@יגעתי-ומצאתי כתב במערכת לניהול תורמים יעבוד גם עם אתר?:

ומה צריך להוסיף \ לשנות בטבלאות

תמחק מכל טבלה את העמודה ID כי העמודה הכי שמאלית עם הכותרת "#" הוא ה-ID

איך מקשרים ביניהם

למשל בטבלה "רשימת מתרימים" תלחץ על החץ למטה בכותרת העמודה "שיעור ID" ושנה את ה-type ל-link, בתיבה שנפתח תבחר Relation Type = One to One ובבחירת טבלאות תבחר "רשימת שיעורים"
כנ"ל לגבי כל עמודה שהוא קישור לטבלה אחרת

מובן?

@יגעתי-ומצאתי כתב במערכת לניהול תורמים יעבוד גם עם אתר?:

יש לזה איזשהו מדריך בעברית אולי?

מן הסתם לא

@יגעתי-ומצאתי כתב במערכת לניהול תורמים יעבוד גם עם אתר?:

שהנתונים יטענו משם, ואז החישבון יהיה באתר עצמו.
או ששם אני יעשה את החישבון ואתר יטען ישר את הנתונים ויציג אותם כגרפים? (כמו שהיה עד עכשיו עם הגוגל שיטס)

לענ"ד השיקול העיקרי הוא שתעשה מה שיותר נוח לך
אבל יש יתרון כלשהו שהחישובים יהיו שמורים בקוד, כי יש הרבה כלים לניהול קל של קוד. כמו ניהול גירסאות עם גיט וכדומה. זה גם יותר נגיש לך, לא צריך לעבור כמה מסכים בתוך אתר להגיע לחישוב.
זה גם תלוי באופי החישובים. כמה לוגיקה יש בהם. כמה זה עלול להשתנות במשך חיי המוצר.

אגב, אני לא מפתח WPF אבל יצרתי פרוייקט דמו כדי לבדוק את הנושא
הוספתי לפרוייקט שלי UserControl ובתוך הconstructor זרקתי שגיאה
אצלי הדיבאגר עוצר בתוך הקוד שלי בשורה שאני זורק את השגיאה (ב-catch ולא בזריקה הראשונה בתוך ה-try)
אני לא יודע מה שונה אצלך, אם זה שינוי של הגדרות, או קלאס שונה של exception

שים לב בתמונה גם לכותרת הודעת השגיאה (User-Unhandled) וגם להגדרות וקישור להגדרות נוספות

אם אני אומר לדיבגר להמשיך ולהתעלם מהשגיאה, אז אני מגיע לקוד שאתה הבאת אחרי כמה עצירות ביניים שבינתיים לא הבנתי טבען (אני צריך ללחוץ continue איזה ארבע פעמים כדי להגיע לשם)

@pcinfogmach יש כמה מצבי exception שיכולים לקרות תוך כדי דיבוג

א) חריגה שנזרקה מתוך קוד שלך והולכת להיות מטופל בתוך קוד שאתה כתבת, כלומר, זה בתוך בלוק של try/catch שאתה כתבת
ב) חריכה שנזרקה מתוך קוד שלך והולכת להיות מטופל, אבל לא על ידי קוד שלך (מי שקרא לפונקציה של הוסיף מסביב לקריאה try/catch)
ג) חריגה שנזרקה מתוך קוד ספרייה - לא קוד שלך, והולכת להיות מטופלת על ידי קוד הספרייה
ד) חריגה שנזרקה מתוך קוד ספרייה - לא קוד שלך, והולכת להיות מטופלת על ידי קוד שלך - אין בלוק try/catch של הספרייה אבל אתה עטפת את הקריאה עם try/catch
ה) חריגה שלא מטופלת כלל

הכללים מתי VS עוצר את הדיבאגר בעת זריקת חריגה תלויה בכמה הגדרות
רמה ה) תמיד גורם לדביאגר לעצור
השאר תלויים בהגדרות

במקרה שלך מדובר החריגה שנזקרה מתוך הקוד שלך וטופלה על ידי ספריית XamlLoader של הפריימוורק (כמו שאתה רואה בתמונה, כאשר נטענת קובץ xaml זה קורה בתוך בלוק של try/catch)

