דברי פרידה...

[yossiz]

אני חייב המון הכרת הטוב לפורום הזה

את הפוסט הראשון שלי כתבתי ככל הנראה לפני בדיוק (כמעט...) 8 שנים
מאז הצלחתי לצבור פה כ-6,200 פוסטים (ממוצע של כ-2.1 פוסטים ליום!). חלקם פוסטים ממש מושקעים. הרבה מהם בלי הרבה מאמץ או מחשבה (ועל כך התנצלויותיי...)

אני חייב הכרת הטוב,
על הדיוניים הפוריים שהיו לי פה,
על התשובות המחכימות,
על המשוב הבונה,
על השאלות המאתגרות,
על מליון ההזדמנויות ללמוד דברים חדשים
על הדרישה התמידית לאיכות,
על האווירה הנקייה ומקצועית,

קיבלתי המון המון תועלת מכל הנ"ל.

אבל מעל הכל!!
על החברים היקרים והאיכותיים,
הרבה מהם יצרתי איתם קשר מחוץ לגבולות הפורום גם כן,
ואני מקווה להמשיך לשמור איתם קשר
(על זאת דווה ליבי, על אחד שכבר איננו איתנו , חבר יקר מאוד ללבי - @רפאל - יהי זכרו ברוך
הוא נפטר בגיל 24 בי"א כסלו תשפ"ג למגינת לב אוהביו אחרי מחלה קשה, הכרתי אותו כשהיה כבר חולה מאוד. ת.נ.צ.ב.ה)
אני לא הולך למנות פה את שמות האנשים שזכיתי להכיר דרך הפורום,
אבל כל אחד בשמו הטוב יבורך,
זה דבר פלא בעיני שמקום אחד הצליח למגנט אליו כל כך הרבה אנשים טובים ויקרים
אנשים ערכיים ואיכותיים ברמה לא מצויה
ובמחשבה שנייה זה לא כל כך פלא...
זה פשוט היה אי שקט באוקיינוס הרשת שבו שלטה הנורמליות,
המקום הטבעי לאנשים נורמליים עם נטייה טכנית,
אז מה הפלא שכולם מצאו את עצמם פה במוקדם או במאוחר
(כמובן, המילה "נורמלי" בהקשר הזה - וברוב ההקשרים - הכוונה "מתאים לאופי שלי"...)

אין לי שום דרך לכמת את גודל התועלת שהיה לי מהמקום הזה
תועלת שהמשיכה ללוות אותי גם אחרי שהפורום הפך להיות פחות פעיל, וימשיך בעז"ה ללוות אותי עוד הרבה זמן

תודה ל @dovid ולכל מי שעשה את המקום למה שהמקום היה