תחומים - פורום חרדי מקצועי

@איש-נחמד כתב בטבלת צירופים ב-SQL:

הנתונים שאני צריך בטבלה הם כל צירוף שבין כותרת טור לכותרת עמודה, כגון: 'מנחם - יהושע' : '20'
בלי כפילויות
השאלה היא - האם הדרך הנכונה היא ליצור שלוש עמודות:
משתמש א', משתמש ב', ערך מספרי

זו הדרך שבה הייתי בוחר. לגבי יצירת הטבלה, אם כי אפשר ליצור אותה ע"י שאילתת SQL, הייתי מעדיף את דרך הקוד, כי זו פעולה ששיכת לעיצוב יותר מאשר מניפולציה על נתונים, שהרי כל הנתונים זמינים כבר בצורה מנורמלת במבנה הפשוט שציינת (שם1, שם2, ערך)

@dovid האם גם זה כפוף לפתיחה של נטפרי, או שאין חסימת תוכן אודיו בלבד?

@A0533057932 יש בפוסט הזה דוגמא.

@A0533057932 כברירת מחדל, השדה Address_ID מוצג כתיבת טקסט, ולכן מוצג הערך האמיתי שהוא מכיל, דהיינו המזהה של הכתובת.
כדי להציג את הערכים מטבלת הכתובות, עליך לשנות את התצוגה של השדה, מתיבת טקסט - לתיבה משולבת.
בקצרה, במאפייני הטבלה של Users, בשדה Address_ID:

• שנה את הצג פקד ל"תיבה משולבת"
• במקור השורה תבחר את טבלת Address.
• בעמודה המאוגדת תבחר 1
• את מונה העמודות תגדיר ל-4.
• וברוחב העמודות תקליד ;0

על נפלאות התיבה המשולבת, תוכל ללמוד במדריך שלי כאן.

@A0533057932 הלוגיקה נכונה.
הסבר: הקשר שיצרת הוא יחיד(Address)-לרבים(user)
המשמעות היא שלכל כתובת יכולים להיות משוייכים 0 או יותר משתמשים, אבל לכל משתמש יכולה להיות 0 או כתובת אחת בלבד (שהמזהה שלה נמצא בשדה Address_ID)

@chagold אני חושב שהוא לא התכוון לקשר את המסמך word למסד הנתונים, אלא פשוט לפתוח את המסמך מתוך קוד vba שרץ באקסס.
@Y-Excel-Access בקוד שצירפת אתה לוקח רק את שם הקובץ ללא הנתיב, אתה אמור להכניס את הנתיב המלא של הקובץ:

C:\Users\MyUser\Documents\Word\MyFile.docx

כי אם תכתוב רק את שם הקובץ, כך:

MyFile.docx

הוא יחפש אותו בתיקייה הנוכחית (שבה רץ הקוד).
אגב, כדי לטפל במאפייני קובץ, כגון להסיר נתיב\סיומת\וכו' מומלץ להשתמש באובייקט FileSystemObject שמיועד לכך.

@דוד-החדש אני מבין שאתה מתכוון ליתרה מצטברת. אם כן עיין כאן:
https://tchumim.com/topic/10008/עזרה-כיצד-לעשות-יתרה-מצטברת-בטופס-אקסס

@yossiz לכאורה צריך את שניהם לשני המקרים:

Public Sub CanIHaveAWordPlease()
    Dim WordApp As Object
    'Try to get an open instance
    On Error Resume Next
    Set WordApp = GetObject(, "Word.Application")
    On Error GoTo 0
    'If nothing was found, create a new instance
    If WordApp Is Nothing Then
        Set WordApp = CreateObject("Word.Application")
        WordApp.Documents.Add
    End If
    WordApp.Visible = True
    WordApp.Activate
End Sub

@דוד-החדש כתב בעזרה באקסס:

מה צריך לכתוב בכל חלק בנוסחה כדי שאני אדע להתאים לנתונים שלי. (יתרה עדכנית בכל שורה לפי שם לקוח)

