תחומים - פורום חרדי מקצועי

גם אני אשמח לדעת את התשובה.
יש לי טבלה עם 20 מליון שורות שאני רוצה לעשות מוניפולציות והשוואות...

מניח שזה בכיוון של "תאנדקס את א' וב' וג' ".

אולי יש DB שמתאים לזה יותר מאשר MySQL?

ותלוי מתי בשנה...

@chocolate אמר בAPI לזמני היום - האם קיים ?:

@MusiCode אמר בAPI לזמני היום - האם קיים ?:

הכל מישורי, כי אין לי מושג איך מחשבים את הגובה, ואיזה הרים מקזזים וכו'.

דבר עם http://rakiya.tk/index.html

לא חשוב לי היום (אולי יהיה חשוב בעתיד), אבל באמת מעניין.

היי @שואף יש לך באמת מושג בחישוב נץ ושקיעה נראים, בערים בארץ?
וזה חופף עם צקוני, ועיתים לבינה?

יש לי כזו מחלקה:

const myModule = function () { 

	const ret = function() {
		console.log("noop");
	};

	ret.a = 1;
	ret.b = 2;

	ret.function = function(params) {
		//...
	}

	return ret;
};

const instance = new myModule();

הסיבה שזה כך, כי האינטרפייס חייב להיות פונקציה שמתאתחלת מפונקציה אחרת...
מסובך.
אם מעניין מישהו, שיסתכל באשכול המקביל, על ניסיונותיי הנואשים לרשת את אקספרס ראוטר.

עכשיו הIDE לא מכיר אף אחת מהפונקציות במחלקה!...

איך כותבים לו את הדוקומנטציה של המחלקה הזו, בTS, או ב JSDoc?

הפרוייקט הזה באקסס הוא שלי.
מבוסס על NOAA.
הכל מישורי, כי אין לי מושג איך מחשבים את הגובה, ואיזה הרים מקזזים וכו'.
למעשה, לא יודע מי כן יודע חוץ מצקוני, ולוחות חי שמהם הוא לוקח את החישובים האלה.

אא"ט, זה אפשרי בתחביר המובנה של הפריימוורק.

אתה צריך להגדיר קישור בין המפתח, לטבלה שהמפתח הוא הID שלה,
ואז יש אפשרות שהפריימוורק יתן לך כבר בתוך כל אובייקט, את אובייקט הבן.

לא מוצא את זה, אבל במה שהבאתי מקודם, בבירור יש את זה.

טוב.
מהצצה, נראה שהם תומכים בתחביר של כמה שפות.

אם זה 1. כמו מה שאני מכיר, 2. ועובד יותר טוב, אז למה לא בעצם?

@חוקר אמר בתחביר הצבת נתונים לאובייקט JS:

אבל זה לא פותר כשאני צריך אינדקס בתוך אינדקס.

?

תן ל'עוילם' להחליט.
אם הוא יאהב, לך גם אתה.

מה שאני חושב (ועשיתי אצלי) זה להשתמש בORM.
מה זה?

זה פריימוורק שיוצר אובייקטים לכל טבלה, וכך אתה פשוט מתנהל מול האובייקט.

אובייקט יוזר, יש לו מתודה של חפש יוזר, תביא את כל היוזרים, עדכן יוזר, וכו.

זה אומר בעצם לבנות את הכל מחדש.
לכל טבלה, אתה כותב מודל, שבעצם מסביר לפריימוורק מה הולך שם.
כמה שדות יש, וכל שדה, מה הוא אומר.

זה ייקח זמן (וללמוד... בכלל), אבל אח"כ הכל ירוץ.
במקום לכתוב שאילתות כל הזמן, אתה פשוט עושה אינטואטיבית: יוזר->חפש אחד-> השם שלו מתחיל ב-מ'.

קבל דוגמא מפרוייקט שלי (אגב אני בנוד חודש ומשהו, אל תבהל. לא קשה כזה):
שרת API: קבלת מפתח, והמרה שלו למשתמש:

router.post("/get_name", async (req, res) => {

	let user = await User.findOne({ where: { key: req.body.key } });

	if (!user) {
		res.result.massage = "key does not exist";
		res.json(res.result);
	} else {
		res.user = user;
		next();
	}

});

כמה קל להתנהל מול הDB!
שורת קוד אחת!...

