@איש-פלוני
לא מבין למה אתה צריך לפתוח תוכנת סריקה.
סורק בר-קוד הוא כמו מקלדת, אם תפתח וורד ותעביר בר-קוד תקבל את הנתון לתוך הוורד.
אתה צריך לייצר תיבת טקסט שבו יש להקליד או להעביר בסריקה את הברקוד וההמשך חיפוש ואיתור מה שתאה רוצה.
@איש-פלוני
לא מבין למה אתה צריך לפתוח תוכנת סריקה.
סורק בר-קוד הוא כמו מקלדת, אם תפתח וורד ותעביר בר-קוד תקבל את הנתון לתוך הוורד.
אתה צריך לייצר תיבת טקסט שבו יש להקליד או להעביר בסריקה את הברקוד וההמשך חיפוש ואיתור מה שתאה רוצה.
היום 29.2 למספרם, השעונים הטיפשים (ללא שנה) כמו שעוני יד, יש לשים לב שהתאריך נכון ולא 1.3 כפי שמציג, מאחר ומחשב את פברואר 28 יום.
@3261
פוסט זה היא דוגמא מובהקת על כותרת שאינה אינפומטיבית והקשר לנושא הדיון.
חבל שבעוד תקופה כשמאן דהו יחפש נושא הדיון, הוא יצטרך לנחש את נושא הדיון דרך הכותרת.
@chagold
אני לקחתי וו כזה
חיברתי אותו עם ג'מבו לקיר ואת הקצה עיקמתי כדי שיכנס לחור שנמצא על הצד של הדלת
וזה התוצאה
@מטעמים
מדובר בנושא בינלאומי ראה https://www.iban.com/iban-checker
וראה גם את הנוסחה ב https://www.alpha.gr/-/media/alphagr/files/files-archive/personalbanking/iban_check_digit_en.pdf
(100 כפול 20) + (23 כפול 38) לחלק ל138
@by6199 אמר בהטענת רב קו טלפונית:
@zvinissim ממש לא נכון בשני הדברים.
חיוב אשראי משודר מיידית, לוקח זמן עד שתראה אותו בחשבון, אם תבדוק כמה נותר לניצול תראה שהסכום כבר ירד.
רב קו אחרי דקה בחברה אחרת יופיע כבר הסכום הנמוך יותר, מרכז המידע של משרד התחבורה מקבל את הנתונים הסופיים באיחור, למה הם עדיין בימי הביניים
@beri-zip אמר בהטענת רב קו טלפונית:
@zvinissim אמר בהטענת רב קו טלפונית:
כאשר אתה מגהץ את הכרטיס החיוב לא עובר אוטומטית לחברת האשראי לחיוב אלא רק לאחר סוף יום או יומיים (ולפעמים גם יותר - לא מדובר על כרטיס דביט שזה באמת מיידי לחשבון הבנק)
אתה מתבלבל בין השידור חסומים שזה קורה פעם ביום אבל בכולם זה משדר ובכמעט כולם הוא בודק לפני זה את המסגרת
ואגב גם לכרטיסי דביט לוקח יומיים לביצוע החיוב בפועל
אשראי, בקשת אישור לעסקה מבוצע מיידית בכרטיסי דביט ובעיסקאות נוספות, לכן זה מעדכן את היתרה בבנק בדביט ואת היתרה הפנוייה לשימוש בכרטיס. באם לא תשודר העסקה יקח כמה ימים עד שהיתרה לשימוש תחזור לקדמותו.
העסקה משודרת בסוף היום לש.ב.א שלקוח עוד כיום עד שמתעדכן בחברת האשראי, באם נעשתה בקשת אישור כתוצאה העיסקה, חב' האשראי ידעו לומר שיש עסקה חדשה שעדיין אינה מעודכנת במערכת.
כל המשתמשים בAPI ולא במסוף ש.ב.א. המותקנת על המחשב כבעבר, כבר לא מכירים את שיטת העבודה, כי כל פעילות השידור ועדכון פרמטרים וחסומים מתבצע כיום אצל ספק ה-API כמו פלאקארד ודומיו, והם משדרים פעם ביום או בהתאם לבקשה באם נכנסים למערכת שלהם. לכן מבחינתם ברגע שהעסקה שודרה כשפועל זה עוד לא שודר לשבא וניתן לביטול ללא שיופיע בכלל בפירוט האשראי.
בהזמנת הטענה ברב-קו, מתבצע רק בקשת אישור לסכום העסקה כשהעסקת האשראי תשודר רק לאחר הטענה פיזית על הכרטיס הרב-קו.
שיטת המסלקה של משרד התחבורה בנויה נכון, הם לא אמורים לדעת באון-ליין את היתרה בכרטיס, מספיק להם לקבל את הנתונים תוך יום-יומיים, נכון שניתן לשפר את המסופים באוטובוסים שבמידה והוזמנה הטענה שיטעין את החוזה על הכרטיס, אבל זה קשור למסופים באוטובוס ולא למסלקה.
@שלומ לא מבין מה הויכוח.
