ראשית אבקש מ @dovid וכרישים נוספים שיתקנו אותי באם אני שוגה (כולל עריכה במקור).

ריאן דאהל יוצר nodejs עבר להשתמש עם go המתאים יותר לעומסים כבדים ותחביר מאוד נוח לא-סינכרוני ומקביליות.
לפני תקופה חזר להשתמש בnodejs ונחרד ממה שעשה
אמנם האיסינכרוניות בקריאות I\O היה רעיון נהדר, אבל חסרים חלקים קריטיים משלימים.
לכן הוא התחיל לעבוד על deno, עם 3 מטרות עיקריות:

• תחביר נוח ע"י החדרת הפרומיסס לליבת המנוע (His biggest regret was not using promises, an abstraction for working with asynchronous, or parallel, computing tasks. Promises were actually included in an early version of the language but were stripped out soon thereafter, casting countless devs into callback hell), עם זאת הוא ממליץ מאוד להשתמש ב-TS.
• ביצועים - אוחז ששפה דינאמית זה רעיון נהדר, ולא מוכרחים לשלם ע"ז מחיר בביצועים, כשהוא שוקל להחליף את המנוע מתחת בgo או אחר + יצירת דפדפן חדש (ככל שאני מבין נכון).
  אבטחה - אינו דומה הרצת js ומודולים צד ג' בדפדפן להרצתם במקום קריטי כשרת עם הרשאות מורחבות.

jsconf2018.pdf
https://thenewstack.io/node-js-creator-blasts-node-js-offers-a-secure-typescript-based-alternative/

@ארכיטקט אמר בהגבול בין פונקציה גנרית לפונקציה מבולבלת:

https://tchumim.com/topic/1305/כתיבת-קוד-כסיפור

אוהה
מי זה בא

@חוקר אמר בשאלות של מתחיל - מקצועי ב nodejs:

מה הוא ה setInterval וה x שהכנסת אליו, והסיומת 2000, כנראה הכוונה לפורט, אך לא הבנתי את כל התחביר כאן.

שתהיה בריא, @magicode עונה לך על אריכטורה ואתה שואל שאלות בסיס-בסיסיות על פונקציות ותחביר שרק אזכור שלהם מעלה טרליון תשובות בגוגל?!
נראה שבציטוט את זה אני מכיר מPHP שברח לך, הסברת הכל..

לעצם הענין setIntervalמפעיל פונקציה שמעבירים אליו כארגומנט, בכל פרק זמן. בדוגמא כאן אתה יכול לראות ש setInterval קיבל 2 ארגומנטים 1 פונקציה 2 ערך 2000 שהוא ההפרש בין הפעלה להפעלה. במקרה הזה הפונקציה (ארגומנט 1) יופעל בכל 2000 מילי סקנד.

כמו"כ בהטחה השניה .then(json => המשתנה json תמיד יהיה בעצם התשובה של ההבטחה הראשונה, לא משנה איזה שם אני תוקע שם?

לא. של ההבטחה הקודמת.
אסביר קצת יותר על הפרומיסס בכלל
fetch('https://www.charidy.com/some/api') פשוט מכיל קוד (בערך)

return promise(response)

כלומר data עטופה בפרומיס, לכן

fetch('https:...').then(res => res.json())

שווה ל:

promise.then(res => res.json())

then הוא מתודה של promise
then מקבל ארגומנט פונקציה (בדוגמא שלנו זו הפונקציה res => res.json()), אליה היא מעבירה את ה-DATA שהוכנס לתוך הפרומיס הנוכחי, בדוגמא שלנו הארגומנט שמכיל את ה-DATA שהוא בעצם התשובה שהתקבלה מהכתובת\האתר, הוא res (או כל שם אחר שנותנים לו).

במקרה הזה, fetch מחזיר לנו את המידע יחד עם מתודות נוספות שמבצעות המרות שונות למידע, אחת מהם היא json שמבצעת המרה של המידע לפורמט json ושוב מחזירה אותו עטופה בפרומיס
לכן לפונקציה שתכניס לתוך הthen השני יוכנס הDATA בתצורת json. כלומר

.then(res => res.json()).then(json =>

שווה ל

newPromise.then( dataFormatJson => you code that can usedataFormatJson value)

התחביר של המחרוזת: אני רואה שהשתמש ב מה התקן שלו, מתי הוא משמש? מתי עדיף "" או '' או.
כמו"כ אני רואה ששמת שם ${}

אתה יכול להרשות לעצמך להתעלם מסכמות חדשות ליצירת מחרוזות. תשתמש רגיל:

"string" + value + "string"

חייב לומר שאתה חתיכת השראה, איך ידע יחסית מועט ובנישה מאוד ספציפית יכולות לפרנס אדם בכבוד + שותפות בפרויקטים גדולים וידועים.

