בעזה"י
בהמשך מה שנכתב כאן, כידוע בימים אלו יש לעורר ככל הניתן סנגוריה על עם ישראל.
וכידוע הזלזול בכבוד בתי כנסת ובתי מדרשות גורם קטרוג, כמובא בספרים ואכמ"ל.
וכעת לסנגוריה:
האם ראיתם אנשים מתגנבים לתאטרון הבימה כדי לראות סרט?
כמה סיפורים שמעתם על שחקני כדורגל ושאר ענפי ספורט שהפרו את הצוים וקיימו משחק בכל זאת?
והנה היום בבוקר, התאספו אצלינו בשכונה יהודים טובים לתפילת שחרית. התפילה היתה בחצר בית הכנסת והריחוק בין אדם לאדם נשמר בקפדנות. אך ישנו שכן (שאינו יהודי ונשוי ליהודיה) שהתקשר כמה פעמים למשטרה. המשטרה הגיעה שוב ושוב ולא מצאה פגם בהתנהלותם של המתפללים. אך רבים מהמתפללים היו בפחד מעצם ביקור המשטרה, ועם זאת הביעו שמחה מכך שזכו להזדמנות להתפלל בבית הכנסת מתוך מאמץ של מסירות נפש.
כי כדי להתפלל במנין, יהודים שמיעטו לצאת מבתיהם אפילו להכרחי, בהיותם ברי דעת שמבינים את הסכנה באי שמירת הכללים. ומשתדלים לשמור על ההנחיות כדבעי, מכל מקום התאמצו להתפלל במנין דוקא בבית כנסת.
דומני שעובדה זו היא סנגוריה גדולה לעם ישראל. ומוכיחה שגם כשלא נהגו בכבוד בית הכנסת, לא היה זה במרד ובמעל אלא מהשאור שבעיסה...
ויהי רצון שבזה יוסר הקטרוג של אי שמירת כבוד בית כנסת. ומכאן ולהבא לחושבנא טבא נשתדל לשמור על בתי הכנסת בכבודם ובזכות שמירת וכבוד בית מקדש מעט נזכה במהרה דידן למקדש ה' כוננו ידיך לבית עולמים בראש מרום הרים.
(אקווה שההערה הזאת אינה חורגת מחוקי הפורום)

בעזה"י
שיהיה בריא. ילדים זה שמחה.

@מעמד
בעזה"י. אני יודע בבירור מה כתוב בספר עתיק יותר: בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה. וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וגו' וכו'.
ובספר קצת פחות עתיק מהקודם נמצא כתוב: הרוצה להינצל מחבלו של משיח, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.
(אגב, אם כל הנבואות הרעות שכתובים בספרים היו מתגשמים, לא היה אפשרות להגיב...
אבל, כידוע מאחז"ל, נבואה לרעה אינה מוכרחת שתתגשם. וכבר נאמר, מאותות השמים אל תחתו)

הדף המצורף, דרך קלה ונפלאה ללמוד כתב רש"י, מתוך חוויה ובהסרת הפחד מהאותיות הלא מוכרות. תעבירו הלאה, יתכן שיש בזה זיכוי הרבים. תז"ל רנ"ו וכוח"ט.[בעזהית לימוד אותיות רשי בקלות.
בעזהית לימוד אותיות רשי בקלות.pdf

סֵדֶר עֵרוּב תַּבְשִׁילִין
כְּשֶׁחָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לְבַשֵּׁל בּוֹ לְשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין" בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב.
יִקַּח פַּת (שִׁעוּר כַּבֵּיצָה) וְתַבְשִׁיל (שִׁעוּר כַּזַּיִת. וְנוֹהֲגִים לְהָכִין בֵּיצָה קָשָׁה) עֲלֵיהֶם עוֹשֶׂה אֶת הַ"עֵרוּב תַּבְשִׁילִין".
נִתַּן לַעֲשׂוֹת "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין" עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב יוֹם טוֹב (וְאִם כְּבָר הִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל יוֹ"ט, אוֹ אֲפִילוּ אָמַר "בָּרְכוּ" אֵין לְהָנִיחַ "עֵרוּב" וְיִסְמוֹךְ עַל הָעֵרוּב שֶׁל רַב הָעִיר).
יִקַּח הָעֵרוּב בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵירוּב:
בְּדֵין עֵירוּבָא, יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לַאֲפוֹיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוֹנֵי וּלְתַקּוּנֵי (וּלְמִשְׁחַט) וּלְאַדְלוּקֵי שַׁרְגָּא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא, מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת (ורב שעושה עירוב לתושבי עירו מוסיף: לָנָא וּלְכָל בְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת):
צָרִיךְ שֶׁיָּבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר, וְטוֹב שֶׁיַּחְזֹר לוֹמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְמִין וּלְתַקֵּן וּלְהַדְלִיק הַנֵּר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צְרָכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת:
יֵשׁ לִשְׁמוֹר אֶת הָעֵרוּב עַד לֵיל שַׁבָּת קוֹדֶשׁ. וּמִצְוָה לְהַנִּיחוֹ לְ"לֶחֶם מִשְׁנֶה" בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לִבְצֹעַ עָלָיו וּלְאוֹכְלוֹ.