אני משתמש ב https://sequelize.org/.

@yossiz

1. בגנרטור, אתה לא יכול להעביר את הטיפול לפונקציה אחרת מתוך הגנרטור,
   כי זה לא יישמר לאיטרציה הבאה.

function * generetor (call) {

	//...
	yield call.function();
	//...
	other(call);
	//...
}

בכזו פונקציה, באיטרציה הבאה, הפונקציה אוד'ר לא תמשיך לרוץ.
בשונה מפרומיס, ששם כן ימשיך לרוץ.

2. עשית, שאפשר לקבל את הערך שחזר מהמשתמש. מאוד נהניתי מזה.

3. אם עכשיו כל הפרוייקט בקוד אחד, אז איך מנהלים את זה?
   יש לי פרוייקט דיי ארוך.
   איך מפרקים אותו למודולים?
   לא רוצה פורוייקט ספגטי עם IF ELSEs מקוננים...
   (לא באמת, ככה כתבתי כשהייתי בן חודשיים - בעניין של קוד).

שוב, אתה כבר יכול להוריד מגיט https://github.com/MusiCode1/yemot-router/
וגם מ npm, הנה: npm i yemot-router.

@yossiz הנה זה לבינתיים.
https://github.com/MusiCode1/yemot-router/
הרעיון שזה (ניסה) לרשת את ראוטר של אקספרס.

זה יצא עקום מאוד...
אבל זה עובד.

אם תוכל להציץ, וגם לגלות לי איך אפשר לרשת את ראוטר בצורה נורמלית.

עריכה: אני יורש כמו שכתוב כאן.
הבעיה הייתה, שלא היה אפשר לרשת את ראוטר.
כי ברגע שהפעלת את פונקציית הבנאי ראוטר, היא דרסה את כל המתודות והמאפיינים שהיו לפניה.

עריכה 2: זה לא עוזר...
לא פתר את הבעיה.

עריכה 3:

הנה הפיתרון.
הבנתי שפונקציה בנאית בס"ה מחזירה את עצמה, ומכניסה את עצמה לאינטרפייס החדש.
ראיתי שבראוטר, הפונקציה לא מחזירה את עצמה, אלא משתנה שהיא בנתה לכבוד האינטרפייס החדש. אם כן, אפשר לחקות את הרעיון!

let myModule = function() {

	const router = express.Router();
	Object.setPrototypeOf(express.Router, myModule);

	router.function = function(params) {
		
	};
	return router;
};

זאת הבנה גדולה מאוד:
פונקציה בנאית, מה שהיא תחזיר ייכנס לאינטרפייס החדש.
זה לא היה כתוב בשום ספר...

כך אני חושב יש הרבה יותר שליטה, מאשר לריב עם this (ניסיתי לשכנע את this להתאתחל עם הפונקציה אקספרס.ראוטר.
יואו! איך שהוא נפגע...).

---

קצת הגיגים:

אני מתחיל להבין, למה לJS יש כ"כ הרבה מעריצים.

אני מתלהב מאוד מהרעיון של א-סינכרוניות, שרק עכשיו למדתי להכיר.
קח פונקציה, תריץ אותה, קח עוד אחת, תריץ אותה ו-
תחרות: מי שמגיעה ראשונה - מנצחת!

לא עוד הסרבול שבלעשות פקודות בזו אחר זו.

בתחילה, חשבתי, "למה הם היו חייבים לעשות את זה אסינכרוני.
שהיו נותנים אפשרות בחירה, אם אנחנו רוצים סנכרוני, או אסנכרוני".

אבל עם התחביר של א-סינק, זה באמת כך.
אפשר בקלות להריץ קוד סינכרוני, ולמרות שהוא מבוצע בזה אחר זה, הוא לא תוקע את הלולאה הכללית.

(שזה רעיון בפני עצמו: בתחילה הציק לי הרעיון הזה.
במקום הרבה תהליכונים, תהליך אחד ארוך?
ומה אם בקשה אחת פתאום תתקע ותתארך? השרת יושבת!

