תחומים - פורום חרדי מקצועי

@dovid אמר ב.NET בדפדפן? BLAZOR:

לא ידוע לי על כלי שממיר JS לWebAssembly, וזה לא הפואנטה זמן היצירה כי זה לא יהיה דינמי - ייצרו WebAssembly מכל שפה שיבחרו, וישתמשו עם הWebAssembly כמו שתוכנות דסקטופיות משתמשות בDLL.

אם כן, לא יהיה אפשר לקרוא את זה.
חיסרון שעד היום היה בעיקר בווינדוס.

כי בווב (וגם בלינוקס בהרבה פרוייקטים) מגיע אליך הקוד הטקסטואלי, ומקומפל אצלך במחשב.

---

ו-כן, אי אפשר לבדוק מה זה בעצם עושה שם...

@MusiCode אמר בהאם V תהיה השפה הבאה?:

ה' ישמור! איך אני אבדוק שזה לא ווירוס?

@avr416 אמר בהאם V תהיה השפה הבאה?:

(כלומר, אם אני מבין נכון ווב אסמבלי בעצם אומר שאתה כותב קוד שמתקמפל לבינארי והדפדפן ידע להריץ אותו, וזה מתחיל לתפוס תאוצה, מה שבעצם יאפשר למפתחים לא להזדקק עוד לחסדי JS אלא לכתוב בשפות שהם אוהבים, והם יוכלו להשתמש בכל הקוד הקיים שלהם ולהשתמש בו גם לפיתוח קליינט).

מה, אני מקבל קובץ בינארי?
ה' ישמור! איך אני אבדוק שזה לא ווירוס?

טוב, לא אני. אבל אלה שמבינים בזה.

הפרוייקט הזה באקסס הוא שלי.
מבוסס על NOAA.
הכל מישורי, כי אין לי מושג איך מחשבים את הגובה, ואיזה הרים מקזזים וכו'.
למעשה, לא יודע מי כן יודע חוץ מצקוני, ולוחות חי שמהם הוא לוקח את החישובים האלה.

תן ל'עוילם' להחליט.
אם הוא יאהב, לך גם אתה.

מה שאני חושב (ועשיתי אצלי) זה להשתמש בORM.
מה זה?

זה פריימוורק שיוצר אובייקטים לכל טבלה, וכך אתה פשוט מתנהל מול האובייקט.

אובייקט יוזר, יש לו מתודה של חפש יוזר, תביא את כל היוזרים, עדכן יוזר, וכו.

זה אומר בעצם לבנות את הכל מחדש.
לכל טבלה, אתה כותב מודל, שבעצם מסביר לפריימוורק מה הולך שם.
כמה שדות יש, וכל שדה, מה הוא אומר.

זה ייקח זמן (וללמוד... בכלל), אבל אח"כ הכל ירוץ.
במקום לכתוב שאילתות כל הזמן, אתה פשוט עושה אינטואטיבית: יוזר->חפש אחד-> השם שלו מתחיל ב-מ'.

קבל דוגמא מפרוייקט שלי (אגב אני בנוד חודש ומשהו, אל תבהל. לא קשה כזה):
שרת API: קבלת מפתח, והמרה שלו למשתמש:

router.post("/get_name", async (req, res) => {

	let user = await User.findOne({ where: { key: req.body.key } });

	if (!user) {
		res.result.massage = "key does not exist";
		res.json(res.result);
	} else {
		res.user = user;
		next();
	}

});

כמה קל להתנהל מול הDB!
שורת קוד אחת!...

אני משתמש ב https://sequelize.org/.

@yossiz הנה זה לבינתיים.
https://github.com/MusiCode1/yemot-router/
הרעיון שזה (ניסה) לרשת את ראוטר של אקספרס.

זה יצא עקום מאוד...
אבל זה עובד.

אם תוכל להציץ, וגם לגלות לי איך אפשר לרשת את ראוטר בצורה נורמלית.