@nigun אמר במעבר לGO למה? איך? ומתי?:

@dovid
אם יורשה לי לשאול (כמובן אתה לא חייב לענות)
איך אני אמור לדעת מי כאן סך הכל בנה כמה אתרים חמודים בוורדפרס ומי ארכיטקט ראשי של IBM?

אם אתה לא מסוגל להעריך את יכולות המשתתפים כאן לפי היסטורית ההודעות שלהם, בשביל מה שאלת כאן?

אתה 'סותר' את התשובות עם הנחות שגויות אותם אתה שולף תוך כדי תנועה ("אסינכרוני זה דבר איום", מביא הוכחה 'גרועה' מ @חוקר שהוא הוכחה לגמרי הפוכה, בנה מע' די מורכבת וקריטית (תרומות) שהושמשה מיד עבור אלפי משתמשים, והשיג המהרה של 1000%, וכל זה בלימוד תוך כדי תנועה כשלפני זה לא היה לו מושג ירוק בנוד) - במקרה הטוב, או שכבודו פשוט 'לא מסתפק' בתשובות, ויוצא 'צודק'.

מערכות היום נהיות יותר ויותר תלויות תקשורת, והברזלים מרובי ליבות, ללא א-סינכרוניות ומקבליות איך תקבל מהירות משמעותית?
הכלים החדשים מהירים יותר במידה רבה בגלל שינוי צורת החשיבה שהם מביאים איתם.
בנתיים נראה שאתה רוצה שהכל ישאר כשהיה, ו'קסם' כלשהו יעשה עבורך את השדרוג.

@yossiz להבנתי (נתחרה על אי הבנת הנקרא), ההסבר שלך לא הוסיף לי שום הבנה על יתרונות השפה.

@nigun אמר במעבר לGO למה? איך? ומתי?:

GO מהיר הרבה יותר ולפעמים אותו דבר כמו NodeJs ככה שלא הרווחתי כלום מקוד האסינכרוני

זה לא דבר והיפוכו
המהירות ב-GO מושגת במידה רבה משימוש רחב בא-סינכרוניות ומקביליות מאוד מובנה וזורם עם הקוד.

קצת מוזר שאתה נכנס לדקויות של הפרשים בין נוד לGO בזמן שהוא קטן הרבה הרבה יותר מההפרש מהירות הריצה שבין PHP לשניהם.

ביצועים - אוחז ששפה דינאמית זה רעיון נהדר, ולא מוכרחים לשלם ע"ז מחיר בביצועים, כשהוא שוקל להחליף את המנוע מתחת בgo או אחר
ככל שאני מבין נכון, התכנון הוא:
להכניס מקביליות מובנית בכל הקודים הא-סינכרונים במהותם (פרומיסס, fs, תקשורת, timeOut וכדו') או קודים שיורצו שפירוש ע"י פונקצית ()run,
ואת זה להשיג ע"י הורדת התלות ב-V8 למינימום (רק פיענוח ה-js שיכתוב המשתמש) ולמודולים רבים ככל האפשר להשתמש ב- go (הספיק להתחרט בשביל לא לנהל 2 אוספי זבל עצמאיים) rust & tokio שהיא גם שפה סופר מהירה בשל היותר סטטית (לא רק), גם מכילות כבר מודולים רבים שאפשר 'לגשר' אותם בקלות, וגם מובנה בהם המקביליות ביעילות ובקלות (הבדיקות נעשות הן כש-rust רץ בתהליך נפרד לגמרי והן כשהוא מורץ בתהליכון בשביל להסיק מה מהיר יותר).

עד כמה זה ניתן, וכמה זה מייעל את המהירות, הוא ידע אחרי שה'גשר' יוכח כיציב ומהיר מספיק, גנרי ומאוד נוח לשימוש.
ניהול חסימות ושיתוף זכרון בין תהליכים זה אתגר לא קל (בנתיים יש כבר גירסה שעובדת לא רע, ובמקום שיתוף זכרון קלאסי, מנהל-תור-הפעולות יחזיק אצלו את קטע הזכרון וישתף אותו כל פעם עם התהליך שצריך אותו תוך כדי שמירה שתהלים אחר לא פועל עליו במקביל).