כנראה שההרכב של ההגדרות שלך גורמות שחריגה זו לא תעצור את הדיבאגר עד שהיא לא תגיע למצב ה) - חריגה לא מטופלת - ולכן העצירה קרתה רק בתוך קוד של הפריימוורק

אחרי הקדמה זו תקרא את תיעוד ההגדרות
https://learn.microsoft.com/en-us/visualstudio/debugger/managing-exceptions-with-the-debugger?view=vs-2022
ותבדוק אם אתה מצליח להבין למה זה קרה
שים לב שאפשר להגדיר כל תת-טייפ של exception עם הגדרה שונה, ויש גם הגדרות כלליות כמו מה ש @Mordechai-0 הביא - Just My Code

בינתיים לא התעמקתי בתיעוד בצורה מספקת להבין בדיוק הכללים

@yossiz כתב בלהורדה | תוכנה לשינוי סיומות קבצים ללא הדיאלוג:

איכשהו הוא הצליח לממש את זה בפי עשר שורות...

לכאורה השיטה שלו יותר חסכונית

רק שים לב שזה יעבוד רק אם שפת המערכת מוגדר כעברית

יש כלי מקביל בגיטהב שעובד רק עבור אנגלית. איכשהו הוא הצליח לממש את זה בפי עשר שורות... כנראה הוא מתכנת יותר מתקדם

אגב, האם בדקת מה המחיר שגובה קריאת ה-API של FindWindowExW עשר פעמים בשנייה? האם זה שולי לגמרי?

@רמי-פרי
(קודם כל, תכתוב את השאלה בגוף הפוסט ולא בכותרת, הכותרת מיועד לתמצת את התוכן של גוף הפוסט. עיין חוקי הפורום)

יש פרטים חסרים בשאלה שלך
מאיפה ההנחה שהם נשמרים איפשהו במחשב?
לכאורה אני יודע את התשובה. כי הפעלת שמירה אופליין בהגדרות ג'ימייל בדפדפן. אז תכתוב את זה בשאלה ואל תכריח אותנו לנחש.
אם הניחוש שלי נכון, אז חסר עוד פרטים: איזה דפדפן ואיזה מערכת הפעלה. האם חשבת שהתשובה זהה לכל הדפדפנים ולכל מערכת הפעלה?
והפרט הכי חסר הוא "למה למען השם אתה צריך את זה????"
כי לפי הכירותי איך שהמידע שמור, ממש ממש אין לך תועלת מלדעת המיקום שלו

אנא האיר עינינו

אבל אם ארצה לענות ברוח השאלה בגדר "עם חסיד תתחסד"
אז התשובה היא:

C:\Users\User\AppData\Local\Google\Chrome\User Data\Default\IndexedDB\https_mail.google.com_0.indexeddb.leveldb

כמובן תשובה זו מבוססת על הרבה הנחות סמויות ולא מתחיל להיות שימושי

@צבי-ש כתב בבעיה בגישה לדומיין מקומי במכונה וירטואלית על MacBook M2:

אולי כי זה רץ איטי במחשב שלי ונתקע כל הזמן העדפתי לוותר

לך יש M2 ולי יש רק M1... כנראה יש לך ציפיות יותר גבוהות ממני...
הופתעתי באמת איך שזה רץ בסדר למרות שזה קוד מכונה של אינטל על מעבד ARM

עוד לא מצאתי איך הדפדפן אמור להצליח לגשת לאתר עם הכתובת http://pizzaluigi
אני חושש שאולי זה יעבוד רק עם תתקין את המכונה עם ה-exe שלהם

@יגעתי-ומצאתי יש תחליף חינמי ל-airtable בשם nocodb

אגב, בסוף הדרך הכי טובה שמצאתי להריץ את המכונה על מק הוא ככה:

sudo qemu-system-x86_64 \
  -hda "ubuntuvm-disk001.qcow2" \
  -m 2048 \
  -smp 4 \
  -netdev vmnet-bridged,id=net0,ifname=en0 \
  -device virtio-net,netdev=net0 \
  -usb -device usb-tablet \
  -cpu max \
  -rtc base=utc

בצורה זו המכונה נמצא ברשת המקומית כעוד מחשב, הוא מקבל כתובת IP מהראוטר ברשת המקומית ואפשר לגשת ל-IP הזה לכל הפורטים הפתוחים
(אין עוד פורטים מעניינים במכונה זו, אין שום דבר מעניין. אולי היטוריית שורת הפקודה בקושי...)

