את הבעיות של העולם, ולהפוך אותו למקום טוב יותר, לא חשבתי בכלל על הצד המסחרי. ברגע שהגיע הלקוח הראשון הבנתי שאין ברירה והקמנו חברה רשומה.
אני:
אהה, אז אתה בכלל אדם ערכי שרחוק מאוד מהעולם של הכסף, עכשיו אני יכול להבין את סוד ההצלחה שלך.
ת:
בהחלט
אני:
אז כמה לקוחות יש לחברה עד עכשיו?
ת:
זה גם חסוי, במסגרת המו"מ עם קרנות הון סיכון, אני רק יכול להגיד לך שבוועד בית של הבנין של סבתא שלי כבר קנו עשרות סמרטוטים. יותר מזה אני לא יכול לספר לך.
אני:
מה אתה יכול להגיד ליזמים צעירים שקוראים עכשיו את הריאיון הזה?
ת:
אני חוזר על המוטו שלי שלמדתי מהיזמים הקודמים, רוץ מהר, שבור דברים, אל תפחד, אל תיתן לשום דבר לעצור אותך, תהיה בקשרים טובים עם סבתא שלך, אם נכנס לך רעיון לראש רוץ איתו ובחיים אל תקשיב לאנשים שמייאשים אותך.
אני:
ומה אתה יכול לומר לסוס זקן כמוני שצופה בך עכשיו בקנאה?
ת:
אין גיל ליזמות, אם תקבל החלטה תראה שאפשר להקים משהו כאן ועכשיו, זו ממש לא בעיה, העולם מחכה לך.

אני מסיים את הריאיון הזה עם רגשות מעורבים, כרגיל, כמה אדם נוימנים היו ועוד יהיו, איך זה בדיוק עובד?
לקפיטליזם פתרונים.

תחומים - פורום חרדי מקצועי

ארכיטקט