זה לא נשמע תואם את שאלתך הראשונית, ממנה השתמע שאתה מבקש לסכם עמודה כלשהי בטופס המשנה, ולהציג את הסכום בתיבת טקסט.
לדוגמא, נניח שבטופס האב יצרת תיבה משולבת בשם cboSelectClientID, ובה המשתמש בוחר את שם הלקוח, וטופס המשנה מבוסס על השאילתא qryClientPayments, והשדה של סכום התשלום נקרא PaymentAmount, צור תיבת טקסט בטופס האב, ותכניס במאפיין מקור הנתונים של תיבת הטקסט את הנוסחא הבאה:

=DSum("PaymentAmount, "ClientPayments", "ClientID=" & cboSelectClientId.Value)

ולשאלתך השנייה:

זה אומר שאני צריך לעשות שאילתה נפרדת לכל טופס?

עדיף לכאורה לעשות שאילתא אחת המכילה את כל השדות האפשריים לתצוגה, ולהסתיר בה עמודות לפי הצורך.

@חגי כתב בWPF + Entity framework -information:

MAUI

זה נשמע כמו חזון אחרית הימים, אבל לטעמי עדיין לא מספיק בשל לפרודקשן, בינתיים זה מרגיש לי גימיק חביב.

@dovid כתב בWPF + Entity framework -information:

@OdedDvir תוכל להמליץ על מקורות לימוד?

בשמחה, הנה כמה מהמועדפים שלי: חלק כבר פתוחים בנטפרי, וחלק צריך לבקש לפתוח. עכ"פ כל הסרטונים שראיתי - נקיים.

כאן יש המון סרטונים https://blazortrain.com/ והוא מציג סקירה די מקיפה של הטכנולוגיה, עם הרבה דוגמאות.

גם לבחור הזה יש כמה סדרות על בלייזור בערוץ:
https://www.youtube.com/@Csharp-video-tutorialsBlogspot
וגם בלוג:https://www.pragimtech.com/blog/blazor/what-is-blazor/

גם כאן יש הדרכות טובות ועדכניות:
https://www.youtube.com/@CuriousDrive
ויש לו ריפו עם דוגמאות: https://github.com/CuriousDrive

@dovid אם אתה מדבר על בשלות ל-Production - לפחות מבחינת פיתוח אפליקציית Web, זה בשל מספיק לדעתי, ומספק יתרון גדול למי שכבר עובד עם C#, וחוסך את הצורך בלימוד של framework כמו Angular, Vue או React.
האמת היא שכבר נתקלתי בחשש של אנשים להגר לשם, ואני מבין את זה במערכות קיימות, אבל בפיתוח חדש יש פחות בעיה. אני לא לוקח אחריות על הקריזות של מייקרוסופט, אבל בהחלט נראה שהם הולכים מאוד חזק על הכיוון של Blazor בשנים האחרונות. אם הוא הולך על טכנולוגיות של Microsoft, ואין לו צורך דווקא בפיתוח תוכנה שולחנית, אלא הוא מחפש להרחיב את האופקים, זה לדעתי הרבה יותר שימושי מ-WPF.

@mekev גם אם אתה חובב אתגרים, אני לא ממליץ לך על WPF, אפילו לא לתוכנה שולחנית.
אם כבר, אני אציע לך ללכת על Blazor. זה הרבה יותר גמיש וחוצה פלטפורמות, בפרט עכשיו עם התוספות המדהימות של DotNet 7, זה נראה גם הכיוון שאליו מושכים מייקרוסופט.

@דוד-החדש כתב בעזרה באקסס:

איך עושים תיבת טקסט שתכתוב לי סך הכל על השדה הזה, לא אכפת לי אם זה יהיה על הטופס העליון או על הטופס משנה.

אתה יכול לjחשב את הנתון הזה על ידי פונקציית התחום DSum(), וליצור תיבת טקסט עם נוסחא, לדוגמא:

 DSum ( "ClientTotalSum", "ClientPayments", "ClientID=" & 4)

דבר נוסף אני רוצה שיציג לי בכל שורה יתרה עדכנית לפי לקוח, האם יש אפשרות כזאת?