@צבי-ש יש לי חדשות טובות בשבילך

אתה יכול להיפטר מהמכונה השמנה
באמת לא מובן מה חשבו. למה צריך פיירפוקס, ליברהאופיס, וכו' כדי להריץ אתר

היה קל מאוד להגיע לדסקטופ
צריך פשוט לתפוס אותו לפני שהוא ננעל
זה מוגדר לנעול אחרי שניה אחת של חוסר פעילות
אבל אפשר לפתוח טרמינל
אחרי שהיה לי טרמינל דיפדפתי בהיסטוריה (כן, יש שם הרבה דברים משעשעים ) וראיתי את הפקודה של gsettings שמגדיר את ה-idle timeout לנעילה, ופשוט הרצתי במקום זה gsettings reset ... כדי לחזור לברירת המחדל

gettings reset org.gnome.desktop.session idle-delay
gettings reset org.gnome.desktop.screensaver lock-delay

משם היה קל מאוד להגיע לסיסמת המשתמש (cecadmin2020) - זה היה גלוי בהיסטוריה של שורת הפקודה - אפשר ככה לקבל sudo (אבל אין שום צורך...)
בדקתי את היסטורית הדפדפן והגעתי לריפו זה
https://github.com/DaniRubin/pizzaCyber
שם יש כל מה שצריך להריץ את האתר...

אאל"ט תוכל להריץ לוקלית על מק בלי להסתבך עם מכונה וירטואלית ענקית

אולי כדאי לא לקרוא את קוד המקור של האתר כדי שזה לא יהרוס לך את הכיף של מציאת החולשות

אגב, זה קצת בושה שלא יכלו להקים מכונה וירטואלית פחות שמן... למה צריך סביבת דסקטופ שלם עבור מכונה שבעיקרון רץ headless
מקווה שחוסר מקצועיות זה לא משקף את רמת כל הקורס

אולי תוכל לעשות חסד לקהילה ולהמיר את זה לתמונת דוקר ששוקל 5% מתמונת ה-vbox

@צבי-ש כתב בבעיה בגישה לדומיין מקומי במכונה וירטואלית על MacBook M2:

תוכל להרחיב קצת בהסבר מה בעצם שינת?

לצערי לא אוכל להרחיב כי אני לא מבין לגמרי מה עשיתי... הסתכלתי קצת בתיעוד על תצורות רשת והיה לי השערה שתצורה זו תעבוד אז העתקתי שורת פקודה מדוגמה...

@צבי-ש כתב בבעיה בגישה לדומיין מקומי במכונה וירטואלית על MacBook M2:

וכן אם אני רוצה בכל זאת להשתמש בדומיין http://pizzaluigi/ , אני אצטרך לעשות את זה ברמת הdns אצלי במחשב

אפשר להוסיף לקובץ ההוסטס שpizzaluigi נמצא ב-127.0.0.1

אני לא יודע באיזה מנגנון השתמשו במכונה המקורית כדי לפרסם את שם המכונה שלהם (אולי משהו כמו WINS, אני לא לגמרי מבין בזה)

הבנתי מהתיעוד שאם תרצה גישה מלאה לכל הפורטים, תצטרך תצורת TUN אבל נראה שזה מצריך קצת עבודה להקים

@צבי-ש
זה עבד לי:

qemu-system-x86_64 \
  -hda "ubuntuvm-disk001.qcow2" \
  -m 2048 \
  -smp 4 \
  -device e1000,netdev=net0 \
  -netdev user,id=net0,hostfwd=tcp::8080-:80 \
  -vga std \
  -usb -device usb-tablet \
  -cpu max \
  -rtc base=utc

ואז אפשר להיכנס ב-localhost:8080

שים לב שזה חושף רק פורט 8080 מהאורח, וייתכן שמתישהו בקורס תצטרך לגשת לעוד פורטים

@יגעתי-ומצאתי חפש בפורום, יש כמה נושאים פה על הנושא
אבל זה רלוונטי אחרי שכבר השקעת במסד של אקסס
אם עוד לא השקעת באקסס, לענ"ד אל תבנה מראש עם אקסס אם אתה רוצה לחבר אליו אתר. אקסס לא מיועד לזה.