אח"כ חשבתי, הרי בס"ה מעבד מבצע פקודה אחת בו-זמנית.
אז אין עניין ליצור הרבה תהליכונים. הרי בס"ה רק אחד מהם יבוצע ברגע נתון.

אז ניצור בתוך התוכנה מנגנון שמאפשר אין-ספור תהליכונים, וברגע שאחד מפנה את המעבד, הבא אחריו ייכנס לעיבוד.

אם לאחד הקליינטים ייקח הרבה זמן לקבל נתונים מהDB,
מייד JS יעבור לקליינט אחר שצריך עזרה.
לקח לי זמן לבלוע את הרעיון. אבל עכשיו אני לא מבין איך אפשר אחרת...

השאלה מה יקרה, אם פתאום אחד ידרוש עיבוד ארוך.
שם באמת השרת ייתקע...
לכן אולי קראתי, שJS לא מיועד לחישובים מסובכים).

@yossiz אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

@MusiCode אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

כי בסוף אני מנסה כיוון אחר

מעניין, כי אני התחלתי בכיוון זה... כתבתי טיוטה של מחלקה שבנויה על promises ו-async/await, אח"כ חשבתי שזה נראה יותר מדי ספגטי (אולי כי לא השתמשתי ב-event אלא ישר קראתי resolve מתוך ה-handler של הבקשה מימות), לכן שיניתי כיוון ל-yield שהיה קוד יותר נקי (בעיני, אם כי זה קצת שטיקי).
מה היתרון בשבילך ב-promises?

שגנרטור, לא יכול להעביר את הטיפול לפונקציה אחרת.
כי בכל בקשה חדשה, קוראים לגנרטור...

אגב, אני חייב לומר, האב טיפוס שלך, היה גאוני!
ישבתי לפרק ולנסות לשנות (סורי, הייתי חייב...), ואז הבנתי כמה כל דבר היה במקום!
אפ' שאפשר לקבל את התוצאה מהפונקציה ישירות...

בפרומיס, אני אוכל לעשות אובייקט פשוט, שהמתודה ג"כ תחזיר את התוצאה, בלי להזדקק ל yield.
כך נראה מימוש אב-טיפוסי:

y.get('/', async (call) => {
	let r = await call.run();
	console.log(call.call_id, r);
	call.res.send('הנה, גמרנו');
});

(אין כזו מתודה run, זה רק באב-טיפוס).
הקונסול-לוג, נקרא רק אחרי הבקשה השנייה.

@MusiCode אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

השאלה מה לגבי זיכרון.

לפום ריהטא, למה שיהיה הבדל בין yield ל-promise בנוגע לזיכרון? לגבי שניהם לא נראה לי שזכרון אמור להיות בעיה.

נכון. השאלה לגבי שניהם ביחד.
היות ובחיים לא שמעתי מישהו שעשה כזה דבר, לעצור פונקציה עד לקריאה חדשה, שאף אחד לא אמר שתתבצע, אני קצת לחוץ מזה.

הרצתי 1,000 קריאות. זה תפס בערך 40 מ"ב זיכרון (לפי מנהל המשימות Win7, מקווה שאני קורא אותו נכון).

1. נניח ואצליח לבנות מנגנון איסוף זבל (אולי ע"י סנכרון עם המערכת בימות, לדעת מי ניתק), איזה עוד צרות יכולות לבוא מהמתודולוגיה המשונה הזו?

2. ואיך עכשיו אפשר לפרק קוד של שלוחה מורכבת למודולים, שלא יצא ספגטי?

@dovid אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

@yossiz זה ממש רעיון גאוני ההלבשה של הyield. לדעתי מתכנני התחביר לא התכוונו לזה...
אולי יותר נורמלי לצפות מ@MusiCode לכתוב בצורה לא פונקציונלית והכל יבוא על מקומו בשלום?

