תחומים - פורום חרדי מקצועי

תודה על הסקירה, חשוב לציין שזה בדיוק בדיוק אותו דבר כך שאין תחרות ואין מקום להבדלים משמעותיים בשום נושא.
ההגדרות זה מעטפת נחמדה, להבנתי כל ההבדלים הם בסגנון "תוספים מובנים" כלומר מיקרוסופט מטמיעה דברים במעטפת כפי שתוספים יכולים לעשות. כמו"כ אני חושב ששינויים עמוקים יותר יעשו מתכנתי מיקרוסופט ישירות בקוד המקור מה שישפיע גם על כרום ונקבל את מאמצי הפיתוח של צוות גדול יותר.
אציין גם שאופרה מבוססת כרומיום מזה זמן רב ומאפשרת תוספים בכלל מחוץ לחנות, ובעצם הדפדפן היחיד שנשאר מול כרומיום זה מוזילה פיירפוקס שיצטרך לתת פייט ליריב הרבה יותר מגובש.
מצד אחד זה יעשה מונופוליות באינטרנט שזה התחום הכי פתוח שהיה בטכנולוגיה עד היום (כפי שהזהירה מיידית מוזילה), אבל מאידך זה מוביל לסוף המערב הפרוע וחזרה לממסד תקני כפי שיש בכל התחומים האחרים, ולדעתי זה רק טוב.

@יעקב-מ-פינס לא הייתה לי שום טענה עליך!
רק ביקשתי לא לעשות מדריך לכאלה שצריכים מדריך מלא.
למה?
מנסיוני זה מביא המון נרשמים לפורום,
שמגיבים במקרה הרע או פותחים נושא במקרה הטוב נטו בשביל השלב בו הם לא הבינו ולא בגלל קוצר דעתם (אלא בגלל קוצר מאמצם לקרוא יותר מפעם אחת הוראות),
שואלים במילים ספורות עם שגיאות כתיב שאלה בלתי ממוקדת שגוררת הרבה עזרה מכיוונים שונים בבלגן מושלם, ואז נעלמים להם (ואם לא יותר גרוע).
השאיפה שלי שיהיו פה בפורום אנשים מיושבים שיש להם יישוב הדעת לשאול/לענות/לקרוא. כנראה זה עניין של גיל/עיסוק.

@קינג-קומפיוטר אני דוקא לא חושב שיש הרבה מה ללמוד ולהבין.
כשאתה הולך לחברה גדולה אתה מרגיש בתוך עמי אנכי יושבת ויש לך רוגע בקשר לסטנדרטים שלה.
בחברות הישראליות המילה סטנדרט היא מילה גסה, הכל עניין של הזנחה או מרפקים.
הפיתוח בממשקי האינטרנט הוא חובבני או מיושן ולפעמים שניהם.
כשאתה רוכש דומיין יש לך איזור אישי לניהול, עם זיהוי לפי שם וסיסמה. כיום יש סטנדרטים רבים מאוד של אבטחה סביב ההזדהות ה"פשוטה" הזו (כדגומת אורך הסיסמה/אסימון נגד זיוף/אנטי רובוט מודרני), כשבאתרים הישראלים של ניהול דומיינים בחלקם ניכר שהדף ברמה שהייתה בשנת 2005 (שזה כמו מאה שנה במובני טכנולוגיה).
יש נושא של רמת איכות, איך מתמודדים עם איומי אבטחה על הלקוחות (הן על פרטיהם והן על האיום על שרתי הDNS) ועוד היבטים בסגנון.

מאוד מסכים עם הנאמר, אבל קשה לי מה מעשית יש לעשות מעבר ל"עצור והתבונן בטרם תכתוב".

@אינטרקום כתב בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת:

כשמישהו מעלה שאלה לגיטימית, גם אם לדעתנו הוא טועה ביסוד וכדו’ נסו רגע להיכנס לנעליים שלו, נסו להבין את המקום שממנו הוא בא, ורק אז תגיבו, וגם אז, תשתדלו לא להגיב בצורה בוטה או מעליבה ח”ו, גם אם זה פופולרי, אלא בצורה המבקשת להאיר את עיני השואל..