הDB שלי הוא גוגל שיטס

המילים צורמים קצת... שיטס לא מיועד לזה. יש מוצרים אחרים יותר מתאימים

מה שלא כ"כ מאפשר לי להתנהל עם תורמים ומתרימים ועוד ועוד כל מיני

לא הבנתי בדיוק הכוונה, אבל בכל מקרה אני לא חושב שאקסס יהיה הכיוון הנכון לפתור את זה במקרה שלך

תלך יותר לכיוון של DB קלאסי, או כלים כמו airtable

@THMV כתב בתוסף או סקריפט שיכולים לומר לי מה כבר ראיתי ומה עדיין לא:

מדובר על האתר הזה

גם שורה זו "מוציא אותי מהכלים..."

@THMV תבדוק בהיסטוריית הפוסטים שלי, אני אדם מתון בד"כ

אבל נראה לי שלא קלטת שמאחורי הניקים בפורום יושבים בני אדם איכפתיים
לא מדובר ברובוטים שמקבלים שאלות דרך העיניים ופולטים תשובות דרך הפה

זה לא מקובל כלל לבקש משהו מאנשים בלי להסביר את הפרטים הבסיסיים ביותר
לא חשבת לרגע שאולי הפרט השולי של איזה אתר מדובר יכול לעזור משהו פה?

הדבקה של קיר טקסט מהעוזר האישי (בינה מלאכותית) שלך גם הפריע לי
אם יש לך עוזר אישי כל כך נחמד שמוכן לעזור לך, תבקש ממנו באמת לעזור לך,
הרי הוא "כאן לעזור!"
קיבלתי את הרושם שאתה אומר
"אין לי מושג איך עושים X
אבל אתם מתים לעזור לי הרי
אז הנה תשובה של העוזר האחר שלי
תפענח אותו ותביא לי את זה בחתיכות שאני יכול לבלוע"

כללו של דבר, תנסה לחשוב על האנשים שמאחורי הניקים, הם איכפתיים ורוצים להיות חברים, תעשה להם חיים יותר קלים

בפוסט הזה אולי לא נתקדם הלאה כי אני רוצה להבהיר כמה נקודות ולחזור על חלק מהמושגים מהפוסט הקודם

הודעות

א. תודה לכל מי שטרח להשאיר לי משוב, אם בצורת הצבעה על הפוסט ואם בערוצים פרטיים (כמה חברים כתבו אלי בערוצים אחרים), אני מעריך את זה!
ב. לכל מי שהתקשה להבין את הפוסט הקודם:
אל תאשים את עצמך. זה לא היה פוסט קל להבנה! כתבתי דברים בקיצור, ולפעמים השמטתי לגמרי הסברים נחוצים.
הנושא עצמו מאוד תיאורטי, וגם הדוגמאות לא היו ממש מעשיות.
אני מתנצל. (אנסה להבא להביא דוגמאות יותר מעשיות)
ולמי שלא התקשה כלל: או שיש לך הכירות קודמת עם הנושא, או שאתה מוכשר, או שלא הבנת באמת
ג. חשוב להבהיר! אין שום צורך להכיר את כל התוכן התיאורטי שכתבתי כדי לקבל תועלת מ-TS. גם אם הנושא לא מושך אותך או אפילו דוחה אותך, אני עדיין ממליץ בחום להשתמש ב-TS כי אפשר לקבל רוב התועלת בלי להבין את הרקע התיאורטי. הפוסט שלי חשוב למי שרוצה ליצור טייפים. רוב הזמן אתה צורך טייפים שאחרים כתבו ולא יוצר טייפים חדשים. וגם רוב הטייפים שתיצור יהיו פשוטים בלי צורך בידע תיאורטי עמוק.
ד. העירו לי על כמה דברים שלא הסברתי די הצורך בפוסט הקודם ואנסה להבהיר אותם כאן

מה זה טייפ?

