תחומים - פורום חרדי מקצועי

@אבי-203 אמר בkey לגוגל מאפ. מותר להעתיק?:

יחסם או תביעה...

יותר גרוע, זה עלול לחייב את בעל המפתח בתשלום עבור השימוש שלך. (כי כיום התשלום נקבע לפי נפח השימוש)

@dovid אמר בcss כיסוי מסך מלא:

עם הposition מוגדר לabsolute אז אני חושב שאין משמעות להורה,
אתה מתחיל מאפס.

absolute מתייחס להורה הקרוב ביותר שמוגדר כabsolute או כrelative. ואם אין כזה, אז למסך.

עוד אחד:
http://keith-wood.name/calendarsPicker.html#intro
(יש שם אפשרות לשנות ללוח יהודי ולעברית, לא בדקתי אם יש את שניהם יחד)

אם השרתים שלך מריצים Node.js.

https://app.pm2.io/

כלי עוצמתי. (מוניטור ששייך לכלי הניהול pm2)
רשמית במחיר ממש יקר ($79 לחודש).
בתכלס אני משתמש בו כבר מעל חצי שנה ואין דרישת תשלום...

אתה יכול להיכנס להגדרות, לחפש Update: Enable Windows Background Updates ולסמן את התיבה.

@MusiCode אמר בvisual studio online: תחליף ל-cloud9:

בנוד אפשר לשים את הטסט והפרודקשן על אותו השרת, היות והם אפליקציות נפרדות, וכל אחת על פורט שונה.

אפשר. אבל תחשוב על מקרה שבו באג יוצר עומס קיצוני ותוקע את כל השרת, היית מאוד רוצה לגלות את זה לפני שהקוד מגיע לשרת פרודקשן, וזו רק דוגמה.
רצוי לבודד ביניהם ברמה הכי חזקה שניתן. (ובו זמנית גם לנסות לדמות את כל התנאים עם כמה שפחות הבדלים ביניהם).

למעשה, לא קוראים לזה שרת Dev / פיתוח, אלא שרת Test / בדיקה.
גם לי יש אחד כזה.

המינוח המקובל הוא שרת develop (למיטב ידיעתי).

https://tchumim.com/post/8943

מציע לשים את הקוד בGithub כדי שיהיה אפשר לתרום ולשפר אותו.

אני אישית נוהג תמיד לעדכן את הנתונים ע"י קריאה נוספת לשרת. מרגיש לי יותר אמין.

@chagold אמר ברוחב עמודה רבוע ב https://datatables.net:

אני בשימוש עם הטבלה הזו
https://datatables.net

יש אפשרות להגדיר רוחב עמודה קבוע?

תודה

https://datatables.net/reference/option/columns.width

@yossiz אמר בהמלצה: EMMET:

@dovid אמר בהמלצה: EMMET:

אציין כי אחרי הפוסט של @zvizvi

מוזר שגם אני ציינתי פוסט אחד לפני @zvizvi שזה מובנה ב-vscode ומשם התוודעתי לזה לראשונה... אבל כנראה שגם הוא לא השים לב למה שכתבתי...

אוי, לא שמתי לב

@clickone אמר בוובמייל - המלצות:

owncloud

יש את owncloud ויש את nextCloud לשניהם ממשק עברי בסיסי.

https://apps.nextcloud.com/apps/mail

@avi_av אמר בידידי קול הלשון - תוכניות ורעיונות..:

הרעות הנוספות הם:

עיצוב
מהירות

הרע זו חווית המשתמש שהיא רעה.

@dovid אמר בעזרה בייבוא ספריה לתוך פרוייקט בnodejs:

כאורה Jade שזה Template Engine כלומר תבנ

2 הערות:

• בגרסאות האחרונות של NPM כבר לא צריך להוסיף את המילה --save כי זה נשמר בפרוייקט גם בלי זה.
• Node עד גירסה 10 (ואולי אף מעבר - לא בדקתי) לא תומך בImport. יש להשתמש בכתיב הבא:

const iview = require('iview');

@אהרן אמר באיך מזהים קידוד ואיך ממירים מקידוד לקידוד:

כשאני בוחר בקידוד יוניקוד, זה בעצם UTF-8 או שהם 2 דברים שונים?

UTF-8 זה סוג מסוים של תקן יוניקוד

ציטוט מהמכלול:
תקן מקובל לייצוג טקסט לפני יוניקוד היה ASCII, שייצג את האלפבית הלטיני הפשוט (ללא אקצנטים וכו'), מספרים וסימני פיסוק בקידוד של 7 סיביות. כדי לתמוך בתווים נוספים הורחב ייצוג זה לקידוד של 8 סיביות, שכל אחד מהם הכיל 256 תווים: 128 תווי ASCII ו-128 תווים אחרים לפי האזור. כך למשל, המספר 224 הכיל את האות à בקידוד של מערב אירופה ואת האות א בקידוד העברי. דבר זה גרם לבעיות בהעברה של טקסט ממערכות שונות. ב־1990 התכנסו חברות תוכנה ותקשורת עולמיות כדי לפתור את הבעיה וכך החלה התקינה של יוניקוד.

