@דוד ל.ט.
במידה ויש רוחב מפורש, אז נוצר מקום בזיכרון מפורש. החיסכון הענק הוא על הלא מפורש.אם הרוחב לא מפורש צריך להריץ פונקציות כדי לשכלל אותו על פי פקד האב שמכיל אותו וכדומה ושוב הפונקציות זוללות זיכרון כי הן באלפים עבור כל פקד וכל מאפיין.
@דוד ל.ט.
למעשה תמיד מפורש רק השאלה באיזה רמה, ישנם כמעט עשרה רמות כמדומני, התחתון שבהם הוא באלמנט עצמו, ואז אכן אין שום חיסכון בזיכרון.
לאלו רמות אתה מתכוון, ואיך זה חוסך בזיכרון?
באשר לשאלת הפונקציות, אז דבר ראשון פוקנציות זה לא זיכרון, ופונקציה שלא מופעלת נחשבת כלא תופסת משאבים כלל.
דבר שני, מבחינת עיבוד אתה צודק שיש פה עלייה לעומת מאפיין רגיל, במיוחד שזה עובד עם תנאים אבל מושגי עיבוד אלו לא ראויים בכלל ליחס.
מה כוונת המשפט "איך זה חוסך בזיכרון"? אני אולי ינקד את ההודעות הקודמות? או שלא הסברתי מספיק אבל לא הצבעת על נקודה כזו.
באשר לרמות, היה נראה שאתה מכיר לפחות אחת ("פקד האב וכדומה"), בא נאמר שהשאלה של הזיכרון הובנה, וזה נושא חדש להזדמנות אחרת, בסדר
?
פורסם במקור בפורום CODE613 ב18/02/2014 16:18 (+02:00)