(הרחבה של הקטע "מה זה טייפ" בפוסט הקודם)

התפקיד של טייפים בשפות תכנות זהה לכל השפות: בהנתן ערך כלשהו, המתכנת רוצה לדעת בצורה סטטית (כלומר, בלי להריץ את התוכנה בפועל) איזה פעולות זמינים לו על ערך זה, איך מותר להשתמש בערך.
אבל יש הבדל מהותי בין ההתעסקות עם טייפים בשפות סטטיות (statically typed) "קלאסיות" (JAVA, C++, C#, etc) לטייפים ב-TS
כי בשפות קלאסיות אין עיסוק ישיר עם טייפים עצמם. עוסקים עם קלאסים, שהם "תבניות" או "אב טיפוס" לערכים, קלאס מגדיר איזה שדות הערך חייב להכיל, ובאיזה פעולות הוא צריך לתמוך. וכתוצאה נוצר "טייפ" (שהוא הסט של כל הערכים האפשריים שמתאימים לתבנית) אבל אין עיסוק ישיר עם טייפים עצמם
ב-TS יש עיסוק ישיר עם טייפים עצמם. מחברים טייפים אחד לשני, מחסרים טייפים אחד מהשני, בונים טייפים מטייפים אחרים, דברים שלא קיימים בשפות קלאסיות.
בשפה קלאסית אין מושג של literal type (הטייפ של ערך literal, סט בעל ערך יחיד). כי כל טייפ הוא תוצאה מהצהרה של קלאס שהוא תבנית להרבה ערכים כי העיקר של הטייפ הוא הפעולות שזמינים עליו.
לא כן ב-TS שאפשר לעסוק ישירות עם המושג טייפ.
לכן חשוב לחשוב על טייפים ב-TS כסטים, במקום כתבניות כמו בשפות קלאסיות

GENERICS

הדוגמה שהבאתי בפוסט הקודם לא היה מספיק ברור וגם לא כל כך מעשי
אביא דוגמה מעשי ביותר
נגיד שאתה בונה קליינט ל-API
אתה יודע שה-API המדובר תמיד מחזיר תשובות בתבנית זה:

type ApiResponse = {
  success: boolean
  data: object | undefined
  error: string | undefined
}

השימוש ככה:

type User = { ... }
type Transaction = { ... } 

class ApiClient {
  // users
  getUserById(id: number): ApiResponse { ... }
  updateUser(newUser: User): ApiResponse { ... }
  // transactions
  listTransactions(userId: number): ApiResponse { ... }
  // ...
}

const apiClient = new ApiClient

const res: ApiResponse = apiClient.getUserById(id)

if (res.success) {
  const user = res.data
  // do something with user
} else {
  console.error(error)
}

הבעיה בקוד הזה הוא שבשורה 18, הדבר היחיד ש-TS יודע על המשתנה user הוא שזה מסוג object אבל הוא לא יודע איזה סוג אובייקט.
דרך אחת לטפל בזה הוא להצהיר על טייפ בשם UserApiResponse ושם להצהיר על הטייפ המלא של שדה data
הבעיה היא שצריך לחזור שוב ושוב על הצהרה זו לכל סוג של XXXApiResponse
אפשרות אחרת הוא להצהיר שהטייפ של res.data הוא User

const user = res.data as User

אבל בצורה זו מאבדים את הבטחת האבטחה של TS וצריך לסמוך על המתכנת שהצהיר נכון על הטייפ
הפתרון הוא להשתמש ב-generic שהוא "טייפ בונה טייפים"
ככה:

type ApiResponse<T> = {
  success: boolean
  data: T | undefined
  error: string | undefined
}

type User = { ... }
type Transaction = { ... } 

class ApiClient {
  // users
  getUserById(id: number): ApiResponse<User> { ... }
  updateUser(newUser: User): ApiResponse<User> { ... }
  // transactions
  listTransactions(userId: number): ApiResponse<Transaction[]> { ... }
  // ...
}

const apiClient = new ApiClient

const res: ApiResponse = apiClient.getUserById(id)

if (res.success) {
  const user = res.data
  // user is type User
} else {
  console.error(error)
}

בפסאודו קוד ההצהרה דומה לקוד כזה:

const ApiResponse = function(T: type): type {
  return new Type(`{
    success: boolean
    data: ${T} | undefined
    error: string | undefined
  }`)
}

תנאים

יש כמה בעיות בדוגמה שהבאתי למעלה עבור שימוש בתנאי
א. זה לא כל כך מעשי
ב. יש באג (הטייפ לא עושה מה שהתכוונתי שהוא יעשה - אולי אכתוב על זה בפוסט אחר) ואין לי ממש דרך לפתור את הבאג
ג. השתמשתי בתחביר שלא הצגתי מקודם (אינדוקס)

