@יוסף1111 אמר בהתנהגות של לולאת FOR:

לולאה אמורה לרוץ כל הזמן. נכון?

לא בדיוק, קוד בפייתון (ובעצם בכל שפה) רץ כסדר, כלומר מבצע את הפקודות שורה שורה בסדר שנכתבו. יש לפעמים פקודות שאומרים לפייתון ללכת לישון לזמן מה, ואז הפייתון הולך לישון כמו ילד טוב לזמן המוגדר ואז הוא מתעורר וממשיך לפקודה הבאה.
לולאה רצה בדיוק כמו קוד רגיל, רק כשהוא מגיע לסוף הוא מתחיל שוב מהתחלה.
בוא ננתח מה קורה.
אני מדלג על החלק הראשון שלא כל כך מעניין,
בשורה 20 אתה כותב while 1:‎, הכוונה היא: "א. תבדוק אם התנאי (1) הוא חיובי (התנאי 1 תמיד יהיה חיובי), ב. במידה וכן, תריץ את הבלוק הבא, וכשתגיע לסוף תחזור שוב לשלב א."
בשפת בנ"א אתה מריץ את הבלוק בלולאה אינסופית.
בשורה הבאה אתה כותב: for cc in ser.read():‎, הכוונה היא: אתה מצהיר שהערך שמוחזר מ-ser.read()‎ הוא iterable, הכוונה שהיא סוג אובייקט שיכולה לספק לך ערכים, ואפשר לשלוף את הערכים אחד אחד.
אתה מפקד על פייתון לקחת את ה-iterable הזה ולשלוף את הערכים אחד אחד, בכל שליפה של ערך הוא אמור לשים את הערך במשתנה cc ולהריץ את הבלוק.

איך פייתון שולפת את הערכים מהאובייקט הזה?
היא קוראת את הפונקציה __iter__ כדי לקבל אובייקט מסוג iterator, על ה-iterator הזה אפשר לקרוא פונקציית __next__ שבכל קריאה מחזירה את הערך הבאה.

מאיפה הערכים האלו שהאובייקט מחזירה?
הם מגיעים מהסריאל פורט.
ערכים אלו לא תמיד זמינים מיד, לפעמים צריך לחכות עד שהם יגיעו מאן שהם אמורים להגיע. ומה קורה אם הערכים עוד לא זמינים?
הפונקציה ששולפת את הערכים פשוט הולכת לישון כי אין לה מה לעשות עד שהערכים יהיו זמינים, לפני שהיא ישנה היא מבקשת ממערכת ההפעלה להעיר אותה ברגע שמשהו זמין מהסיריאל פורט. ברגע שקלט מגיע, מערכת ההפעלה מעוררת את הפונקציה מהשינה העריבה והפונקציה מקבלת את הדאטה ומחזירה אותה לקורא של הפונקציה. בזמן הזה שהיא ישנה, התוכנה שלך מושבתת.
בשורה 22 (שרצה אחרי היקיצה מהשינה) אתה בודק אם הלחצן מולחץ, במידה וכן אתה מריץ (שורה 23) ser.close()‎. הפעולה הזו גורמת שבאיטרציה הבאה של הלולאה כאשר פייתון תנסה לשלוף את הערך הבא עבור הלולאה, היא תקבל תשובה "מצטער, נגמר". זה מפסיק את הלולאה, וגורם ללולאת ה-for להסתיים, הקוד ממשיך אחרי הלולאה. מכיון שלולאת ה-for מקוננת בתוך לולאת while הקוד תחזור שוב ללולאה החיצונית שזה יריץ שוב שורה 21. (האם התכוונת לזה? זה ייכשל כי לכאורה אי אפשר לקרוא ser.read()‎ אחרי הסגירה של הפורט...)

@כוכב-שמח אני נהנה יותר מהמפקפקים מאשר מהמקבלים, כי המפקפקים מוכיחים שזה מעניין אותם

@גמליאל התשובה הנכונה היא לא אינטואיטיבית והרבה אנשים מתקשים לקבל אותה, אז אתה לא היחיד...