ההודעות האלו שגורמים בד"כ להתפרצות של המגיבים, הם לעיתים (בא נאמר לא רחוקות) נכתבים על ידי מניפולטורים, במקרה הטוב לכוונות לגיטמיות רק בצורה של ערמה בכתיבה (בא נשאל מה המחשב הכי זול ומזה נדע מה חושבים על החנות הזו), אבל לפעמים גם הכוונות שלהם לא הכי טובות.
אחרי שאתה עולה על זה שסובבו אותך, שמישהו שאל שאלת תם איפה לקנות מחשב ואתה טורח קשות לעזור לו ופתאום אתה קולט שהוא סה"כ רצה משהו אחר, או הסוג היותר גרוע שמלהיט רוחות מקצועי עבור ההנאה לאכול פופקורן כשפורץ ויכוח שמסגיר מי מהניקים עדות מזרח מי חסיד ומי ליטאי, נאבד לך החשק והכח לפרגן את היחס שאתה אומר שצריך לתת (להיכנס לנעליים שלו).
זה לא רק רגשי, זו עמדה כזו שהשני צריך להוכיח שהוא בן אנוש שמגיע לו יחס, ולא להיפך. המציאות היא שכאלה שזה לא הפוסט הראשון שלהם ויש להם עבר של פוסטים אנושיים, מתחשבים בהם מאוד גם במקרים שיוצאים מהם הודעות שנראות לגמרי כשטויות או נגד ההשקפה וכדומה.

@zvinissim אין טעם לדון על ידיעות ניק כזה או אחר, ואפילו לא על דבריו. יש לו טעות לדעתך? תתקן. אל תבקש ממנו לעשות אצלך מבחנים
כסדרן , אבקש , אל תתמקדו אחד בדבריו של השני, אלא בעובדות הרלוונטיות לשאלת פותח האשכול.
אם לדעתכם אחר מכניס דיס אינפורמציה, תקנו זאת ע"י ציון הנתונים הנכונים לדעתכם עם אישוש/הוכחות/הסברים.

איך אני כסדרן?

@פנטזיה לא חשבתי שיש לך מטרה סמויה, רק ניסיתי להבין מה המטרה.
אתה שאלת מה קרה אבל אחרי שעניתי השוות את התלת מימד לשאר הפורום כלומר אם אתה סוגר לפי מיעוט השימוש, סגור כבר את הכל. וזה מרפה ידיים.
גם לי אין מושג מה עתידו של הפורום, אני מקוה לטוב ומשתדל לא לשנות ללא תועלת ברורה שום דבר. את התלת מימד סגרתי מפאת שהייתי בטוח שאין מי שיתעניין בו.
הכלל שמנחה אותי לבינתיים שכל פורום שיש יותר מאיש אחד ששבע רצון על קיומו, ויש מי שמקובל עלי שמוכן לנהל אותו, אני משאיר.

עדכון: התקלה הייתה בגלל שגולן (שרצה לקחת הפסקה מהאתר) מחק את המשתמש שלו בלי לדעת שזה יגרור מחיקה של רוב הודעותיו.
התייאשנו מלתקן את הבעיה כך שהמצב יישאר כפי שהוא.
בקשר לאתר הוא ימשיך באותה מתכונת, ההודעות החסרות (כדוגמת ההצטרפות לקבוצות) יתוקנו בימים הקרובים.

@צדיק-תמים עובד!
תודה רבה רבה,
ובדיעבד גם תודה רבה ל@NH-LOCAL שהציף נושא שכבר שיעמם אותי...

לא ענית לגבי WinForms. אני אסביר, אתה בחרת בWindows Forms שזה הפטלפורמה החלונאית הישנה של דוטנט.
יש פלטפורמה חדשה בשם WPF שאני ממליץ עליה כי שמה יש לך קלות עיצוב גדולה בהרבה.

