תודה לכל העוזרים (וגם ל @chv שעוד לא הספיק... 🙂 )

ב"ה עליתי על הבעיה

במניפיסט שמתי את ההרשאה ל"tabs" בתוך optinal_permissions
החלפתי ל permissions וזה הסתדר.
(לא שגיליתי לפני כן משהו כי מהתיעוד כך היה ברור לי, אבל ניסיתי לשנות וראיתי שזה כן עובד.)
שוב תודה

@מומחה-באקסס הפעולה האמורה היא לאו דווקא איפוס אובייקטים, אלא המונח הנכון יותר הוא: שחרור אובייקטים. כלומר הודעה למערכת שהאובייקט כבר אינו בשימוש ויש לשחרר את הזיכרון שהוקצה לו.

יש שפות שבהן יש מנגנון מובנה שאמור לזהות אובייקטים שאינן בשימוש ולשחרר אותן אוטומטית. מנגנון זה נקרא בשם המכובד: "איסוף זבל" (Garbage Collection) ויש עליו חומר רב ברשת.

על קצה המזלג, אפשר לחלק את המנגנון לשני חלקים:

בסגירת התוכנית - שפות רבות מבצעות איסוף זבל בסיום הריצה, ומשחררות את כל הזיכרון שהוקצה לתהליך. וכן מערכת ההפעלה בעצמה דואגת לבצע זאת.

בזמן הריצה - כאן זה תלוי מאוד בשפה, יש שפות שמבצעות זאת אוטומטית (מבלי שתהיה לך איזו שליטה או ידיעה על כך כמעט) ויש שפות שמטילות עליך את האחריות המלאה לדאוג לכך.
על פי רוב, בסיום מקטע Scope (בVBA כשתגיע למילה End) האובייקט אמור להתנדף.

ל-VBA קיים מנגנון איסוף זבל אוטומטי סביר בזמן ריצה, אך כמו כל דבר בעולם - הוא לא מושלם. ובתוכנות מורכבות מבחינת קוד, אתה עלול להגיע למצבים של זליגת זיכרון.
למשל, אובייקט שהוגדר בתוך מקטע Scope לא ישוחרר מהזיכרון בסיום ה Scope אם קיים אליו איזה שהוא מצביע אחר.

אולי בהמשך אדגים זאת על ידי קוד.

@zvizvi
צודק
זו הייתה הבעיה
לא שמתי לב שהמשתנה אמנם לא מאותחל אבל הtype שלו היה number

@יצירה עכשיו הבנתי את השאלה שלך. באמת לא ברור מתוך הקוד איפה הלולאה.
נראה לי שהתשובה היא שספריית GPIO (שהספרייה שאתה משתמש בה משתמשת בשירותיה) יוצרת ברקע thread חדש שמריצה לולאה אינסופית שמאזינה לאירועי לחיצות ומפעילה את ה-handler. (מקור, קוד המקור שמממש את זה).
אני לא יודע מה ההתנהגות הרשמית של פייתון כאשר הסקריפט הסתיימה ויש עדיין thread שרצה ברקע. אבל נראה מכאן שהיא לא מסיימת את התהליך עד שה-thread ברקע מסתיים.
נראה מתוך הקוד שקריאה לפונקציית cleanup מסיימת את הלולאה האינסופית ותאפשר לתהליך להסתיים.

@ש-ב-ח נראה לי שלא הובנתי.

השתמשתי במונחים שבהם השתמשת, כפי שאתה הגדרת אותם בשאלתך:

חברת ניהול היא גוף שמנהל כמה עסקים נפרדים.

הקו המנחה הוא פשוט:

היכן שיש צורך להתייחס לכל הנתונים בצורה גלובלית (למשל: שאילתת ניתוח הפעילות של כל העסקים ביחד) - עדיף לאגד הכל תחת db יחיד. לכן, אם אתה מתעסק מול חברת ניהול אחת שמנהלת כמה עסקים - תשתמש ב- db יחיד. היכן שאין קשר בין הישויות (כלומר: אתה מתעסק עם כמה חברות ניהול נפרדות, שכל אחת מנהלת כמה עסקים) - תשתמש ב- db נפרד לכל חברת ניהול.

