-
@yossiz אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):
@nigun (בהמשך למה ש@dovid כתב) הסיבה שבגללה אנחנו מייחסים משקל שווה לכל הדלתות בתחלת המשחק היא מכיון שאין לנו שום סיבה לייחס יותר משקל לשום אחד מהם על חבריו.
זה נקרא עקרון האדישות.
אבל במקרה הזה יש לנו סיבה לייחס משקל כפול לדלת השנייה.זהו בדיוק הנקודה
למה ליחס משקל כפול לדלת השניה בגלל סיפורי העבר? -
@nigun אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):
זהו בדיוק הנקודה
למה ליחס משקל כפול לדלת השניה בגלל סיפורי העבר?בעזה"י
המטופל שואל את המנתח:
הסטיסטיקה אומרת שאחד מ-10 ניתוחים אצלך כושל, האמנם?
המנתח עונה: זה נכון, אבל אל דאגה, אתמול כשלתי יש לי עוד תשע להצליח... -
כל מי שמרגיש מטומטם צריך להבין דבר אחד, החידה הזאת לא רק מציגה שאלה שהתשובה שלה נוגדת את האינטואיציה, אלא השאלה בנויה בצורה שמרמה את האינטואיציה.
במידה ונציג את השאלה בצורה שונה, במקום לפתוח דלת מדומה, הסוהר יציע לאסיר עסקה. או להותיר את הבחירה כמות שהיא, או לפתוח את שתי הדלתות הנותרות. ברור שהאסיר יעדיף את האופציה השניה!, כי זה ברור באינטואיציה שהסיכוי יעלה ל2/3!
ומה שונה בחידה המקורית?, שבמקום לתת לאסיר לפתוח בעצמו, הסוהר פותח!
וזה מה שמטעה את האינטואיציה.
בקיצור, מנסח החידה הוא קודם כל גאון בפסיכולוגיה, ורק אח"כ גאון בסטטיסטיקה.
קרדיט:
@yossiz
https://gadial.net/2008/02/23/monty_hall/#navbarCollapse:~:text=הדרך האהובה עלי ביותר היא זו -
@חינמי אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):
במידה ונציג את השאלה בצורה שונה, במקום לפתוח דלת מדומה, הסוהר יציע לאסיר עסקה. או להותיר את הבחירה כמות שהיא, או לפתוח את שתי הדלתות הנותרות. ברור שהאסיר יעדיף את האופציה השניה!, כי זה ברור באינטואיציה שהסיכוי יעלה ל2/3!
ומה שונה בחידה המקורית?, שבמקום לתת לאסיר לפתוח בעצמו, הסוהר פותח!זה שונה
כי במקרה הזה הסוהר כבר פתח
(זה היה דומה אם הסוהר היה מציע לו אם תיפתח את הדלת השניה
אני אפתח את השלישית) -
@אוריאל-אור אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):
@nigun אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):
זהו בדיוק הנקודה
למה ליחס משקל כפול לדלת השניה בגלל סיפורי העבר?בעזה"י
המטופל שואל את המנתח:
הסטיסטיקה אומרת שאחד מ-10 ניתוחים אצלך כושל, האמנם?
המנתח עונה: זה נכון, אבל אל דאגה, אתמול כשלתי יש לי עוד תשע להצליח...אתה מחזק את דברי או סותר?
-
אגב, יש באמתחתי בעיה בנושא הסתברויות שקשה פי כמה מבעיית מונטי הול. מדובר בבעיה שאין לה פתרון מקובל. אולי אני אפתח על זה נושא חדש. אבל אני חושש שהיא לא מתאימה לקווי הפורום כי לפי חלק מהפתרונות מדובר בנושא פילוסופי עמוק. (לדעתי יש פתרון פשוט ביותר בלי שום פילוסופיה ונלאיתי מהבין את הדעות האחרות.)
-
@יוסף-בן-שמעון
1/3 -
@yossiz
סליחה שאולי אני קצת סוטה מהנושא (אולי לא..)
אני חושב שמלכתחילה הסיכויים של האסיר הם 50:50
ולמה
כי כעת יש לי ספק על כל דלת האם היא הנכונה או לא (ואני לא מסתכל על הסיכויים מתוך 3 הדלתות)
ועל כן כל דלת היא ספק או שהיא הנכונה או שלא * 3 דלתות
ואותו הדבר הוא גם לאחר שהסוהר פתח את הדלת האחת וגילה שזה לא היא הספק לא השתנה הוא נשאר על אותו מצב של 50:50 רק *2 דלתות
מקורתחילתה של המחלוקת הזו מובאת באחרונים (קצות החושן ,ט"ז והרא"מ)
(בענין של ההגרלה שעשה משה רבינו לכהנים שפדו את הבכורות.) -
@יוסף-בן-שמעון
מה יקרה אם הסוהר יפתח דלת אחת
ואז יתן למאה אסירים לבחור בין שני הדלתות? -
@אוריי זה לא לגמרי סטייה מהנושא, אבל עדיין לא קשור לגמרי לנושא.
להבנתי (שבנושא זה מושפע מאוד מהישיבה שבו למדתי כי לראש ישיבה שם היה דעה מוצקת מאוד בנושא) הכלל של כל קבוע תקף מכיון שבדיני תורה לא הולכים לפי הסתברויות, (וכמו שציינו כמה כותבים למעלה שיש מקום לדון עד כמה ההליכה לפי הסתברויות היא הגיונית.)
בבסיס של הבעיה פה מונחת היסוד שהאסיר רוצה כן ללכת לפי הסתברויות, והשאלה היא רק מה עליו לבחור לפי תורת ההסתברויות ולכן לא תקף כאן הכלל של "כל קבוע".