עריכה: אני יורש כמו שכתוב כאן.
הבעיה הייתה, שלא היה אפשר לרשת את ראוטר.
כי ברגע שהפעלת את פונקציית הבנאי ראוטר, היא דרסה את כל המתודות והמאפיינים שהיו לפניה.

עריכה 2: זה לא עוזר...
לא פתר את הבעיה.

עריכה 3:

הנה הפיתרון.
הבנתי שפונקציה בנאית בס"ה מחזירה את עצמה, ומכניסה את עצמה לאינטרפייס החדש.
ראיתי שבראוטר, הפונקציה לא מחזירה את עצמה, אלא משתנה שהיא בנתה לכבוד האינטרפייס החדש. אם כן, אפשר לחקות את הרעיון!

let myModule = function() {

	const router = express.Router();
	Object.setPrototypeOf(express.Router, myModule);

	router.function = function(params) {
		
	};
	return router;
};

זאת הבנה גדולה מאוד:
פונקציה בנאית, מה שהיא תחזיר ייכנס לאינטרפייס החדש.
זה לא היה כתוב בשום ספר...

כך אני חושב יש הרבה יותר שליטה, מאשר לריב עם this (ניסיתי לשכנע את this להתאתחל עם הפונקציה אקספרס.ראוטר.
יואו! איך שהוא נפגע...).

---

קצת הגיגים:

אני מתחיל להבין, למה לJS יש כ"כ הרבה מעריצים.

אני מתלהב מאוד מהרעיון של א-סינכרוניות, שרק עכשיו למדתי להכיר.
קח פונקציה, תריץ אותה, קח עוד אחת, תריץ אותה ו-
תחרות: מי שמגיעה ראשונה - מנצחת!

לא עוד הסרבול שבלעשות פקודות בזו אחר זו.

בתחילה, חשבתי, "למה הם היו חייבים לעשות את זה אסינכרוני.
שהיו נותנים אפשרות בחירה, אם אנחנו רוצים סנכרוני, או אסנכרוני".

אבל עם התחביר של א-סינק, זה באמת כך.
אפשר בקלות להריץ קוד סינכרוני, ולמרות שהוא מבוצע בזה אחר זה, הוא לא תוקע את הלולאה הכללית.

(שזה רעיון בפני עצמו: בתחילה הציק לי הרעיון הזה.
במקום הרבה תהליכונים, תהליך אחד ארוך?
ומה אם בקשה אחת פתאום תתקע ותתארך? השרת יושבת!

אח"כ חשבתי, הרי בס"ה מעבד מבצע פקודה אחת בו-זמנית.
אז אין עניין ליצור הרבה תהליכונים. הרי בס"ה רק אחד מהם יבוצע ברגע נתון.

אז ניצור בתוך התוכנה מנגנון שמאפשר אין-ספור תהליכונים, וברגע שאחד מפנה את המעבד, הבא אחריו ייכנס לעיבוד.

אם לאחד הקליינטים ייקח הרבה זמן לקבל נתונים מהDB,
מייד JS יעבור לקליינט אחר שצריך עזרה.
לקח לי זמן לבלוע את הרעיון. אבל עכשיו אני לא מבין איך אפשר אחרת...

השאלה מה יקרה, אם פתאום אחד ידרוש עיבוד ארוך.
שם באמת השרת ייתקע...
לכן אולי קראתי, שJS לא מיועד לחישובים מסובכים).

@yossiz אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

@MusiCode אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

כי בסוף אני מנסה כיוון אחר

מעניין, כי אני התחלתי בכיוון זה... כתבתי טיוטה של מחלקה שבנויה על promises ו-async/await, אח"כ חשבתי שזה נראה יותר מדי ספגטי (אולי כי לא השתמשתי ב-event אלא ישר קראתי resolve מתוך ה-handler של הבקשה מימות), לכן שיניתי כיוון ל-yield שהיה קוד יותר נקי (בעיני, אם כי זה קצת שטיקי).
מה היתרון בשבילך ב-promises?