ערב חג השבועות
מוּבָא בְּסֵפֶר תּוֹכַחַת חַיִּים (חַג הַשָּׁבֻעוֹת),
"יְסוֹד הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הוּא קִיּוּמוֹ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וּלְפִיכָךְ, בְּמוֹעֵד הַזֶּה חַג הַשָּׁבֻעוֹת, צָרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּיָד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, יוֹתֵר מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה".

וכתב רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי
(סי' ח סע' ו' משם ספר מעשה הצדקה דק"ט ע"ב):
"ערב שבועות יפרוש צ"א פרוטות וישלים עד שיעור ב' פעמים ב"ן (104) ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו והוא תיקון גﬢול לעון אדם הרﬡשון ועון ﬣעגל ולפגם הברית והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב ﬣגאוﬥה (עע"ש).

ויהי רצון שנזכה לקבל את התורה בשמחה ולפרות ולרבות בה, וידועים דברי השל"ה הקדוש שיום חג השבועות הוא יום הדין לתורה, כמה ילמד ויחדש וכו'. ונודע משם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעשרת הדיברות מסוגלת לרפואה גדולה כפי שהיה במתן תורה שבה התרפאו כל החולים. ונזכה לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.

בעזה"י
בהשגחה פרטית שלח לי פעם מישהו מאיזה עיתון (נראה לי של דתיים לאומיים) איך עושים בירה. מצו"ב.
[אגב שמעתי (בבדיחותא) שיש גם אפשרות אחרת: א) מניחים סיר על הגז (לא מדליקים), ב) בסיר שמים קרנפלקס, קישות, אבטיח (ואם זה לא העונה אפשר גם מלפפון), שעורה (אפשר גם שלווה). ג) מרתיחים הרתחה ראשונה. ד) מכבים. ה) מניחים מגבת על הסיר. ו) וזה הכי חשוב, עד שזה מתבשל, הולכים לחנות וקונים בירה... סתאאאם...]

בעזה"י
(מפני קדושת המועד...)
יסלחו לי כל הכותבים והמעוררים, אבל יחד עם ההתראות לנקוט אמצעי זהירות מחויבים, יש להיזהר לא להכניס את הקהל לפניקה, לא הכל אנחנו יודעים. מתברר היום שהחרדות מהקורונה משפיעות הרבה יותר קשה מהמחלה עצמה (אלו נתונים מדעיים סטיסטים).
שוב, להזהיר אבל בזהירות, ודעת לנבון נקל.
ורק נזכיר שאדם שאינו נזהר, גם אם הוא ינצל, עלול הוא שינקו לו מזכויותיו. וזה מספיק כדי לשכנע שלא להיות מופקר. ושוב, לא להכניס לפניקה. לא! (דברי אינם מכוונים למאן דהוא, אלא נכתבו בכללות. ובפרט לעורר לפני התגובות העתידית לפוסט זה ולדומים לו.)

בעזה"י
גם אני מצטרף להנ"ל.
(דרך אגב, זה קשור להסרת תיבת 'חוקי הפורום' בסרגל העליון? מי יגיד פשר דבר ומי יגלה את אוזננו? )

@yossiz
בעזה"י תתחדש על הלוגו. זה הרבה יותר יפה מהאיש המפחיד שהיה בעבר.

בעזה"י
עיסוקי הוא בעיקר עריכת ספרים ותוכן. אבל אני גם מעמד לעת מצוא. ולעצם הענין, היו לי מחשבות בכיון, אבל נרתעתי מגודל המלאכה והלימוד סביב הענין (מה גם שהתוכנה והלימודים סביבה כרוכים בהוצאה כספית גבוהה, ובזמן רב כפי שהשמועות מספרות) אז אולי אי פעם גם את זה אני אלמד.
ולעצם השאלה שלי, A5 מוגדר באופן קבוע בוורד (וכן, כמובן, A4) לכן שאלתי האם יש גודל קבוע לספרים סטנדרטיים (כמו "חזון עובדיה" וכדו') כדי שכשאני מעתיק לפידיאף, אני יקבל תמונה די ברורה. במקום להשאיר שולים על דף של A4.
ושוב תודה על ההתיחסות שלך ושל שאר המגיבים.