אני רוצה להביא דוגמה מעשית פשוטה שבונה על הדוגמה הקודמת

נגיד שה-API מחזיר לפעמים אובייקט יחיד ולפעמים מערך
אם הוא מחזיר מערך אז יש שדות נוספות בתשובה
אולי נגיד שדה count שמחזיר כמה אובייקטים יש בסה"כ
איך נגדיר type כזה?

type BaseApiResponse<T> = {
  success: boolean
  data: T | undefined
  error: string | undefined
}

type ApiResponse<T> = T extends any[] ? BaseApiResponse<T> & { count: number } : BaseApiResponse<T>

אפשר לתרגם את זה לקוד פסאודו זה:

function ApiResponse(T: type): type {
  const base = `{
    success: boolean
    data: ${T} | undefined
    error: string | undefined
  }`
  if (T instanceof Array(any)) {
    return `base & { count: number }`
  } else {
    return base
  }
}

Mapped Types

הבאנו למעלה דוגמה שהיא גם מסובכת מדי וגם לא כל כך מעשי לשימוש יומיומי
אני רוצה להביא דוגמה נורמלית מתוך הטייפים המובנים (TS מגיע עם "ספרייה סטנדרטית" של טייפים מובנים)
נבנה על הדוגמה הקודמת שלנו של קליינט API
אז אתה רוצה להגדיר שהפונקציה updateUser מקבל אובייקט מסוג User אבל בשונה מ-User, כל השדות הם אופציונליות. (כי מי שרוצה לעדכן רק שדה אחת לא צריך לשלוח את כל השדות)

אז אפשר לכתוב טייפ חדש

type User = {
  name: string
  foo: string
  bar: number
}

type UserUpdate = {
  name?: string
  foo?: string
  bar?: number 
}

אבל זה בזבוז נייר דיו וביטים, וכמובן זה לא DRY מה שאמור לזעזע כל מתכנת ששוה משהו

הפתרון הוא:

  updateUser(newUser: Partial<User>): ApiResponse<User> { ... }

השתמשנו ב-helper (כך נקראים "פקונציות" אלו שעוזרים לבניית טייפים מבוססים טייפים קיימים) בשם Partial שלוקח טייפ ומחזיר טייפ עם אותם שדות, רק שכולם נהיים אופציונליים
איך עובד ה-helper הזה?
נסתכל בקוד המקור:

type Partial<T> = { [P in keyof T]?: T[P] | undefined; }

מילת המפתח in עובד ככה: עבור כל חבר ב-union שצד הימני מייצג, הוא מריץ את הביטוי שאחרי הנקדותיים כאשר המשתנה P מייצג את החבר הזה מה-union

שימו לב לתחביר שלא הצגנו מקודם: T[P] - זה אינדוקס בטייפ שעובד בדיוק כמו אינדוקס אובייקט רגיל. T[P] הוא הטייפ של שדה P בתוך טייפ T

נתרגם את זה לפסאודו קוד:

function keyOf(o: object): union {
    return new Union(Object.keys(o))
}

function Partial(T: type): type {
    const res = {}
    for (const P in keyOf(T)) {
        res[P] = T[P] | undefined
    }
    return res
}

(סליחה. בפסאודו קוד הזה השתמשתי במוסכמות אחרות מהקטעים הקודמים. בקודמים יצרתי טייפ על ידי העברת מחרוזת ל"בנאי של הטייפ" - כביכול. הפעם לשם נוחות התייחסתי לטייפ כאובייקט. זה רק פסאודו קוד כמובן ואני מקווה שהכוונה ברורה)

@יוסף-בן-שמעון

אנגלי קר

היי, חשבתי שאני אנונימי פה

@צדיק-תמים כתב בתוסף או סקריפט שיכולים לומר לי מה כבר ראיתי ומה עדיין לא:

קח את הכתובת של האתר המדובר, ותוסיף /feed בסוף הכתובת

יש גם את זה שחלק מהאתרים מממשים
https://blog.whatwg.org/feed-autodiscovery

(ע"ע https://tchumim.com/post/162294 )