בוויקיפידיה באנגלית קיימת (כמו תמיד) כתבה מקיפה יותר על הנושא ושם מובא שאחרי הפרסום הראשון של החידה (בכתב עת מתמטי כלשהו), קיבל הכותב כ-10,000 מכתבים, מתוכם כ-1,000 מבעלי PhD כאשר רוב הכותבים התווכחו נגד הפתרון הנכון. מובא גם שהמתמטיקאי פאול ארדש שהיה מגדולי המתמטיקאים שבדור, סירב לקבל את התשובה עד שהוכיחו לו את נכונותה על ידי סימולציה. (אני מתקשה להאמין לזה.)

יש כמה דרכים נפוצות להגיע להבנת התוצאה (כל הדרכים הולכים אל הים, יש רק הסבר אחד אבל כמה דרכים לפתוח את שער ההבנה).

אחת מהדרכים היא על ידי חישוב פשוט:
כאשר האסיר בחר בדלת כלשהו, הרי קיימות שלוש אופציות בדרגות הסתברות זהים. או שהוא בחר בדלת הנכון, או שהשני נכון, או שהשלישי נכון. עכשיו נעשה חישוב קל. אם הדלת שהוא בחר בו הוא הנכון, הרי שעליו להישאר עם בחירתו, אם אחת משתי הדלתות האחרות נכונות עליו לשנות את בחירתו, הרי לפניך שיש הסתברות של 2/3 שהוא ינצח אם הוא ישנה את הבחירה שלו.

דרך נוספת:
נדמיין לעצמנו שהסוהר הביא אופציה לבחור או בדלת א' או בדלתות ב' וג' יחד (כלומר שאם אחת משתיהם מוביל לחירות הרי אתה בן חורין). הרי ברור שיותר מסתבר שהדלת שמוביל לחירות נמצא בקבוצה הגדולה יותר של ב' וג' מאשר ההסתברות שא' היא הדלת הנכונה. לכשתמצא לומר, זה מה שקורה פה. כי הרי אם אך נניח שהדלת הנכונה היא אחת משתי הדלתות שעליהם הוא לא הצביע מתחילה, הרי מעתה ברור לנו איזה מהם היא הנכונה מכיון שהשניה נפתחה וראינו מאחוריה קיר.

דרך נוספת:
נדמיין סיפור שבו יש 100 דלתות, האסיר בחר באחת מתוכם, ואז הסוהר פתח 98 מה-99 הנותרות. מה ההסתברות ששינוי הבחירה לדלת האחרת תוביל לחירות?

נקודה חשובה:
הבחירה של הסוהר לפתוח את הדלת שהוא פתח מושפעת מבחירתו המקורי של האסיר.
אם המצב לא היה כך והסוהר היה פותח דלת כלשהו מהנותרות בצורה אקראית אז התשובה היתה שונה. כי אז העובדה שגילינו קיר מאחורי הדלת שהוא פתח מעלה את הסיכויים שהדלת המקורי שהאסיר הצביע עליו היתה הנכונה.

דו"ק

@fshlomo אמר בווינדוס 2004 להתקנה OFFLINE:

נהנהתם? אז

אין צורך לבקש כעני בפתח, מי שנהנה יצביע בלאו הכי.

משהו כזה:

#include <windows.h>
#include <stdio.h>

void main() {
  // https://docs.microsoft.com/en-us/windows/win32/sysinfo/acquiring-high-resolution-time-stamps
  LARGE_INTEGER StartingTime, EndingTime, ElapsedMicroseconds;
  LARGE_INTEGER Frequency;
  int i;