מזגנים יש מה שנקרא התקנה סטנדרטית שזה כולל תושבת וכ2 מטר צנרת וקידוח בלוק (לא יהלום), כל הפתעה נוספת שמגלים בעת ההתקנה מתומחר וזה יכול להיות סורגים ועוד. הבעיה כאן כנראה שלא נאמר שהמחיר הוא להתקנה סטנדרטית ולא כולל תוספות.
המחיר של 600 שח להתקנה סטנדרטית של מזגן 2 כס הוא מחיר טוב אני שילמתי 800 ש"ח להתקנה כזו, כנראה המחיר הראשוני הוא זול בגלל שכל פעם תוספות.
בתקופה זו קשה מאוד לעבוד לפי הספר. לקחת 2-3 הצעות מחיר לאחר ביקור ולבקש הכל רישמי בכתב, המתקינים מלאים בעבודה ולא מחפשים משהו שמתנהל יותר מידי רישמי.
בשורת החיוב לשבא בעסקת תשלומים, יש פרמטר כמות התשלומים וסכום התשלום הראשון, נדמה לי שזה אפילו חובה לתת את הסכום לחיוב ראשון, אבל ניתן לשדר כל סכום גם שקל אחד וגם סכום העסקה מינוס שקל, זה כנראה גמישות לצורך גביה של המע"מ בעיסקת תשלומים גדולה וכדומה.
הישום דרך חברות הסליקה, שאם אתה לא רושם הם מחלקים את זה.
@upsilon01 אמר בצריך יעוץ מאנשים שיש להם ניסיון עם מערכות טלפוניות:
זה לא אותו 015
יש 015 טלקום , ויש 015 גלובללא נראה לי שיש להם רק 250, (אני קבלתי יותר מזה)
Hello 015 והשיקמה 015 זה אותה חברה כיום.
מכיוון גולן ל015 ניתן לחייג עד 240 ערוצים בלבד, גם באם יש לך טראנק עם יותר ערוצים.
@יעקב-ישראל
קח בחשבון שאם מדובר בהרחבת פעילות לחברה קיימת, סביר להניח שאחרי כל ההחתמות עם עו"ד והסכמי סודיות, כשהתברר הנעלם של הרעיון תקבל תגובה מסוג חשבנו על זה ואנחנו משיקולים שלנו החלטנו כך וכך.
ובכך תסתיים הפגישה.
לרוב עסקים שפועלים בפעילות מסוימת חושבים על כל סוגי הפעילות והתפתחות האפשריים בענף וגם לוקחים בחשבון מתוך ניסיון מה שווה להם ומה לא, כך שקטן הסיכוי שבאמת תחדש להם משהו אמיתי ברמת הרעיון אלא אם כן מדובר בנושא טכנולגי/פתרון ישים לבעיה קיימת שהם מתמודדים איתה.
@חוקר אתה צריך כנראה לבחור ה WAN השני.
@men אמר בג'ימייל ספאם:
ניסיתי להוסיף "כלל" שאף פעם לא ישלח לדואר זבל, וזה עדיין שולח,
היכן הוספת את הכלל? אצלך או אצלו?
ואיך אתה שולח מג'ימייל לג'ימייל או דרך תוכנת מייל אחרת?
@יהודי-פשוט
תקין לגמרי.
בחורף המערכת עובדת הפוך.
בעת הביצוע הטבלה ננעלת בLOOK,
פעולות קריאה וכתיבה מושהות עד השיחרור,
באם הפעילות של הטבלה הוא רק שמירת נתונים, זה לא אמור להשפיע על המערכת ההשהייה של הכתיבה מלבד צריכה של CPU וזיכרון, באם מדובר בקריאה זה יתקע לך את הפעילות.
לוקח זמן, תלוי כמה אינדקסים יש ועוד.... יכול לקחת אפי' שעה.
המלצה לעשות זאת בזמן שהמערכת ללא עומסים.
תחשב את השקיעה עם פונקציית sunset, ותקח את תאריך העברי של היום הבא.
מלפני כחודשיים שונו המחירים של חופשי חודשי, ולא ראיתי שום פרסום על כך.
כיום אין הבדל בין חופשי חודשי עירוני ועד 225 ק"מ (ארצי) המחיר הוא 236 ש"ח ולצעירים המחיר 157 ש"ח, דהיינו באם מי שנוסע כל יום אפי' בנסיעה עירונית ומשלם כ-9 ש"ח ליום וצעירים כ-6 ש"ח ליום, שווה לרכוש חופשי חודשי במחיר של 157/236 ש"ח, וכל הנסיעות עד 225 ק"מ כלול בחופשי, החופשי לא כולל רכבת כבידה, כן כולל רכבת קלה.
כמו"כ לא מוכרים יותר חופשי יומי של 75 ק"מ ללא רכבת, רק במחיר של 33.50 ש"ח, מקבלים חופשי יומי עד 120 ק"מ ללא רכבת, והטעות שמי שמחפש 75 ק"מ חייב לרכוש יומי כולל רכבת במחיר של 39 ש"ח, למרות שלא נוסע ברכבת כשאופציה הבאה 120 ק"מ ללא רכבת זולה יותר.
@מלא אני רק חושב מה יקרה ליצר הסקרנות של המפקח הקהילתי שתהיה לו אפשרות להאזין לכל הקווים המשפחתיים.