@WWW
בעזה"י זה יכול להיות רעיון לא רע. אבל תיקח בחשבון שזה עלול לשבש את המפתח ואולי גם לא להציג תוצאות באינדקס (כגון מפתח שמות, נושאים וכדו').

@yossiz אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):

צא שהמארח היה מוכרח לבחור בדלת שהוא בחר ובכך הוא גילה לנו מידע חדש בלי להשפיע על אחוזי ההצלחה של הבחירה המקורית

בעזה"י
לאחר המחילה, מתו"ד כת"ר משמע שבסופו של דבר כן נאלץ לערב שיקול פסיכולוגי, בהתיחס לדעתו של המארח, כהוכחה לצדקת בחירתינו הראשונה.

@yossiz
בס"ד גם אותך אני מחזק. חברה, תהיו חזקים, תמשיכו הלאה. (רק שלא יהיה ע"ח בטול תורה וביטול מלאכה)

@nigun
מחזק! חזק חזק ונתחזק!

@nigun אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):

זהו בדיוק הנקודה
למה ליחס משקל כפול לדלת השניה בגלל סיפורי העבר?

בעזה"י
המטופל שואל את המנתח:
הסטיסטיקה אומרת שאחד מ-10 ניתוחים אצלך כושל, האמנם?
המנתח עונה: זה נכון, אבל אל דאגה, אתמול כשלתי יש לי עוד תשע להצליח...

בס"ד
שמעתי פעם שיש סיכוי גדול יותר לאדם להפגע חלילה מתאונת דרכים מאשר לזכות בגורל גדול (כמו, למשל, לוטו, פיס) שהרי הזוכה הוא אחד לכמה מליונים ואילו הנהרג מתאונת דרכים הוא (בסה"כ) אחד לכמה מאות אלפים.
אבל כמובן שזה לא נכון. כי סיכויו של האדם להנזק מתאונת דרכים תלוי בבחירתו. וככל שיזהר וישמר, אינו בכלל הסטיסטיקה כלל. ואילו סיכויו להרוויח בגורל תלוי במזלו ומהרגע שהצטרף לגורל, אין לו אפשרות לחמוק מהסטיסטיקה.
וזה בדיוק השקר שמונח ב"הסתברות".
ככל שהתשובות כאן מופיעות מתבהרת התמונה לענ"ד שהבחירה לא יכולה להיות ב"הסתברות" לבד אלא:
במצב שמדובר בהסתברות שבדוגמת גורל – הכל פתוח. (אחד חלקי שש, תמיד, גם אם תזרוק את הקוביה מליון פעם)
ובמצב הנידון כאן, הרי שמוכרחים לצרף לה את גורמי הנסיבות שמסביב. או שהכל פתוח (דהיינו 2 האפשרויות).

@yossiz
בעזה"י
מספרים שיהודי אחד נוסע ברכבת. במהלך הנסיעה עולה נוסע נוסף, מתיישב לידו ושואל: לאן יהודי נוסע?
עונה היהודי: אני נוסע לווילנא.
רוטן הנוסע החדש: מדוע תְּהַלֵּךְ עקלקלות; אתה אומר לי שאתה נוסע לווילנא כדי שאני יחשוב שאתה נוסע לקובנא ובאמת אתה נוסע לווילנא. אז מדוע לא תאמר שאתה נוסע לווילנא?

@yossiz אמר בחידה מתמטית לשמחת החג ולחדד את מוחות הילדים (והמבוגרים):

הסוהר תמיד יפתח דלת נוסף בלי קשר למה שבחרת

בעזה"י. באמת לא יודע.
[רק להגיד הרבה תהלים...]

בעזה"י
יש כאן סוהר ואסיר. כיון שתפקידו של הסוהר למנוע את בריחת האסיר, התשובה היא לענ"ד: עליו לבחור ב-2
כי הצעתו ה"נדיבה" של הסוהר אמורה למנוע ממנו את היציאה.
[אילו היה מדובר באב ובנו, או במחלץ ואסיר, בקיצור באוהבים זה לזה, יתכן שהיה עליו להשאר בבחירתו הקודמת.
המסר: אל תבחן רק את העצה אלא גם את המיעץ...]