בינתיים נענה על הקיים - WinForms.
שלב א: תוסיף Data Source לפרוייקט:

1. בתפריט Project בחר בAdd New Data Source...
2. באשף בחר בDataBase ואח"כ DataSet. בחר בNew Connection והזן את פרטי מסד האקסס.
3. בעת לחיצה על Next תישאל אם להעתיק לפרוייקט את מסד הנתונים, בינתיים תענה שלא.
4. סמן את האפשרות לשמור את מחרוזת החיבור (Connection String) בקובץ התצורה (Application Config).
5. בחר את תיבות הסימון של Tables וViews וסיים את האשף.

שלב ב: תוסיף את הפקדים לטופס:

1. בצע בניה (Build) של הפרוייקט - בתפריט Build בחר בBuild Solution
2. בחלונית הפקדים בצד שמאל יתווספו תחת מקטע של Xxx Components (הXxx זה שם הפרוייקט) כמה פקדים (כמספר הטבלאות במסד הנתונים).
3. גרור לטופס את הפקד ששמו הXxxxxDataSet וגם את פקד XxxxTableAdapter (כאשר הXxxx זה שם הטבלה הרצויה).
4. הוסף פקד נוסף בשם BindingSource מהמקטע Data.
   בחר את הפקד BindingSource שהוספת זה עתה, בחלונית המאפיינים פתח את התיבה הנפתחת של הDataSource שלו ותחת Form1 List Instance בחר בXxxDataSet שלנו. במאפיין DataMember בחר בטבלה הרצויה.

שלב ג: איגוד הפקדים שיצרת לנתונים

1. בחר בפקד שיצרת כמו תיבת טקסט של שם פרטי
2. בחלון המאפיינים הרחב את המקטע DataBindings ובמאפיין Text פתח את התיבה הנפתחת הרחב שם את הBindingSource ותחתיו בחר בשדה הרצוי בטבלה.
3. חזור על הפעולה על כל פקד רצוי.

שלב ד: טעינת הנתונים דרך הקוד

1. לחץ על F7 למעבר לקוד
2. עבור לאירוע טעינה ע"י בחירה בתיבה האמצעית למעלה בForm Events ובתיבה הימנית בLoad.
3. בתוך הפרוצדורה הוסף את השורות הבאות:

        XxxxTableAdapter1.Fill(XxxxxDataSet1.Xxxx)

כמובן שבמקום הXxxx יהיה את מה שמתאים למקרה שלך. שים לב באחרון שזה יהי הטבלה הרלוונטית.

שלב ה: שמירת נתונים

1. לחץ לחיצה כפולה על לחצן השמירה כדי לנווט למטפל האירוע שלו
2. הוסף שמה את הקוד הבא:

BindingSource1.EndEdit()
XxxxTableAdapter1.Update(XxxxxDataSet1.Xxxx)

כעת תוכל להריץ ולראות אם זה עובד.
נשאר לך לתהות איך לקבוע את השורה הנוכחית לשורה מסויימת לפי ID או ליצור שורה חדשה.
השאלה איך אתה מעוניין לעשות את זה מבחינת ממשק, לכן לא סיפקתי לך תשובות על זה.

השימוש בפקדים המוכנים של מקרוסופט גורם לתחושה מאוד "אקססית" של פלאים שלא יודעים מה עומד מאחוריהם, אבל אחרי זמן מה של שימוש והעמקה מבינים הכל.