  QueryPerformanceFrequency(&Frequency); 
  QueryPerformanceCounter(&StartingTime);

  for (i = 0; i < 100; i++) {
    // your code
  }

  QueryPerformanceCounter(&EndingTime);
  ElapsedMicroseconds.QuadPart = EndingTime.QuadPart - StartingTime.QuadPart;
  ElapsedMicroseconds.QuadPart *= 1000000;
  ElapsedMicroseconds.QuadPart /= Frequency.QuadPart;

  printf("My code runs in %i microseconds", ElapsedMicroseconds.QuadPart / 100);

  QueryPerformanceCounter(&StartingTime);

  for (i = 0; i < 100; i++) {
    // his code
  }

  QueryPerformanceCounter(&EndingTime);
  ElapsedMicroseconds.QuadPart = EndingTime.QuadPart - StartingTime.QuadPart;
  ElapsedMicroseconds.QuadPart *= 1000000;
  ElapsedMicroseconds.QuadPart /= Frequency.QuadPart;

  printf("His code runs in %i microseconds", ElapsedMicroseconds.QuadPart / 100);
}

נ. ב. אני לא כותב C, (מכיר קצת אבל לא יותר מזה). ברור שהקומפיילר היה צורח על הקוד שלי, אבל כתבתי אותו בלי לשאול את הקומפיילר לדעתו... האחריות עליך לאתר ולתקן את השגיאות...

@nigun אמר בבדיקת תוכנה עצמאית:

איך אתם בודקים את הקוד שלכם?

נגעת בנקודה מכאיבה...
אני לא מספיק בודק... הלוואי שהבוס היה מחייב את זה... (אתה מקשיב? ?)

נראה לי שבענין הזה יש שני סוגי אנשים. יש כאלו שרוצים לשלוט על הכל בעצמם, ויש אנשים שרוצים שהפריימוורק ישליט קצת סדר בשבילם. אני מעדיף שהפריימוורק ישליט את הסדר בשבילי. זה מפחית מהמשא הקוגניטיבי.

לכן הייתי שמח לעבור לצורת פיתוח שמחייב כתיבת טסטים.

(הייתי רוצה גם לעבור ל-typescript מהסיבה הזו. מגדירים את ה-types וכו' ואז סומכים על הקומפיילר למנוע מחלקה שלימה של סוגי באגים)

TDD BDD

לא למדתי אף פעם את פירוש המילים של buzz words אלו... נראה לי שהרעיון הוא שכל חתיכת פונקצינאליות שאתה מממש אתה אמור לכתוב טסטים שמוודא שזה עושה מה שהתכוונת שזה יעשה

ובכל בנייה של הפרוייקט אתה מריץ את הטסטים כדי לוודא שלא היתה ריגרסיה (regression).

כמו כן בכל תיקון באג אתה כותב טסט שמורץ שוב בכל בנייה לוודא שהבאג לא יחזור שוב.

פיתוח מסוג זה מחייב כתיבת קומפוננטים שמבודדים אחד מהשני בצורה שאפשר לכתוב טסטים לקומפוננט בלי לערב את כל שאר האפליקציה. זה מחייב התרגלות וחינוך.

כמו כן כתיבה של טסטים טובים שלוקחים בחשבון כל סוגי מצבים לא מצופים חייב חינוך.

אשמח ללמוד עוד על הנושא!

@yits רק למען הספורט וכהמשך למה ש@dovid כתב

יותר קל לשנות את הבקשה טרם השליחה, אבל זה מסובך, לא הייתי נכנס לזה אם לא שזה קריטי.

שלב א:

• תפתח את דף ההרשמה ואת כלי המפתחים בכרטיסיית network.
• סמן: "Preserve log"
• תעשה הרשמה עם פרטים פיקטיביים בכל כתובת הארץ.
• אחרי הצלחת ההרשמה חפש ברשימת ה-network את הבקשה לכתובת ‎/register
• קליק ימני על השורה ובחר "Copy as powershell"
• הדבק לתוך מסמך טקסט

שלב ב

• הורד מאתר https://data.gov.il/organization/population_authority את רשימת הרחובות.
• אתר את הרחוב שלך וקבל את "סמל היישוב" ו"סמל הרחוב" כמספרים

שלב ג

• בחזרה לקובץ הטקסט שפתחנו, עכשיו תמלא את כל הפרמטרים עם מידע אמיתי.
• הדבק את הבקשה לתוך powershell ושלח.
• profit!