@חוקר אמר בהוספה, עדכון ומחיקה בפלטפורמות SPA:

מה באמת הפתרון לזה?
לשני הצדדים שנידונו כאן, ריענון מלא או עדכון חלקי, עדיין זה רק כאשר הגולש כאן ביצע שינויים, אך הוא יתעדכן כאשר גולש אחר ביצע שינויים?

זו שאלה לכל מערכת,
(שאז לרוב או שהנתונים מובאים מחדש ברענון, או כל x דקות, או שזו מערכת זמן-אמת [עם סוקט וכו'])

@אבי
איך אתה מציג את הפרונט?
אם תבנית או אם בונה עמודים? איזה?

@avi-rz אני אחזור בקצרה על ה"תכנית" של הפתרון, ציפיתי שתקרא ותבין לבד אבל אולי זה מסובך פעם ראשונה.
יש לנו שתי שרתים, אחד לקבצים הסטטיים (פורט 4000) והשני לדינמיות (3000).
כיון שבד"כ כשנגמור את הפיתוח זה יהיה שרת אחד, אז אנחנו רוצים כבר עכשיו לדמות שזה שרת אחד.
איך אפשר? הולכים לשרת א' שזה הserve של אנגולר (4000), ומבקשים ממנו לטפל גם בבקשות המופנות לשרת ב' (זה נקרא פרוקסי, כי הוא לא באמת יודע מה לעשות, הוא יפנה לשרת ה3000 ויקבל את התשובה ויחזיר אותה ללקוח כאילו בשם עצמו כמו עיתונאי עלוב). כעת נחוץ להגדיר לו שני דברים א. איך לזהות בקשה שממוענת לשרת ב' (שיידע לא לחפש לזה קובץ או ניתוב אנגולרי), ב. איפה השרת ב' כדי להעביר לו את הבקשה ולקבל את התשובה ולהחזיר אותה לדפדפן.

אז א' מבוצע בקובץ proxy.conf.json ע"י המאפיין "/api" שמשמעותו: טיפול מיוחד בבקשה שמתחילה ב/api.
לכן עליך לערוך את כל הבקשות המופנות לשרת (3000), ולדאוג שהם לא יפנו לשרת 3000 (אלא לכתובת הנוכחית, אותו שרת של הקבצים הסטטיים) רק שיתחילו עם api למען הזיהוי שהם בעצם צריכים להיות מופנים.
אם באמת כל הכתובות היו מתחילות בapi בשרת ה3000, אז פה היינו מסיימים. הבעיה שזה תוספת ששמנו רק לזיהוי עבור הserve של אנגולר שיידע איזה כתובת לטפל כפרוקסי, ובאמת אנחנו צריכים בקוד של השרת שלנו לקבל את הכתובת ללא הapi!
לכן יש את הpathRewrite שמבצע חיפוש והחלפה, מחפש את api ומחליף במחרוזת ריקה.

@ארכיטקט אמר בבשורה מרעישה לכל מי שסובל מבעיות UX הנובעות מבלבול בין לחיצות כפולות לבודדות:

במקרה היותר גרוע מדובר בדיאלוג שנפתח באמצע המסך, ואז נסגר כי היוזר לחץ פעמיים על הכפתור שפותח את הדיאלוג, והלחיצה השניה בעצם סוגרת את הדיאלוג, כי זו לחיצה מחוץ לשטח הדיאלוג, כאן זה כבר הרבה יותר נורא מפצצת אטום, כי היוזר מתקשר אליך לנייד "דחוף דחוף" תודו.

שאלת תם: אם כבר setTimeout לא עדיף להקפיא את הלחצן [disabled]="secondPassed" ? נראה לי יותר פשוט

וסתם כך, אצלנו בבוטסטראפ, דאבל קליק על לחצן שפותח דיאלוג לא סוגר אותו, כנראה גם בוטסטראפ חשב על הבעיה שהצגת.