אתה קופץ ממצב של API לבוט, ובוט אתה קורא למישהו שממש מזיז עכבר כמנו משתמש.
אבל יש כמה דרגות באמצע.
הפשוטה ביותר (מהפן התכנותי/טכני של הפעולה עצמה) זה לעשות מיני "הנדסה לאחור" לאתר,
ופשוט לעשות אותו דבר. בלי עכבר ובלי בוט. למשל בלוגין לאתר זה לאחזר את AntiForgeryToken ואח"כ לשלוח פוסט איתו ועם שם המשתמש וסיסמה. ב99% מהאתרים והפעולות זה עובד יופי.
מה בעיה בזה:

1. ידע בסיסי: צריך טיפה מיומנות בלקרוא את "מה האתר עושה" כדי לחקות את פעולותיו
2. לא ישים: אתרים שקשה עד בלתי אפשרי להבין מה עושים, כמו כל הבנקים בארץ כמעט, וכמו אמזון ועוד.
3. תחזוקה: באתר עם שינויי צד שרת תכופים (נדיר מאוד מאוד) הקוד ייכשל כל פעם וצריך ללמוד את השינוי ולעדכן את הקוד.
4. אנטי בוטים: מנגוני קאפצ'ה שמיועדים למנוע גישה לקוד אוטומטי.

לשלושת הבעיות הראשונות יש ספריות בסגנון של סילניום (לאחרונה אחיין שלי הכיר לי אחת מפורסמת לנוד בשם puppeteer), שזה בעצם מריץ דפדפן של ממש ומדמה פעולות משתמש. זה יקר מאוד בביצועים ויש מגוון של הוראות בוטיות מה לעשות: לגשת לאלמנט האינפוט הראשון בדף, או לפי סלקטור וכיוצ"ב. לי אישית אין שום ניסיון עם שום ספריה בסגנון. ואני גם ממליץ לא להשתמש בספריה בסגנון אם אין בעיה מהסוגים האלו.
צריך לשים לב ששלושת הבעיות הראשונות הם נדירות מאוד, לעומת הרביעית ששכיחה הרבה יותר, ולה בד"כ כלום לא עוזר - מוקדם או מאוחר מרימים ידיים.

https://www.programming-book.com/

כתבתי פונקציה לוידוא מספר חשבון ישראלי לפי המסמך הזה,
אני משתף אתכם שתוכלו להשתמש אבל גם בשביל תיקוני באגים (היה לי הרבה... הקוד גם לא כתוב כ"כ אלגנטי עמכם הסליחה).

להלן הפונקציה עם ממשק קטן עם אנגולר לקלות הבדיקה:
https://stackblitz.com/edit/js-tmsgcv?file=index.js

@google3 כתב בניהול כ 20 שרתים עם צוות של 6 מתכנתים - תובנות וכלים שיכול לעוזר:

הלו, גם לאדם הזה יש כלים שיכולים לעזור, ואני שואל מה הם.

אתה רוצה שאגלה לך באיזה כלי הוא ישתמש? הוא לא צריך כל כך כלים כי הוא לא נותן לשום מתכנת גישה, רק הוא בעל הגישה.
הכלי שאיתו הוא מעביר את הקוד הוא כפי ש@nigun אמר, גיט עונה על הבעיות שהזכרת, אלא שגם לגיט אפשר להכניס קוד עויין או מסוכן, ולכן האדם האחראי שיידע תכנות במידה רבה, הוא זה שיאשר כל commit לתוך הענף הראשי.
לא הייתי ממליץ לך אדם שדרך הניהול שלו תעבור דרך המון כלים ופחות לעבור על הקוד שנכתב.
למה אתה יכול לשלם לשישה מתכנתים ולא למנהל אחד? אתה נעלב שהתשתמע ממני שאתה לא מתאים למלאכה? לא הייתי ממליץ לך לקחת אדם שירגיע אותך שאמנם הוא לא יודע טוב לקרוא קוד בXYZ, אבל הוא נעזר בכלים מצוייינים שהמליצו לו בפורום. האחראי חייב לדעת לקרוא קוד ולבקש הסברים כשהוא לא מבין ולהיות מסוגל לאמת את ההסברים.