תחילה (כלומר עד לגרסה 2.0) התבסס יוניקוד על קידוד של 16 סיביות, היכול להכיל 65,536 תווים. לאחר שתוקנו תווים רבים לצורכי תאימות (כגון הברות קוריאניות), היה ברור כי אין זה מספר מספיק לכל הצרכים העולמיים, וגרסה 2.0 של יוניקוד הורחבה להכיל 1,112,064 תווים באמצעות מנגנון UTF-16, שבו 2048 קודים מנוצלים כדי לייצג יותר ממיליון תווים. בגרסה 3.1 של יוניקוד הותקנו התווים הראשונים מעבר לתחום ה־65,536 העליונים (המשטח הרב־לשוני הבסיסי), וקידוד יוניקוד ניתן לבצע באחת משלוש צורות: UTF-8,‏ UTF-16 ו־UTF-32. הראשונה משמשת באינטרנט ובלינוקס, השנייה ב־Java ובחלונות, והאחרונה בתור קידוד פנימי (בתוך הזיכרון) של מערכות יוניקס מסוימות.

@dovid אמר בשאלה באובייקטים ב JS:

הדרך המקובלת היא כמו שכתבתי לך בעבר:
http://tchumim.com/topic/2989/js-גישה-לילדים-של-אובייקט/3
רק שכנראה אתה שואל איך משתמשים בזה להשמה, אז ככה:

x.y = x.y || {};
x.y.z = {};

בטריקיות זה יכול להיכנס בשורה אחת:

(x.y = x.y || {}).z = {};

זה מרגיז אבל אין מה לעשות. בדרך כלל בתכנון נכון לא מגיעים למצב הזה בתדירות גבוהה.
ואני מסכים עם דברי @zvizvi שם שהכי טוב להשתמש בספריה כמו שהוא הדגים שמה.

בהמשך לשם, בLodash עושים את זה ככה:

_.set( x, 'y.z', {} );

@מנצפך אמר בData table טוב ל AngularJS:

@dovid אז במה משתמשים?

@zvizvi אמר בעורך CURD לווב. האם כדאי להשקיע או יש משהו חינמי מקביל?:

@clickone אמר בעורך CURD לווב. האם כדאי להשקיע או יש משהו חינמי מקביל?:

@zvizvi בפרוייקטים עם פריימוורק כדוגמת אנגולר גם יש צורך בזה? או שזה מיותר שם?

האמת שהחלק הבסיסי מיותר (אני לא השתמשתי בו בפרויקטים של אנגולר).
אבל יש לו גם יכולת של מיון וסינון בצד שרת ע"י בקשות אג'קס, ובזה ייתכן שכדאי להשתמש גם באנגולר.

באנגולר קל מאוד לבצע סינון/חיפוש/מיון כל עוד מדובר בצד לקוח.
והאמת שגם צד שרת קל יחסית לבצע באנגולר. יותר מבjs רגיל.

@dovid אמר בJS- גישה לילדים של אובייקט:

@zvizvi בJS לדעתי חייבים לדעת להסתדר בלי ספריות חיצוניות כדי לא לפתח תלות. ואחרי שיודעים ורגילים להסתדר, על פי רוב לא צריכים שום ספריה.

זה נכון שחייבים לדעת להסתדר בלי ספריות חיצונית.
אבל אחרי שכבר יודעים להסתדר לדעתי עדיף לעבוד עם ספריות פופולאריות וציבוריות. משתי סיבות:

• תמיד הן יעשו את הפעולה המבוקשת בדרך הכי יעילה. (וגם אם לא, מתישהו מישהו יעדכן אותן לעשות ככה).
• את הזמן שאתה רוצה להשקיע בכתיבת הפעולה המבוקשת - עדיף שתשקיע בדברים האחרים שאתה רוצה לפתח.

או עם ספריית lodah:

var copy = _.cloneDeep(arrFiles);

https://lodash.com/docs/4.17.10#cloneDeep

(ובאנגולר יש את angular.copy() שעושה אותו דבר)

@מנצפך אמר בAngular 1 Directive:

@zvizvi זה רק ל form
לא form.txt

form.txt לא הופיע מסיבה אחרת.
כדי שinput יופיע בform controller הוא צריך להכיל ng-model אחרת הוא לא יהיה שם.

http://plnkr.co/edit/c0WR7gC1fjWxEsWlxmt7?p=preview