שים לב:

• בכל הזמנה תצטרך לחזור על אותו תהליך... כי בני ברק לא מופיע ברשימת המושבים גם בטופס ההזמנה.
• מן הסתם כל הנ"ל לא יעזור לך ובכל מקרה ההזמנה לא תעבור...

@מנסה-להבין אין תוכנה לזה. מדובר בפתיחת המכשיר וחיבור חוטים לזכרון או פעולות דומות. זה משהו הרבה מעבר ליכולתי. אפשרות אחרת זה להנדס לאחור את הקושחה או החומרה ובדוק אם יש ממשק דרך תוכנה לעשות את זה.
בקיצור אם אתה ברמה שאתה שואל האם זה אפשרי, אתה בטח לא ברמה של לעשות את זה.

@מעמד אמר בטיפ לגלילה ללא עכבר:

סליחה על הבורות

יהודי לא צריך להתנצל על בורות בענייני מחשבים, ואולי דוקא הפוך

@לחיל-אומר אמר ב תכונה לא ידועה בוורד - צבירת קטעים בלוח והדבקה של כולם ביחד:

אין אפשרות לעשות שזה יעתיק ולא יחתוך?

חבל, אבל לא...
נראה שמייקרוסופט לא כ"כ השקיעו בתכונה הזאת. זה קיים כבר מעל ל-2 עשורים (מוורד 97) אבל לא מצאתי איזכור בתיעוד הרשמי. (עשיתי חיפוש word spike ומצאתי כל מיני אתרים שעלו על זה אבל לא מייקרוסופט).

דרך אגב, נזכרתי בזה עכשיו כי הייתי צריך להתשמש בתכונה זו עבור קובץ ארוך שאני צריך להעתיק קטעים ממנו, אבל לא זכרתי איך קוראים לתכונה הזאת. עד שמצאתי את זה... עברתי בין מצבי ייאוש, חרדה שאולי זכרוני מתעתע בי, ונחישות שזה קיים ושאני חייב למצוא את זה.
אחרי שלשמחתי מצאתי, החלטתי להעלות את זה לפה כסגולה לזכרון, ולתועלת הרבים.

@nirmasdirim כתב בקריאת התנ"ך:

האתר הוא בקוד פתוח

לא מצויין בפוסט שלך או באתר איפה אפשר למצוא קוד מקור אז אני מעיז להביא פה קישור לפרוייקט:
https://github.com/bambiker/sdarim

@nirmasdirim כתב בקריאת התנ"ך:

מה כדאי לשפר כדי שהאתר יעזור ללמוד תורה בלי החלוקה הנוצרית

צריך לשפר את חווית המשתמש באתר
כמה בעיות ששמתי לב אליהם:

• אחרי בחירת ספר/פרק/סדר לדאוג שהשדות הבאות יסוננו בהתאם ולא יקבל ערך שלא קיים, למשל אחרי בחירת ספר בראשית, להגביל את הבחירה של הפרק לפרקים א-נ
• שדה חיפוש חופשי: לא כתוב ברור מה התפקיד שלו, צריך שיהיה ברור שמדובר בחיפוש בתוכן הפסוקים (אני הבנתי בהתחלה שאפשר לכתוב טקסט חופשי כמו "בראשית א כה" או "שמות פרק כז" וכדומה)
• שדה חיפוש חופשי: לחיצה על חיפוש כאשר השדה ריק תוקע את הדפדפן
• צריך לשפר בהרבה את יופי העיצוב (דברים בסיסיים: שוליים בצידי העמוד, גופן יותר יפה)
• ראיתי שמוגדר להשתמש בגופן heebo אבל בפועל זה לא מוצג ככה

@mekev כתב בקריאת התנ"ך:

לדאוג שהוא יהיה פתוח בנטפרי?