בקשר לתשובה שרצית מאוד, הנה אני כותב אותה:

תוכנת ServerCodeManage (המצאתי שם) נותנת מענה מושלם להאצלת סמכויות למפתחים.
תוכלו לנהל מי יכול לגשת לאיפה, לצפות איזה גישה הייתה בפועל בזמן אמת ולאחר זמן, לזהות התנהגות חריגה, ובנוסף כל השינויים מגובים וניתן בכל עת לחזור לגירסאות קודמות.
ככה תוכלו לתת למפתחים לעבוד על הקוד שלכם, בלי כל סיכון.

אני מבין מה שתיארת לעצמך, אבל זה לא מציאותי לפחות לגבי הקוד, זו לא הדרך שבה עובד העולם של פיתוח. משפטי הפרסומת שכתבתי הם מופרכים. מי שיש לו גישה לשרת והוא כותב שמה קוד שרץ בפרודקשיין, שום דבר בעולם לא מגן ממנו.
בתכלס הוא יכול לעשות מה שבא לו (גם אם הוא לא מנהל, אם אתה נותן לו לשים בשרת קוד ואתה ברוב טובך תפעיל את הקוד).

השאלה היא לא רק על הHTML, אלא גם על המילים שלך. האם כשאת אומרת "אותו גודל" את מתכוונת לבדוק עם חוט מדידה או סרגל פיזי חיצוני, או עם סרגל דגיטלי, או עם יחס לכלל המסך.

פיקסלים זה לא לפי גודל המסך הפיזי, אלא לפי כמות הנקודות שיש באורכו וברוחבו מה שקרוי רזולוציה.
למשל אלמנט של 1000 פיקסלים זה משהו כמו 60% של מסך מחשב סטנדרטי (שמוגדר על רזולוציה מקסימלית), ו20% של מסך 4K, ויהיה יותר גדול מהמסך של רוב המכשירים הניידים.

בתמונה דלהלן למשל יש תצוגה של הדף פה בסימולציה של מכשיר נייד בשם גלקסי A51, ובעוד במסך מחשב הלוגו תופס רק איזה עשירית מהרוחב, בתצוגה הזו הוא תופס שליש מרוחב המסך שרוחבו מצויין בכותרת- 412 פיקסלים.

לו היינו רוצים (משום מה) שתמיד האלמנט יהיה פיזית אותו גודל בלי קשר למסך, למשל להציג תמונה של המטבע שקל באופן שיהיה כמו שקל שמונח על גבי המסך, אין כזאת אפשרות. אמנם ישנם מידות כמו סנטימטר ועוד כמה (cm\mm\in\Q) שהם יחידות פיזיות, אבל המציאות היא שהדפדפנים קבעו כמה פיקסלים זה כל יחידת מידה מהנ"ל, ובמילים אחרות 1 ס"מ = 36 פיקסלים, אז אין שום טעם להשתמש במידה הזו עבור תצוגה.
מאידך אם המטרה היא שהאלמנט יתפוס אותו יחס מהמסך, למשל שליש ממנו. זה יכול להיות מושג או על ידי יחידות מסך, שזה vh/vw שזה אחוזי מסך לגובה ורוחב בהתאמה, או על ידי יחידת האחוזים (%) בתנאי שההורה תופס בדיוק את רוחב המסך.

להרחבה:
https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Learn/CSS/Building_blocks/Values_and_units

@אורח-פורח עבור בקר לא כדאי אפילו חיבור לאינטרנט (זה גם הרבה משאבים), אתה יכול להכניס רשימה מוכנה של חגים וערבי חגים לפי תאריך לועזי שיש לבקר שלך.
זה רשימה קצרצרה (יש בכל שנה 8 ימים בלבד בארץ ישראל), ואני מוכן לייצר לך אותה בכל פורמט שתרצה.
אתה יכול לייעל מאוד את החיפוש ברשימה הזו כי היא לפי סדר, ואתה מוחק שורות שכבר עברו או שומר את המיקום וככה אתה צריך לבדוק תמיד רק שורה ראשונה, האם היום הזה הוא כעת (וזה חג) או עבר (ואז מתקדם שורה) כבר או עדיין לא.