@dovid אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

@yossiz גם coroutin אם הבנתי מה זה אומר, לא נבנה בכלל לתועלת מקרה דומה למה שהיה לנו פה.
פה זה כשיום אחד יבוא מישהו ויגיד "טוב בא נמשיך, איפה אחזנו?" ולזה לא עשו שום תחביר, מבטיח לך...

זה כל כך נורא שיש פונקציה שנתקעת, וממשיכה את הביצוע רק אחרי כמה שניות/דקות?

למה אני שואל, כי בסוף אני מנסה כיוון אחר.
לחסום את הפונקציה שמתמרנת את המשתמש,
עד לתגובה חדשה שתבוא ממנו (אל דאגה, לולאת האירועים ממשיכה לזרום).

מי שינהל את זה, יהיה אירוע בכל פעם שהמשתמש נכנס.

הנה הקונץ:

await new Promise(function fn(resolve) {
	event.once(call_id, () => {
		resolve();
	});
});

הקוד נחסם עד לאירוע שמודיע: "המשתמש חזר!".

event.emit(call_id);

מבחינת CPU לא אמורה להיות בעיה, כי JS יודע לנטוש מקומות שלא צריכים אותו.

השאלה מה לגבי זיכרון.
בעצם, במקום שהמשתמש יתפוס זיכרון לחלקיק שנייה, לשם הכנת התגובה,
הוא תופס את הזיכרון עד ליציאה הסופית מהשלוחה.

זה נורא? סביל? לא בעיה?

מדובר על (נכון לעכשיו) בין 20 ל 300 משתמשים.

פתקא טבא וחג שמח.

לא בנטפרי.
כאן הIP הולך אתך תמיד, כדי לזהות אותך מול הסינון.

אם מדובר על חומרה פיזית,
איך אפשר להעתיק חומרה פיזית?

@edb1997 אמר בבנית מרכזיה טלפונית קטנה מחיר?:

@shukiha אם אתה הולך עם ימות המשיח תוודא שהמספר נשאר בבעלותך (שתמיד תוכל לנייד אותו מהם)

?
לידיעתי, אין אפשרות כזו...

שנייה, אין איזה מכונה קיימת שיכולה לבדוק,
שצריך רק לכתוב לה קוד?

אם יש, אז כמו שאמרו, צריך קוד פתוח.

@שואף אמר באירועי סוכות תש"פ:

אפשר הרבה לדון בזה

מה שכן בעייה, זה שמתקבצים לשבת מול מישהו שהוא לא דוגמא הכי גדולה בשבילנו ברוחניות, והציבור מריע לו ומעריך אותו.. זו הדילמה שלי אם ללכת בכלל או לא.
עדיין לא החלטתי

הציבור אוהב את היצירה שהוא מביא, יצירה אישית שלו.
שאין עוד מישהו שמביא אותה כך.

הציבור לא מריע ליכולות התפילה שלו, ולא לעומק הלימוד.
שאל"כ, היו מבקשים ממנו להפגין יכולות אלו...

---

אם היית בכנס מתכנתים, לא היית מתפעל מהיכולות של הבנ"א הנמצאים שם?
לי בכ"א, זה היה גורם הנאה מרובה.

ולא איכפת לי בכלל, שהדובר הוא שמאלני, שחושב שהערבים היו פה לפנינו,
ושצריך לבטל את קיצבאות הילדים.
כי -
מה עניין אישיות האדם, במקום שהוא בא להביא את יצירתו בעניין ספיציפי מאוד?
אין.

---

וא"ת, שמוזיקה היא תולדת האישיות, וממילא אישיות בעייתית תשפיע עלינו?

נכון.
ולכן, אנשים עם אישיות בעייתית, יצרום לי לשמוע אותם.

אבל רוב האמנים, הם יהודים טובים, שרוצים לעשות טוב.
כל אחד - בדרכו.
נכון, לא למדנים גדולים, אבל על זה כבר דיברתי לעיל...

---

(מה שא"כ מורה דרך, או אפ' סתם מחנך, שזה מאוד חשוב, מה היא אישיותו. ואכמ"ל)

---

כל הנ"ל מחשבתי בלבד, והרוצה לחשוב אחרת ולומר זאת - מכובד.

יש לו הצעת עבודה.