תחומים - פורום חרדי מקצועי

הבנתי שבתקופה האחרונה נכנסו או יכנסו נציגים לוועדה שמייצגים את כלל הציבור.
ולכן חסימת הקווים הושעתה קצת עד שיגבשו מדיניות יותר מוסכמת.

אני לא אומר דברים מבוססים. זה שמועות. לא יודע אם זה נכון.

אביו של חברנו היקר clickone נמצא בסכנת חיים. והרופאים לא נותנים לו הרבה זמן לחיות.

כולם נקראים להתפלל / להתחזק להחלמתו.

אורי בן שמחה לרפואה שלמה.

פורסם במקור בפורום CODE613 ב28/01/2015 23:57 (+02:00)

@חוקר אמר במחלקה פשוטה וקלה ל MySQL ב node:

 let query = 'UPDATE `' + table + '` SET'; 

פה יש פונטנציאל של הזרקה ב table.
תשתמש ב connection.escapeId

https://www.npmjs.com/package/mysql#escaping-query-identifiers

לדעתי הטעות שלך שהשתמשת בזה file_get_contents יותר מידי הרבה.

@מנצפך אמר בשרת בNode Js - זיכרון מתנפח:

איך אני יכול להתמודד עם זה?
דבר ראשון, איך לעשות debug ב nodeJS בדגש על שרת מרוחק.
מה עוד ממליצים לעשות?
אציין שה sessions וה- sockets נשמרים ב redis.
אבל בסה"כ מדובר באיזור 300 חיבורים מקסימום.

תוסיף את הזה לראש הקוד.

require('heapdump');

שהשרת מתנפח אתה שולח הודעת USR2 לתהליך. דרך שורת הפקודה.

$ kill -USR2 <pid>

ואז נוצר לך קובץ DUMP בתקית CWD של התוכנה. ואתה יכול לפתוח את הקובץ הזה בכלי המפתחים של כרום. ולראות מה תופס זיכרון.

אני בטוח ב 100% שאנחנו חיים בעולם של סימולציה. אין לי ספק בזה.
רק מי שמבצע את הסימולציה. זה הקב"ה. ולפי מה שאנחנו רואים הוא עושה את זה ברזולוציה מאוד גבוהה. ובתדירות גבוהה ממהירות האור.
תוך פחות ממהירות האור הוא מחשבן את כל חוקי הטבע ברזולוציה של פחות מאטומים (לפחות מה שידוע לנו). לכל כמויות האטומים שיש בעולם. מלא פוליגונים.
זה נותן ישוב הדעת להבין איך הוא יודע בכל רגע נתון מה הולך בכל העולם. איפה המקום ומה מגבלותיו ואיך יכול להיות שלמקום אין סוף.
זה מסביר איך הוא מבצע את הניסים. ומה ההבדל בין עולם גשמי לרוחני.
זה מסביר למה שאדם עם נשמה מוגבל מוכרח שמישהו שולט עליו ודחף אותו לשם.

בקיצור בזכות עולם התלת מימד יש לנו הוכחה אמפירית למציאות עליונה ששולטת עלינו. הם יגידו שזה בני אדם עם מחשבים ושרתים.
ואנחנו אומרים שזה הקב"ה.

פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/09/2016 19:19 (+03:00)

@achiyo
אין עניין להפעיל בכח את כל התוכנות באובנטו זה לא מצווה קדושה.
אבל למשל אם אני הייתי הולך לעשות תוכנה של הטענת נגנים של קול הלשון.
הייתי מבצע את זה על לינוקס. בגלל שבתור מתכנת בכל מקרה יש עבודה שצריך לעשות.
ובשביל הנסיון שלי אני חושב שבלינוקס יותר נוח לבצע את זה וזה לא יותר זמן פיתוח.
וגם אתה מרוויח מזה הרבה דברים מהצד למשל שאפשר להריץ על מחשבים חלשים יותר כמו ראספברי פאי.
וגם לא צריך רשיון (אני יודע שאפשר לפרוץ).
וזה גם מה שעשיתי בנטפרי. עבדתי על לינוקס והיום אני יודע שבאמת שמה יותר קל. ואני חושב שאני מכיר את שני המערכות.
לדעתי לסיכומו של דבר. אם מדובר במשהו שממילא צריך להשקיע לפתח אותו וזה לא שונה משמעותית מוינדוס אז לינוקס.
אם זה משהו שצריך להשקיע בשביל להיות בלינוקס אז אל תחשבו על זה בכלל.