משום מה יש היקפים (scope) שאי אפשר לבקש ישירות בApps Script.
בשביל לתת גישה לContact API צריך לחבר את הסקריפט לפרוייקט של Google Cloud.

1. כנס פה https://console.cloud.google.com
2. צור פרוייקט או פתח פרוייקט קיים
3. העתק את הProject number מהדשבורד של הפרוייקט (https://console.cloud.google.com/home/dashboard).
4. כעת לך לדף הAPIs & Services אתר שמה כפתור עם הכיתוב ENABLE APIS AND SERVICES ולחץ עליו, שמה חפש את השירות Contacts וכנס לדף שלו (אתה יכול להכינס בקישור ישיר: https://console.cloud.google.com/apis/library/contacts.googleapis.com).
5. לחץ על Enable בדף השירות.
6. חזור לסקריפט, כנס לSettings שלו (גלגל שיניים בצד השמאלי)
   שמה תחת "פרויקט Google Cloud Platform (GCP)‎" לחץ על שינוי, והדבק את מספר הפרוייקט שהעתקת בתיבה של "מספר פרוייקט GCP" ואשר.

זהו, כעת אמור לעבוד.

@אנא כתב במשתנה מחוץ לפונקציה:

על פי מה שאתה אומר לא כדאי להכניס משתנים מחוץ לפונקציה כדי לא להכביד. אני צודק?

בא נבחן במידה ולא היה שום משמעות מבחינת הכבדה.
במקרה כזה היית תמיד שם בחוץ? לא. כי מה שלא צריך להיות בחוץ זה רע שזה בחוץ.
בתכנות תמיד מנסים שחלקים יהיו כמה שיותר סגורים בקופסאות. ככה כשיש בעיה מוצאים את הקופסה הבעייתי בקלות ומתקנים/מחליפים אותה. כמה שיותר תלות בין הפונקציה לבין העולם שסביבה, ככה הקוד גרוע וקשה לתחזוקה. לכן בברירת מחדל, משתנים שבשימוש בפונקציה יוכרזו רק איפה שהם נדרשים. נהוג גם למצמצם אפילו בתוך הפוקנציה לתוך הבלוק (if, for וכדומה) הנדרש עם מילת let שמאפשרת את הצמצום.
משתנה ששמים מחוץ לפונקציה הוא שיתוף/שמירת מידע מעבר לחיי הפונקציה. למשל מונה ביקורים, סביר שתעשה ככה:

let counter = 0;

function inc(){
    counter++;
}

אי אפשר לשים את counter בפונקציה במקרה כזה, כי אתה רוצה שכל קיראה תוסיף על הקריאה הקודמת ולא תתחיל מבראשית.

בקשר להכבדה, תיאורטית והיפותטית זה נכון.
במקרה של משתנה פרימטיבי (מספר או טקסט למשל) המשמעות של זה דומה לניעור אבק מהבגד לפני כניסה לאוטו כדי לחסוך בדלק, אבל זה עדיין נכון.
במקרה של אובייקט שיכול להיות ענף (עשרות אלפי משתנים), זה נכון אבל לא צריך להילקח בחשבון עם טובת האפליקציה היא שזה יהיה בחוץ בכפוף לאמור לעיל.

@chv ממש פשוט:
א. חד פעמית להריץ במחשב

npm i -g typescript

ב. לפתוח תיקיה בVSCODE, ליצור קובץ tsconfig.json עם התוכן הבא:

{
    "compilerOptions": {
      "module": "commonjs",
      "esModuleInterop": true,
      "target": "es6",
      "moduleResolution": "node",
      "sourceMap": true,
      "outDir": "dist"
    },
    "lib": ["es2015"]
  }

ג. ליצור קובץ ts, לכתוב קוד, ולהריץ עם F5.

תודה @חגי !