פתוח עכשיו

@mekev כל פעולה נוספת דורשת יותר כח עיבוד.
אגב, למה זה ככה? הרי המעבד כל הזמן "דולק", גם כשאין מה לעשות, זה דבר שניתן ללמוד מהעובדה שיש תהליך בווינדוס בשם system idle process שזה התהליך ש"מעסיק" את המעבד בעת שהוא "משתעמם"...
ובאמת במעבדים מאוד פרימיטיביים אין הרבה הבדל במשיכת החשמל בין מצב שעמום למצב עומס,
אבל במעבדים המתקדמים שיש לנו מזה כמה עשורים המעבד נכנס למצב שדורש פחות אנרגיה כאשר אין מה לעשות, זה מתבצע על ידי האטה של השעון הפנימי של המעבד וגם הרצה של פקודה מיוחדת שעושה שימוש רק בחלק קטן של הליבה

בכל מקרה, בחזרה לעניננו, הצגת שניות דורש עיבוד נוסף כל שניה, א) צריך לבדוק את השעה ב) לפרמט את הערך במחרוזת לפי הגדרות האזור ג) להציג את המחרוזת בצורה גרפית (שזה אגב מליוני חישובים... רינדור של גליפים מתוך קבצי גופן - שזה יכול להיות פעולה מסובכת מאוד עם המון חישובים מתמטיים, אומנם יש מטמון של גליפים מרונדרים, אז לרוב זו פעולה זולה של שליפת ערך מהמטמון - ביצוע מדידות עבור חישוב מיקום כל תו ומיקום כל המחרוזת, העתקת התוצאה הסופית בצורת מערך של ערכי צבע עבור הפיקסלים לתוך הזכרון של מתאם המסך עבור הצגה במסך)

בכתבה שהבאתי רואים שעשיית פעולה זו X כ-30,000 פעמים (במשך כ-500 דקות) מסתכם בשימוש של כ-10 דקות בטריה. זה לא כל כך מפתיע אותי

@mekev כתב בוינדוס 11 - מדוע הצגת שניות בשעון לוקח יותר כח סוללה:

בליבת המערכת הרי ברור שבכל מצב יש חישוב של זה

לא הבנתי את הכוונה, איפה יש חישוב של זה? יש רכיב חומרה ששומר את השעה הנוכחית ומתי שצריך את השעה, המחשב מבקש ממנו לקבל אותו

@מנצפכ זה תלוי בסגנון של החוברת, אני אישית אוהב סגנון קלאסי, וגופן פרנקריהל הרגיל ממש מצויין לפי טעמי. זה בשימוש נרחב מאוד בספרים בסגנון קלאסי. רק שים לב שרק משקל רגיל מגיע מובנה בווינדוס, ואם לא מותקן אצלך משקל בולד אז ווינדוס מזייף את הבולד וזה לא נראה טוב. אפשר למצוא את הבולד בחינם בכמה אתרים (במטה דאטה של הפונט כתוב שזה של kivun core fonts)
עבור כותרות, אני אוהב ליבורנו אבל זה לא חינמי, אפשרות שניה זה וילנא קלאסי, מתוך כל הוילנא אני אוהב רק את זה של kivun kore fonts שאפשר לקבל בחינם מכמה אתרים ברשת.
לשני הפונטים יש גירסה שעקרונית זהה ששייכת לחברת פלרון ונמכרת גם על ידי פונטייפ, אני לא יודע בדיוק את ההיסטוריה
בגירסה שיש לי של וילנא ופרנקריהל בולד יש בעיה עם הקידוד וזה לא עובד טוב בוורד, אני משתמש בו בתוכנת תג, אבל מסתבר שאתה תשתמש בוורד, אני לא יודע אם תמצא גירסה חינמית שעובדת בוורד
ענין של טעם: אני אישית ממש לא אוהב גופנים של גוטמן, יש הרבה מהם שמסתובבים ברשת ובעיני הם לא יפים כלל.
לסגנון יותר מודרני אפשר לבחור משהו מתוך גוגל פונטס, אבל אין לי בזה דעה