נדמה לי בקמפיין של בעלזא.
כל צופה ירד לו למחשב בכל עידכון 2 מגה של מידע.
זה המון.

עכשיו ראיתי את fetch
לדעתי תשקיע בו.
תראה את זה
https://github.com/bitinn/node-fetch#post-with-form-data-detect-multipart

לדעתי אפשר לעשות ככה.

form.append('file', require('fs').createReadStream('input.txt'));

כלומר לדעתי הפונקציה action
תקבל אובייקט או אובייקט from

תשתמש רק בפרומיס.

אתה עושה מחלקה שיש בה פונקציה פנימית connect שהיא פרומיס והיא רצה פעם אחת בפעם השניה היא מחזירה את אותו פרומיס עיין במה ש @dovid עשה בדוגמא האחרונה שלו בנושא
יש עוד פונקציה חיצונית action שהיא מקבלת שני פרטרים פעולה ואובייקט. והיא מפעילה את ה connect הפנימי לפני כל פעולה לוודא שיש טוקן.

אני לא מכיר את fetch אני מכיר את request הוא יותר וותיק ולכן אני מכיר אותו. יש בו הכל. אפשר לבצע איתו הכל.

נראה לי ככה אתה צריך לעשות

<?
echo file_get_contents("php://input"); 

יש עוד דבר.
וזה מגבלות מובנות בלינוקס שאפשר להגדיל אם רוצים.
מה שיכול להפריע פה. זה מגבלת חיבורים פתוחים. ומגבלת כמות תהליכים.
תריץ את זה
ulimit -a
תראה את כל המגבלות.

@אהרן
אני בעצמי לא משתמש בזה בשום פורייקט שלי.
בפועל זה מיותר. כמו שדוד אומר.

@5566brs אמר בAndroid studio:

@מנצפך אף אחד לא בודק חבילה, חבילה זה מאד קטן (חבילת TCP - Packet). בודקים את התוכן. בקשת GET יכולה להיות מורכבת ממספר חבילות.
הבעיה כעת שהתוכנה לא מוכנה לקבל את התוכן שנבדק בגלל שהפרוקסי קרא את התעבורה המוצפנת. לא שהתשובה לא הגיעה מסוננת.

אבל אולי אפשר שאם אין בכלל בעיה בתוכן, לפנות שוב לשרת המקורי ולא לפתוח ולהעביר ישר כמו שזה ללקוח.

בא נסביר ככה HTTP זה בתוך פרוטוקול זרימה שהוא בתוך פרוטוקל הצפנה TLS שהוא עובד על פרוטוקול זרימה כמו TCP. ה TLS לא יודע בכלל מה זה חבילות זה העבודה של ה TCP. וזה אומר שההצפנה היא על הכל.
אי אפשר לראות URL הדבר היחיד שאפשר לדעת וגם לא בצורה ודאית זה הדומיין בגלל שמשתמשים בו בהתחלת האימות.

@chagold
בתקן החדש ES6 אתה יכול להשתמש בגרש הזה ` בשביל לסמן מחרוזת ואפשר גם לרדת שורה.

אחד התובנות הגדולות בהלחמה. שהנקודות הכי חמות בשפיץ של המלחם זה הצדדים לא השפיץ עצמו. וזה עוזר המון.

מקור

http://amiram.github.io/Elections/Source/2019.html

כאן רואים שהם הגיעו ל 8 מנדטים.

תוסיף עוד כותרת במייל בשם Sender שמה תכניס את המייל הנכון שאתה שולח ממנו. ואז כמדומני שהוא לא יתן אזהרה
אבל הוא יכתוב למעלה נשלח דרך המייל שאתה שולח.

https://stackoverflow.com/questions/4367358/whats-the-difference-between-sender-from-and-return-path

פורסם במקור בפורום CODE613 ב10/01/2018 16:04 (+02:00)