צור שאילתת קיבוץ שמחשבת את הנתון הזה (וכוללת גם את השדות הרצויים לתצוגה) ותבסס את הטופס על השאילתא.

@ליה בעץ לא בינארי, מספר הצאצאים שיוצאים מכל צומת יכול להיות גדול מ-2. דרך אחת לאחסן את ההפניות לצאצאים הוא ע"י מערך, לכן צריך לסרוק את כל הצמתים במערך.
לדוגמא (#C):

public class Node {
   public string Value {get; set;}
   public Node[] Nodes {get; set;}
}
// ...
public void traverseNode(Node root) {
   Console.Writeline(root.Value); // print node's value
   foreach (Node n in root.Nodes) {
      traverseNode(n);
    }
}

@איש-ימיני זה בגלל שהמקטע האחרון מכיל מידע שימושי פחות מ-128 תוים, ושאר התאים במערך מכילים שאריות מהמקטע הקודם. הפעולה:

    result += segment;

מוסיפה את כל המקטע בגלל שאין תו null. אתה צריך להוסיף רק את size התוים האחרונים. אפשר להתחכם כך:

if (size < 128)
   segment[size] = '\0';
result += segment;

למעשה זה קצת מטריד אותי שזה עבד בלי לקרוס, כי לא ברור לי מניין ידוע גודל המערך segment להיות 128, בכל האיטרציות הקודמות. הקוד הזה לא מניח את דעתי לגמרי. הפתרון הכי טוב זה להעתיק תמיד size תוים.
ובלאו הכי, נראה לי שהפעולה += מבצעת המרה לא מפורשת לאובייקט String. הכי טוב להגדיר מראש את הגודל המקסימלי של result, ולהשתמש בהעתקה ישירה ע"י memcpy.

// Globals
define MAX_LEN 1000
char result[MAX_LEN+1];  // save space for trailing null char
int resultSize = 0;

...
void doSomething(char * segment, int size) {
   int charsToCopy;
   charsToCopy = resultSize+size > MAX_LEN ? MAX_LEN-resultSize : size;
   if (charsToCopy > 0) {
      memcpy(result[resultSize], segment, charsToCopy);
      resultSize += charsToCopy;
      result[resultSize] = '\0'; // add trailing null char
   }
}

ככה זה יותר בטוח

@yossiz שוב אתה צודק. הניסיון שלי עם c++ כבר חלוד... שמתי לב לבעיה הזו בפוסט האחרון שלי, כשהורדתי לגמרי את השימוש ב-String.
מעכשיו אני אשתדל לשבת בשקט עד ש @איש-ימיני יחכים אותנו מה הוא מבקש לעשות...

@yossiz לכאורה אפשר לוותר על זה לגמרי, אבל אז צריך לשלוח גם את הגודל של המערך (כי אין null char בסוף)

// cast into char array and send it to other function
   doSomething((char *)buff, c);

...
void doSomething(char * segment, int size) {
 // do your thing
}

@איש-ימיני זה בגלל שהיתה לי טעות בקוד, כמו שציין @yossiz. תיקנתי במקור והפכתי את ההשמה ל:

// insert into string and send it to other function
String segment = String((char *)buff);

ובעצם אפשר ישר כך:

doSomething(String((char *)buff));

@איש-ימיני buffer הוא אוגר. כאשר המידע מועבר בצורה לא רציפה, משתמשים ב-buffer כדי לקרוא את המידע בחתיכות.

לגבי היישום, תבדוק את הקטע האחרון שצירפתי. בפונקציה doSomething אתה יכול ליישם איזו לוגיקה שאתה רוצה.
למשל, בהנחה שיש לך משתנה מחרוזת גלובלי בשם result, אתה יכול להוסיף את המקטע למחרוזת:

void doSomething(String segment) { 
 result += segment;
}