הרחבה בנושא קיצורי דרך וקישורים לקבצים

בווינדוס יש שלוש דרכים ליצור "קיצור דרך" לקובץ

• קישור קשיח (hardlink)
• קישור סימבולי/רך (soft/symbolic link)
• קיצור דרך "רגיל" (shell links)

מבנה מערכת הקבצים

מערכת הקבצים הינה מבנה נתונים בצורת עץ (או גרף) שיש בו צמתים מסוג "ענפים" (שמובילים לעוד צמתים) וצמתים מסוג "עלים" (תחנה סופית). ה"ענפים" הם תקייות וה"עלים" הם קבצים. כל צומת מכיל דאטה, צמתי תקייות מכילים מטה דאטה על התיקייה עצמה (שם, הרשאות, תאריכי יצירה שינוי וכו' מאפיינים ועוד) ורשימה של קבצים או תקייות אחרות שהם הילדים שלה, קבצים מכילים את המטה דאטה שלהם (שם, הרשאות, תאריכי יצירה שינוי וכו' מאפיינים ועוד) וכתובת שמצביע על המיקום בדיסק של התוכן של הקובץ.

קישור קשיח (hardlink)

קישור קשיח הוא האפשרות לשני צמתים מסוג עלה בעץ להצביע על אותו דאטה עבור התוכן של הקובץ.

השלכות:

• כל קובץ יש לו סט מטה דאטה שלם משל עצמו (שם, הרשאות, תאריכי יצירה שינוי וכו')
  עריכה: זה לא נכון לגמרי, המאפיינים של הקובץ עצמו משותפים, כמו דגל readonly. עוד לא ברור לי איזה מאפיינים משותפים ואיזה לא
• אין שום קובץ "מיוחס" שנחשב כקובץ ה"עיקרי". שניהם "מיוחסים" בשווה.
• מחיקה של קובץ אחד לא מוחק את הדאטה, כי הקובץ השני עדיין מצביע עליו
• אי אפשר לעשות קישור קשיח שחוצה מערכות קבצים. למשל אי אפשר לעשות קישור קשיח לקובץ במחיצה אחרת או בכונן אחר.
• אי אפשר לעשות קישור קשיח לתקייה, רק לקובץ (נימוק)
• צריך תמיכה של מערכת הקבצים. מערכות קבצים של FAT מכל הסוגים לא תומכים בקישורים קשיחים.

קישור סימבולי/רך (soft/symbolic link)

קישור "רך" הוא מושג שהומצא במערכות יוניקס ונתמך בווינדוס לשם תאימות ליוניקס

קישור רך הוא סוג צומת עלה (קובץ) מיוחד שמשתמש כציון דרך ולא מכיל דאטה. יש לו סט מטה דאטה כמו קובץ רגיל, אבל במקום הכתובת של הדאטה בדיסק הקשיח שקובץ רגיל מכיל, הקובץ הזה מכיל פיסת דאטה קטן שזה נתיב למיקום אחר. הנתיב הזה שמור כמחרוזת טקסט פשוט.
כאשר ניגשים לקובץ כזה, מערכת ההפעלה לוקח את התוכן מהנתיב ההוא.

השלכות:

• יש קובץ "מקורי" וקובץ "קישור". המקורי מכיל את הדאטה והקישור מכיל רק קישור. (לשניהם יש סט מטה דאטה שלם)
• מחיקה של הקובץ המקורי מוחק את הדאטה, הקישור עדיין יהיה קיים אבל גישה לקובץ הקישור ייכשל עם שגיאה
• אפשר לעשות קישור רך שחוצה מערכות קבצים. למשל אפשר לעשות קישור קשיח לקובץ במחיצה אחרת או בכונן אחר.
• אפשר לעשות קישור רך לתקייה. גישה לקישור יהיה כמו גישה ליעד של הקישור.
• צריך תמיכה של מערכת הקבצים. מערכות קבצים של FAT מכל הסוגים לא תומכים בקישורים "רכים".
• לפעמים, תוכנות או תכונות של מערכת ההפעלה יתייחסו לקישור עצמו במקום ליעד של הקישור. הכל תלוי בתוכנה/תכונה.