שגנרטור, לא יכול להעביר את הטיפול לפונקציה אחרת.
כי בכל בקשה חדשה, קוראים לגנרטור...

אגב, אני חייב לומר, האב טיפוס שלך, היה גאוני!
ישבתי לפרק ולנסות לשנות (סורי, הייתי חייב...), ואז הבנתי כמה כל דבר היה במקום!
אפ' שאפשר לקבל את התוצאה מהפונקציה ישירות...

בפרומיס, אני אוכל לעשות אובייקט פשוט, שהמתודה ג"כ תחזיר את התוצאה, בלי להזדקק ל yield.
כך נראה מימוש אב-טיפוסי:

y.get('/', async (call) => {
	let r = await call.run();
	console.log(call.call_id, r);
	call.res.send('הנה, גמרנו');
});

(אין כזו מתודה run, זה רק באב-טיפוס).
הקונסול-לוג, נקרא רק אחרי הבקשה השנייה.

@MusiCode אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

השאלה מה לגבי זיכרון.

לפום ריהטא, למה שיהיה הבדל בין yield ל-promise בנוגע לזיכרון? לגבי שניהם לא נראה לי שזכרון אמור להיות בעיה.

נכון. השאלה לגבי שניהם ביחד.
היות ובחיים לא שמעתי מישהו שעשה כזה דבר, לעצור פונקציה עד לקריאה חדשה, שאף אחד לא אמר שתתבצע, אני קצת לחוץ מזה.

הרצתי 1,000 קריאות. זה תפס בערך 40 מ"ב זיכרון (לפי מנהל המשימות Win7, מקווה שאני קורא אותו נכון).

1. נניח ואצליח לבנות מנגנון איסוף זבל (אולי ע"י סנכרון עם המערכת בימות, לדעת מי ניתק), איזה עוד צרות יכולות לבוא מהמתודולוגיה המשונה הזו?

2. ואיך עכשיו אפשר לפרק קוד של שלוחה מורכבת למודולים, שלא יצא ספגטי?

@yossiz אמר במחלקת "תכנות נורמלי במערכות 'ימות'...":

@MusiCode מה שאתה צריך הוא מימוש של coroutines.

משהו כזה:

var activeCalls = {};

function router(req, res) {
    var callId = getCallId(req);
    var currentCall = activeCalls[callId];
    if (currentCall) {
        var returnedValue = extractValue(req);
    } else {
        currentCall = activeCalls[callId] = Call();
        returnedValue = null;
    }
    var reply = currentCall.next(returnedValue);
    return res.send(reply.value);
}

function* Call() {
    yield playfile("file");
    var f = yield read("file", 1, 5, ...);
    yield goToFolder("/7/" + f);
    yield hangup();
}

אני לא מצרף מימוש של playfile, read, gotofolder, hangup כי אין לי מושג איך ה-API של ימות עובד. אבל כל אחד מפונקצייות אלו אמור להחזיר את המחרוזת שצריך להשיב למערכת ימות

אם זה אמיתי, זה מדהים!...
לא הבנתי, מה זה קורוטין?
אפשר הסבר?

אני מנסה להבין את הקוד, אבל כמו שאמרתי,
אני בנוד מלפני כמה ימים...
יש לי נוד אחרון.
צריך איזו חבילה לזה?

@MusiCode אמר ב[מחלקת "תכנות נורמלי במערכות

זה נראה ככה:
בקשה ראשונה: https://call2yemot.com/ext
התשובה: read=f-000=ivr,n,...
(המילה הראשונה read היא מסמנת קבלת הקשות. אח"כ, שם הקובץ שיושמע כתפריט. אח"כ שם המשתנה שיוחזר)

למעשה הבקשה הראשונה נראית כך:
https://call2yemot.com/ext?ApiPhone=0504100000&ApiCallId=b6t76r7v6v4754c

@google3 שנייה, ברור לך שצריך שרת לזה?
כי זה היה נשמע מההודעה הראשונה שאתה מחפש בלי.
אז אין.