יצירת דפדפן חדש (ככל שאני מבין נכון).
איזו מבוכה על התרגום השגוי. הנכון:
תאימות לדפדפן - שהAPI יהיה תואם ככל האפשר (בשאיפה למוחלט, כמעט בקנאות) ל-API של הדפדפן; קוד שרץ בדנו יוכל לרוץ בדפדפן.

אמור מעתה @yossiz איש אשכולות.

@clickone
מוערכת מאוד התרומה שלך כאן גם תוך כדי ניהול מגה-פרויקטים!

@OdedDvir אמר בעזרה בגוגל שיטס:

@אהרן אמר בעזרה בגוגל שיטס:

בתא זה יש שימוש במשתנה dollar_rate, מאיפה הוא נוצר?

עיין תא B3.

??
לא שאלתי איך מקבלים את שער הדולר
אלא
איפה מכניסים א"ז למשתנה dollar_rate

בתא זה יש שימוש במשתנה dollar_rate, מאיפה הוא נוצר?

בגליון זה יש גרפים, אני לא מצליח להגיע לתא עם הנוסחה שיצרה א"ז. איך מגיעים לזה?

@SHIRS אמר באשכול הצעות שיפור לתוכנת רבותינו:

מתחרה נוסף וראוי לתוכנות הטקסטואליות כמו גם לרבותינו ללומד הוא תוכנת מאגר תורני תא שמע

עריכת מנהל: זהו פוסט קידום (קצת דומה לזה שמעליו.. )

משתמש בו
יש לו אפשרויות חיפוש מגוונות ומרשימות מאוד, וגם מהיר
וגם מאגר ספרים פנטסטי

אבל הוא סובל מבאגים מוזרים, כפתורים שפשוט לא פועלים, סידור סימניות וכדו' שיש בהם הרבה מה לשפר
וגם פיצרים ממש שימושיים שקיימים ברבותינו, בתחום העתקת התוצאות לטקסט (הכנסת מ"מ), שיחסית קל לתכנת אותם, והם גם מרשימות מאוד. לא ברור מדוע זה תקוע שם.

דבר נוסף, הוא גם רמז על זכויות יוצרים שלספרים (המקומות מהם הוא מעתיק חלק מהספרים)
כך שצריך ללמוד טוב רשיונות מגוונים, ולא מספיק להכיר את המדיניות של יוצר התוכנה.

@OdedDvir
זו האפשרות היחידה?
@nigun

OCR עם זה

מוביל לכתובת חסומה בנטפרי

וזיהוי דיבור, איך קוראים לאפליקציה שמזהה את הדיבור?

@שואף אמר בשני קבצים זהים באותה תיקייה ??:

ו שני קבצים עם שמות זהים.
שניהם מופיעים זה לצד זה בתיקייה, למרות שהשמות לכאורה זהים לחלוטין.
יש למישהו הסבר? אולי יש ת

אפשר לחפש את התווים האלו בכל שמות הקבצים שקיימים במחשב?

@dovid
מדי הרבה אשכולות כאלו נקברים
אולי אפשר לחלק את קטגוריות מדריכים לנושאים?

@yossiz
מדוע לא פתחת במדריכים?

@dovid
אשמח לדוגמאות שימוש.

@גמליאל
רק קח בחשבון שא"א לשמור קבצים \ שינוים בקצבים ע"י האפליקציה, יש רק מה שמעלים ושמירות צריכות להכנס לDB בכתובת חיצונית (או על הזכרון).

@dovid אמר בשאלה ב JS מוטמעת ב HTML:

@yossiz אמר בשאלה ב JS מוטמעת ב HTML:

נכון, שמתי לב לכל זה. רציתי לעשות כמה שפחות שינויים למבנה הקוד.

ברור, רק שיתפתי את השואל בנקודה הזו.

@אהרן אמר בשאלה ב JS מוטמעת ב HTML:

@dovid אמר בשאלה ב JS מוטמעת ב HTML:

אפשר הרבה יותר מזה

אשמח לדוגמא.

אני התכוונתי לבדוק בfind אם ריק אבל אח"כ נזכרתי בsome שעושה בדיוק את זה, הוא מחזיר חיובי מייד במקרה הראשון של הצלחה:

return [...tr.getElementsByTagName("td")].some(e => e.innerText.includes(filter));

זה יותר קצר?
נראה שרק בתווים בודדים.