@yossiz
עובד👌
תודה

@shpro654
לא יודע מה לומר לך על העניין של מופיע ולא מופיע, זה לא אמור להיות ככה
תבדוק אם יש איזה קאש.

לגבי
@shpro654 אמר בwordpress rest api authentication:

ב-REST API הרגיל אכן יש זיהוי מובנה. אבל ב-rest_api_init לא. (wp_get_current_user מחזיר 0)
ולכן צריך את הnonce.

אני לא מצליח להבין מה אתה עושה
rest_api_init הוא HOOK שך וורדפרס
שבו נרשמים כל נקודות קצה של הAPI
אין שני סוגי rest api ב wp.
למה זה מחזיר לך 0 לא יודע,
כל האימות של וורדפרס נעשה בעוגיות, האם אתה חוסם את העוגיות בבקשה?
האם אתה מחובר מהקליינט ממנו אתה שולח את הבקשה?

ודרך אגב עכשיו קראתי קצת יותר את העמוד שהפנית אליו, ראיתי שהוא כותב בדיוק מה שכתבתי... (ברוך שכיוונתי... 🙂 )

@אוריי אני כעת שם לב שאתה שואל בפורום האקסקלוסיבי.
פה אני מצפה מהשואלים לא לשאול איך רק בשביל הפתרון, אלא לנסות ללמוד.
C# היא שפה עם הרבה מדריכים, תשתדל לעבור על אחד בסבלנות,
ובשאלות שלך תנסה לצאת כל פעם חכם יותר באופן רחב ולא רק עם פתרון לבעיה שצצה.

@אוריי
אתה צריך פסיק מפריד בין שורה 5 ל6
אני מתחבר למה ש @dovid כתב לך למעלה

@dovid אמר בעזרה | כתיבת נתונים בקובץ CSV ע"י #C:

כלומר אם מדובר בהוספה של נתון אחד + תאריך שעה, שקול לכתוב פשוט יותר ככה:
File.AppendAllText(@"Privimail\log.csv", DateTime.Now + "," + Seconds + "\n");

(אולי לא צריך פסיק אחרי התאריך).

@shpro654
אם אתה בוורדפרס, השאלה צריכה להיות איך עושים בוורדפרס,
חיפשתי בגוגל wordpress rest_api_init middleware
והמאמר (עם הקוד) הזה:
https://dev.to/christopherarter/middleware-for-wordpress-g4k
נראה לי התחלה טובה.

@nigun צודק, זה בשביל פוסט אחר לגמרי.
אחרי ההתנצלות, רק אסביר שזה הזכיר לי את העניין בגלל שתוכנות כופרה ברובן מבוססות על פישינג שבו מפעילים אדם מטומטם בתוך הארגון, זה שלא מבין מה הוא עשה "רק הורדתי קובץ מהמייל ולחצתי עליו פעמיים".... אז תשתיות קריטיות עדיין תלויות יותר ויותר באנשים מטומטמים. מה שמחזיר אותנו שוב לשבריריות של העולם, ובקיצור דיברתי יותר מידי. מתנצל.

@dovid
כי הגדרתי את החיבור

"process.env.MONGO_URI ||"mongodb://127.0.0.1:27017/blog"

את המסמכים למונגו הוספתי דרך localhost 3000 כך שהוא הכיר רק את החיבור השני שזה המונגו המקומי שלי, ואילו כשנגשתי דרך הרוקו לקבל את המסמכים הוא ניגש לחיבור הראשון שזה משתנה גלובלי של מונגו אטלס, לכן הוחזר מערך ריק כי אין בקולקשן כלום..
בקיצור טעות טפשית..

@clickone אמר בהשרת שלי תחת מתקפה:

והסיסמא לא היתה קשה מדאי

זו לא בעייה של webmin..
לפעמים אני פוגש שרתים ב-contabo, שלא טרחו להגדיר אותם בכלל, והם עדיין עם הסיסמא ש-contabo נתנו, בלי SSH Key, וכניסה ישר ל-root..
אנשים לא יודעים לאבטח שרתים, חושבים שכל עוד הסיסמא היא לא 123456789 השרת מאובטח לחלוטין.
ה' יעזור..