לא נכון בכלל, אולי אם זה קשוח ללא גמישות בכלל
אני מנהל כולל שנחשב מצליח מאוד ב"ה, ויש שמירת סדרים שצריך למלא המילגה טובה אבל לא בשמים, [כ2500] יש ביקוש גדול, והאברכים מבינים שכמו שכל עובד בעולם צריך לשמור על זמנים בשביל התפוקה שלו וגם כל עצמאי שומר על זמנים באדיקות [יש לי חבר שיש לו חנות שלו ולהוציא אותו משם בשעות הפתיחה יותר קשה מכל דבר שאני מכיר, רק אם תמצא לו ממלא מקום עם שורה של תנאים מי הוא יכול להיות].
תכלס, שמעתי פעם מראש כוללי רצופות שאמר "אברך לא יכול להיות בזוי יותר מכל אדם נורמלי, אין אף אדם מסודר שמתחיל משהו מפסיק באמצע 3 פעמים לדברים שוליים וחוזר חלילה ועוד נקרא אדם מכובד"
אין עניין לרדות באברכים דווקא, הגישה היא לעזור להם ולפתח אותם, אם יש מישהו שיעזור לו להתקדם ע"י שיורידו לו אפשר להוריד אפילו כפול מהאיחורים שלו, ואם האחורים נובעים מסיבה בטיפול או מסיבה לא נשלטת [עד גבול מסויים], אז לא מורידים כלום.
וכן הלאה,
הרבה מחשבה ומאמץ יש בלנהל כולל ולחשב מה לתת ולמי איך ומתי.
כשהייתי בחור חשבתי שצוות הישיבה הם האנשים האגואיסטיים ומושחתים ביותר שיש, גדלתי ותפסתי קצת מהמאמץ שלהם לעזור לכל אחד וקצת התחלתי להעריך אותם וכמובן לבזות את ראש הכולל בו למדתי בזמנו על רדיתו באברכים, היום כשאני מנהל סניף של אחד מהכוללים החשובים בארץ אני חושב שאולי גם כאן זה ככה.
לעצם העניין, אברך ממלא שמירת סדרים בשביל שיהיה לו מינימום של אינדקציה איפה הוא אוחז, וכן מבחנים על הנלמד, מעודדים את זה עם כסף וכו' אבל הרעיון הוא לעזור במה שיש אפשרות.
והכלל הוא שהאנשים לא חמורים או מושחתים, ראשי הכוללים בדרך כלל זה אנשים שמוכנים לעשות למען האברכים יותר ממה שהאברכים מוכנים לעשות למען ראשי הכולל שלהם.