תחילת פרשת כי תצא:
"התירה התורה בשר תמותות שחוטות..." וכו.

והתשובה לדבריך (לעניין עריות), היות ויש לזה פורקן בהיתר.
וכן בגמ', כל דבר שאסרה תורה, התירה תמורתו אחר וכו'.

@nigun אמר במה השפה הבאה שכדאי ללמוד?:

לפני שיאמרו לך את החסרונות תגיד מה המעלות
ביצועים? מהירות פיתוח?

אמרתי: שאוכל לשמור משתנים בזיכרון בין קריאה לקריאה.
וכך אוכל ליצור איזו מחלקה שתת לי לתכנת נורמלי, משהו כזה:

call = new yemotCall(apiCallId)
call.playFile("file")
call.read("file", 1, 5, ...)
call.goToFolder("/7/8")
call.hangup()

ויהיה איזה משתנה גלובלי שיגיד תמיד איפה הסקריפט עומד, לכל מזהה שיחה.
אני לא סגרתי על פייתון, אולי אפשר גם בנוד,
אבל אם אפשרי בפייתון, אני מעדיף, כי אני מכיר אותה קצת, וגם שהידע ישמש לעוד סוגי פרוייקטים.

נראה לי שיותר קל להשתמש עם ari שזה Asterisk Rest Interface.
בעברית: ממשק API לאסטריסק.

אתה מנסה להעלות קובץ לימות-המשיח?

@אהרן דנו?
דינו?
?

אז מכל מה שקראתי הבנתי, שזה נועד באמת להחליף את C++, או מערכות בקאנד שצריכות מהירות תגובה.

זה שפה קשה, שהקומפיילר שלה זורק שגיאה על כל סטייה קטנה,
לא משהו שמעורר חשק ללמוד,
אבל הרבה יותר סיכויים שהכל ירוץ כמו שצריך.

בקיצור, אם אצטרך לכתוב מנוע כלשהו - נראה שזה הכיוון.
מהיר, בטוח, וללא קריסות.

לאתרים וכו', מה שקיים מספיק טוב... לא רואה סיבה לעזוב את NODEJS.

@שואף אמר בקו SIP זול בישראל:

@shmuel754 אמר בקו SIP זול בישראל:

אצל פרטנר השיחה מתקבלת ב+972 ואנשים לא קולטים את זה

זה הבעייה בכל החברות חו"ל. לא מצאתי אחת שהשיחה מגיעה בלי ה972.

כן היה.
voicebuy.com ז"מ (זכרונם מורכב).
לי היה מגיע רגיל - ממתי ששלחתי פנייה.

הפיתרון הלא מספק הוא,
לפתוח חשבון באנגלית, ולשתף איתו את הקבצים שרוצים לערוך.

כך יש גם ממשק בעברית ביישומי גוגל,
ויש גם ממשק נורמלי בעורך הקוד בחשבון השני.

@בערל אתה צודק.
יש לי חשבון באנגלית, והוא התעדכן.

@בערל אמר בApps Script מתחדשת עם ממשק מתקדם:

בשורה טובה למשתמשי Google Apps Script

כפי שגוגל פרסמו מוקדם יותר השנה
הגיע הזמן להחליף את העורך המיושן, ואכן השבוע Apps Script מקבלת סוף סוף ממשק עריכה חדשני ומתקדם המשנה את פניה ואופן השימוש בה לחלוטין.

העורך החדש מבוסס על Monaco של מיקרוסופט המוכרת מידידתינו VScode

ההשקה החלה אתמול 7 בדצמבר ותופיע לכל המשתמשים בתוך שבועיים.

למדריך שימוש ומידע על התכונות החדשות עיינו כאן:
www.benlcollins.com/apps-script/google-apps-script-ide

עברו שבועיים.
למה רק אני לא?