קיצור דרך "רגיל" (shell links)

קבצי קיצור דרך הנפוצים הם קבצים רגילים לכל דבר בעיני מערכת הקבצים.
הם צמתי עלה רגילים כמו כל קובץ והם מכילים תוכן רגיל בדיסק הקשיח.

ההתייחסות המיוחדת להם הוא אך ורק ברמת המעטפת (shell) הגרפי של ווינדוס.

מדובר בקבצים בינאריים עם סיומת LNK. בתוכן של הקובץ יש כמה שדות מידע, ביניהם:

• נתיב של היעד (הנתיב פה לא שמור כמחרוזת פשוטה אלא בפורמט מיוחד שמובנת למעטפת של ווינדוס, הנתיב לא בהכרח לקובץ, אלא אף למיקומים נוספים שמוכרים למעטפת של ווינדוס)
• אייקון
• אפשרויות שונות איך להריץ את הקובץ (תיקייה נוחכית, שורת פקודה, מצב החלון)
• קיצור מקשים להריץ את הקובץ
• ועוד

השלכות:

• כמו בקישור "רך", יש קובץ "מקורי" וקובץ "קישור". המקורי מכיל את הדאטה והקישור מכיל רק קישור. (לשניהם יש סט מטה דאטה שלם)
• שוב כמו בקישור "רך", מחיקה של הקובץ המקורי מוחק את הדאטה, הקישור עדיין יהיה קיים אבל גישה לקובץ הקישור (בצורה שהיתה אמורה לגשת ליעד, עיין להלן) ייכשל עם שגיאה
• אפשר לעשות קיצור דרך שחוצה מערכות קבצים. למשל אפשר לעשות קישור קשיח לקובץ במחיצה אחרת או בכונן אחר.
• אפשר לעשות קיצורי דרך לדברים שלא קיימים בכלל בשום קובץ אבל יש להם נתיב ברמת המעטפת, למשל מיקום בלוח הבקרה
• אפשר לעשות קיצור דרך לתקייה. גישה לקישור יהיה כמו גישה ליעד של הקישור.
• לא צריך תמיכה של מערכת הקבצים. גם מערכות קבצים של FAT מכל הסוגים מאפשרים יצירת קיצורי דרך.
• לפעמים, תוכנות או תכונות של מערכת ההפעלה יתייחסו לקישור עצמו במקום ליעד של הקישור. זה תלוי בתוכנה/תכונה כדלהלן:
  גישה לקובץ דרך שירותי הליבה של מערכת ההפעלה יובילו לקיצור עצמו ולא ליעד שלו, רק גישה דרך המעטפת (או שירותי API שהוא נותן) יכול להוביל ליעד של הקישור

תודה על התודות.

אני מבקש בזה לא לפנות אלי באישי לעזרה או לתייג אותי בפורום. (אם לא מדובר בנושא חשוב מאוד ויש סיבה טובה שאי אפשר לבקש בפורום).
(זה לא קשור לנושא זה, המשתמש @one1010 לא יזם קשר איתי באישי, אבל אולי בעקבות הפרסום הזה אנשים אחרים יחשבו שאני זמין לעזור לכל מבקש...)

@יעקב-ישראל אקמול אמור לעזור להקלת הסימפטומים הנ"ל בלי קשר לגורם הסימפטומים - נגיף או חיידק

טיפול ב-RTL ב-yakyak:

תפתחו את הקובץ \resources\app\ui\views\messages.js שבתקיית YALKYAK.
חפשו את השורה:

title: title

החליפו בזה:

title: title,
dir: 'auto'

התחילו מחדש את התוכנה,
תהנו!