אני אציין אנקדוטה על אברך לא טכני, ועל מעלליו עם דביאן.
היה זה יום רגיל, כנראה יום שלישי, האברך, בחור צעיר כבן 45, רב'ה בחיידר, עושה את דרכו לבית המדרש בו ישב פלוני אלמוני שידוע כחובב מחשבים חְנון ורחום.
האברך שואל חצי בנימת בקשה, חצי בנימת דרישה - "אני רוצה מחשב נייד בשביל לכתוב בו, וגם הבת שלי צריכה בשביל עבודות לסמינר, אתה יכול להמליץ לי על משהו?", הפלוני שהיה תמים ונאיבי חשב וענה "ישנו מחשב מאוד זול, בסה"כ 60$ כולל משלוח. החסרונות הם רק שצריך גם לקנות לו מדבקות בעברית למקלדת, שהזיכרון הקשיח שלו מוגבל ל16GB בלי יכולת להחליף", פלוני לא ידע לאיזה סיפור הוא נכנס, הוא התחיל לתאר כמה פרטים טכנים משעממים על הימצאות מערכת הפעלה קצת "שונה", אבל עונה לצרכים שהוא מתאר.
האברך שמעולם לא ניסה בכלל להבין על מה פלוני מדבר אמר "מצוין, ואיפה אני יכול לקנות את זה", פלוני ניסה להסביר לאברך מה זה אמזון, ועל תרבות הצריכה האינטרנטית המושכת. האברך שלא התעניין בקניית נדל"ן באזורים טרופיים לא הבין כל כך מה הקשר לאמזון, אבל החליט "לזרום", הפלוני המסכן התנדב לבצע בשביל האברך את הרכישה בכרטיס האשראי של האברך, והמחשב יגיע עד לפתח ביתו של האברך.
והנה מגיע היום, שליח מיוזע מתדפק על דלתו של האברך ומגיש לו קרטון בגודל של חצי חדר, מבקש ממנו לחתום, ויוצא.
האברך אחוז ההתפעלות מוציא את המחשב מהאריזה, הוא לוקח את המוצר לכיוון בית המדרש הידוע בו יושב פלוני אלמוני והוגה באמרי שפר.
האברך מניח את המחשב שאחוז שרעפים על גמרתו של פלוני ושואל חצי בנימת התנצלות חצי בנימת נצלנות "נו.. מה עכשיו?", פלוני עשה שם כמה דברים, במקרה היה לו דיסקאונקי בכיס עם איזו מערכת הפעלה, גם מתאם לשקע אירופאי בחליפה. כשפלוני סיים היה זה מחשב שמריץ הפצת דביאן ומותקן בו ליברה אופיס. פלוני חשב שבזה תם תפקידו, הם נפרדו לשלום, האברך לביתו ופלוני לגמרתו שהתקמטה בטרם עת.
...
עברו הדקות ופלוני מקבל טלפון, "שלום, כאן החבר הכי טוב שלך, האברך, נכון שאנחנו חברים? עזוב, בכל מקרה אני מנסה לחבר פה אוזניות ואני לא מצליח, יש מצב שאתה עוזר לי? כן כן אני יודע שמחברים אותם לחיבור הזה, כן כן אתה לא צריך להסביר לי, כבר שנים שאני משתמש באוזניות האלה עם הווקמן שלי, טוב טוב אני אנסה לשאול את המוכר מחשבים שגר מולי"... "הוא לא יודע לעזור לי, אז יש מצב?" - פלוני ניסה וניסה, אך פיתרון לא מצא. הציע פלוני חלופות, כדי שאולי האברך יפסיק לבכות.
עברה דקה, עברו דקותיים, האברך מתקשר לפלוני עם אש בעיניים. "הרי אנחנו חברים טובים, לא? כבר לפחות שעתיים, אולי תבוא לכמה דקות לבדוק למה המדפסת לא מוכנה להדפיס, הכל בעצלתיים". הפלוני המסכן התחיל לקלוט, למוכר מחשבים הוא כבר לא יכול להפנות. "תמיכה בחינם לכל החיים" כבר כתובה לו על המצח, והאברך הצעיר ינצל אותה לנצח.
התקלות הלכו וגברו מיום ליום, לא עובד PDF, השעון לא מכוון - בשביל מה צריך מחשב, אם לא בשביל העבודה כמובן. האייקון נמחק, הדיסקאונקי לא מתחבר, הפח אשפה מלא, ועל המהירות אין מה לדבר...
טוב, אני אלאה במילים, בסוף הסיפור פלוני היה צריך למצוא בית מדרש אחר, ובלית ברירה האברך ביקש מהמוכר מחשבים עזרה. המוכר מחשבים התקין לו ווינדוס רזה, משהו נחמד, והבעיות הלכו ונעלמו לעד. לא עוד תקלות מדפסת, לא בלותוס' מקולקל, לא עוד לאבד עבודה בגלל אופיס מקולל.
מאז שהאברך עבר לווינדוס לא נשמע קולו, במקרה האברך ופלוני נפגשו בהלוויה של ר' גרשון והאברך, החבר הכי טוב בשעתו של פלוני "נזכר" לומר לו שהוא חיתן בת יום קודם. העיקר שהוא עבר למשהו שהוא מרוצה, מה לא עושים בשביל חברים
ואני לא אתחיל לדבר על השלב שהוא ניסה את ההפצה galliumOS ז"ל.
את מי שזה מעניין זה המחשב https://www.amazon.com/Lenovo-N23-11-6-inch-Chromebook-Processor/dp/B07959QZBH/
אני רק יכול להעיד שלפלוני היה מאוד לא נעים מזה. ושלכל תקלה היה פיתרון אם האברך היה טכני, אבל זה פשוט לא אותו דבר. ובשביל פלוני זה באמת היה נראה כמו דברים פשוטים, להתקין את הדרייבר, להחליף לגירסא שתומכת בwayland, לעשות שמירה בשם במקום סתם "שמור" ולהחליף את הסיומת של הקובץ, לקבוע תוכנת פתיחה קבועה לסוגי הקובץ המדובר וכד' וכד' עד אין סוף. לאברך הלא טכני זה היה פשוט בלתי אפשרי.
תדמיינו אפילו שהאברך היה צריך להתקין בעצמו את ליברה אופיס, הוא היה צריך לעשות אחד מהשניים -
להגיע לחבילת התקנה מהאינטרנט עם סיומת deb, לנסות ללחוץ עליה פעמיים ולגלות איזו שגיאה.
להשתמש במנהל החבילות המובנה של ההפצה, עם הGUI הלא ברור (דווקא באובונטו הוא ממש בסדר).
לאיש הטכני זה היה 2 פקודת sudo apt install לליברה אופיס + חבילת עברית. וגם אם היה מגיע אליו רק הקובץ deb, הוא היה בקלות מבין שהוא צריך לעשות sudo dpkg -f && dpkg -i libre-office.deb