@נ-נח זה לא בדיוק יעבוד.
אם תעשה fetch רגיל עם POST לאתר זר, זה ייחסם אפילו משליחה בזכות הpreflight requests שהדפדפן שולח ובודק לפני השליחה האם האתר הזר מסכים לאתר הנוכחי לתקשר איתו בAJAX.
אכן אם עושים form עם submit זה יעבוד כי הוא עובר לאתר הזר, אבל זה רק בתנאי שבלוגין אין אסימון נגד login CSRF. במידה ויש לו, אז צריך לספק חוץ משם וסיסמה גם טוקן זמני שנוצר בעת כניסה לאתר שתקף רק לעוגיה המתאימה (ואז חזרנו לבעיית העוגיות).
(ההתקפה של login CSRF היא שהתוקף מכניס את הגולש לאתר זר עם פרטי כניסה של התוקף, והרווח שלו הוא שהוא יקבל מידע שהגולש יעשה בחושבו שהוא בחשבון שלו).

@mekev רשת פרטית או ציבורית זה סה"כ סט של כללי חומת אש, כאשר רשת פרטית הכונה שאתה פחות חושש שיהיו בה איומים (כי היא פרטית שלך) וציבורית זה כמו ברכבת ישראל שאין לך מושג מי יחד איתך ברשת.

כעת בא נדבר על האבטחה. מי שהתעבורה שלך עוברת דרכו (ספק, ראוטריםׂ) או מי שהתעבורה שלך עוברת לידו (מחשבים שמחוברים לאותו רשת פנימית שלך, כלומר חולקים LAN משותף. שני המקרים האלו יכולים לראות תעבורה מהמחשב ואל המחשב שלך.
בגלל המקרים האלו יש https. כשאתה נכנס לבנק שלך, יש סיכום מתוחכם בין האתר של הבנק למחשב שלך, וככה מבטיחים שכל המשך התקשורת יהיה רק ביניכם + מוצפן לחלוטין בפני אחרים.
שאלת איך עובדת ההצפנה הזו, הרי המיירט של התקשורת רואה את התוכן המוצפן ויכול להשתמש בו בדיוק כמו המתקשר המקורי. התשובה היא שתלך לקרוא על הצפנה אסימטרית, או שתפתח על זה נושא (הערה: אני לא לגמרי שולט בחומר אבל נדון בעניין ונבין יותר).
בMSSQL SERVER לא ברור לי אם בברירת מחדל התעבורה מוצפנת.

אבל אתה הגבלת את החשש שלך רק למאזינים ברשת. מה אם המשתמש במחשב עצמו? או מי שמצליח לקבל גישה למחשב? אתה סומך על כל המשתמשים שלך שהם טליתות שכולם תכלת? אולי משתמש מסויים בטעות ישתף את התכונה שלך באינטרנט ושמה יש את השם והסיסמה על מגש של כסף! בנוסף, שרת הSQL שלך חשוף למתקפות בכח גס שינסו למצוא את הסיסמה לבד. מה תוכל לעשות?
א. לסגור כניסה לשרת הSQL מבחוץ (ביטול המיפוי פורטים ל1443) ויצירת VPN. המשתמש צריך גם להתחבר לVPN ורק אחרי זה להפעיל את התכונה שלך שמתחברת כאילו ברשת הפנימית.
ב. לא לתקשר מול הSQL ישירות. זה אומר להקים שירות HTTP או אתר, שיספק את המידע למי שהאמת עם שם וסיסמה אישיים שתנפיק עבור כל אחד. שם תשלוט יותר טוב במי מתחבר ומאיפה (תוכל ביתר קלות להגביל IP וכדומה) ומתי. אתה גם מרויח שהתקשורת מאובטחת וגם שכל התחברות היא עם משתמש אחר (כפי שתפתח את השירות).

אני יודע ששני הדרכים שאמרתי יהיו קשות לך (גם לי), אבל אתה שאלת אז עניתי.