לא התכוונתי שהPHP יחזיר את הפרטי חיבור, אלא שהוא יבצע את השאילתה ויחזיר את הערך מתוך הטבלה.
אכן, זה בדיוק data service ומתנצל שעניתי אחרי קריאה רופפת מידי. זה בדיוק מה שכבת בהתחלה.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/07/2015 17:45 (+03:00)
הפורום כעת לקריאה בלבד, לקריאה נוספת.
לא התכוונתי שהPHP יחזיר את הפרטי חיבור, אלא שהוא יבצע את השאילתה ויחזיר את הערך מתוך הטבלה.
אכן, זה בדיוק data service ומתנצל שעניתי אחרי קריאה רופפת מידי. זה בדיוק מה שכבת בהתחלה.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/07/2015 17:45 (+03:00)
באשכול ישן (שלך), KingYes ענה תמציתית וזה נוגע גם לכאן: http://tchumim.com/topic/509
פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/07/2015 16:31 (+03:00)
ממש לא... אין שום מתווך התוכנה למסד, התקשורת ישירה. רק בתור שמירת פרטי חיבור בחרת בדף מרוחק וזה שקול לקובץ בדיסק קשיח (עם הסיומות האופייניות XNL/INI).
הדף מחזיר פרטי חיבור, ויאללה התוכנה מחוברת. אתה לא מבין כמה קל למשתמש מנוסה לאחזר את הפרטים הללו, ואיזה שאגות צחוק הוא ירים כשהוא יראה את הדרך המשובשת בה בחרת להחביא ממנו את הפרטים.
תוכנה מתווכת הכוונה שהיא מקבלת שם וסיסמה (שיכולים להיות חשופים למשתמש וכתובים בענק בתוכנה) ונותנת גישה למשאבי המסד לפי מה שהחלטת עבור הם והסיסמה האלו. נניח אתה עושה תוכנה לחנות מוזיקה, שאפשר להזמין דיסקים ע"י התוכנה. אז השם והסיסמה יהיו גלויים למשתמש ואדרבה, הוא אפי' יבחר אותם כמו בהרשמה לאתר. התוכנה המתווכת תיתן לשם וססימה אלו את הקניות האחרונות שהם ביצעו וכדומה. אבל הם לא יכולו לבצע SELECT ללא WHERE ולקבל קניות של אחרים.
בעצם תתייחס לרעיון שלך, ותחשוב שבמקום שPHP יחזיר פרטי חיבור כמו טמבל, הוא פשוט יגיד לתוכנה "יאללה, מה את רוצה לדעת"? אז היא תגיד לו "את הסיסמה של המנהל". אז הדף ישאל אותה "רגע, מי את בכלל?" 
פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/07/2015 16:20 (+03:00)
webservice זה שם מושג כללי לכל שרת שמעבד בקשה , לא?
אכן. ואמרתי שאתה חייב לבנות אחת כזאת. ייעודית לתיווך בין התוכנות למסד.
לגבי עצם השאלה, חשבתי שהתשובה הפשוטה היא, לכתוב את פרטי החיבור בצד שרת - PHP לדוגמא, והאפליקציה רק תתחבר לדף הזה עם איזשהו פרמטר שיוכנס בכתובת HTTP, ותקבל בחזרה את הערך המבוקש מתוך הטבלה שעיבד ה PHP.
לא קראת טוב את תשובתי.
יש מאות רעיונות ממש נחמדים, שירחיקו את הסכנה (DROP DATABASE
וכדומה) בעוד כמה סנטימטרים. למשל לשמור את הסיסמה בצורה מוצפנת.
אבל שללתי את כולם.
תקן אותי אם טעיתי.
אני רואה הרבה שמשתמשים עם זה והייתי מאוד רוצה ללמוד את הנושא לעומק, מה לחפש בגוגל?
desktop application mysql password
פורסם במקור בפורום CODE613 ב13/07/2015 15:52 (+03:00)
כלל ברזל: כל מה שיכולה האפליקציה, יכול גם המשתמש.
ממילא האבטחה לא אמורה להיות כלל ברמת האפליקציה.
בצד המסד, וזה די מסובך, צריכה להיות הרשאה רק לפעולות שאתה מרשה לאפליקציה/משתמש לעשות.
כיון שזה מאוד קשה לאכוף אבטחה עדינה במסד נתונים, דרושה תוכנת אמצע שיושבת על השרת ומתווכת ביניהם. היא יכולה להיות חכמלוגית מאוד מבחינת הרשאות וגם גמישה לשינויים.
תוכנה זו שזה בעצם שירות רשת, נקרא בדרך כלל בשמות webservice, data service.
אם אתה מכיר תוכנות לקוח נוספות תוכל לבדוק שחלק צעדו בדרך הזו, והם בטוחות לגמרי, וחלק הלכו בדרך הנלוזה של הסתרת המנגנון מהמשתמש כאבטחה, אם זה שם וסימת מסד, FTP, web service ועוד. כל אלו חשופים לבלגנים נחמדים ממשתמשים משועממים או מעוניינים.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב12/07/2015 10:38 (+03:00)
לפי תוכן העניינים זה ספר טוב ומקיף על צד הלקוח: HTML CSS, ומה שקשור לכך גם בJS.
קצת בומבסטי השם שכולל את המילים "ומערכות WEB".
פורסם במקור בפורום CODE613 ב12/07/2015 10:48 (+03:00)
(אני לא אמרתי שDataGrid לא מומלץ אלא שכשלא נדרשות יכולתיו אז הוא מיותר. ועניין המראה שנראה לך בDataGrid יותר טוב זה מהעדר הכרות עם ListBox או בגלל שאכן אתה צריך טבלה עם תאים שאז ודאי שDataGrid הוא האידאלי).
יש בDataGrid מאפיין ששמו AutoGenerationColumn. כיון שבברירת מחדל הוא חיובי אז כשאתה מציין ItemsSource הפקד בודק לבד איזה מאפיינים יש לכל אלמנט באוסף. ולפיהם יוצר עמודות. בשביל לשלוט מה להציג ואיך יש ליצור את העמודות לבד (זה לא מדוייק, כי אפשר לקסטם את היצירה האוטומטית בכמה דרכים אבל הם לא רלוונטיים למקרה של DataTable שכמדומני שזה מקור הנתונים שלך).
בשביל לייצר עמודות לבד פשוט צריך למלא DataGridXXXXColumn במאפיין DataGrid.Columns. הXXXX מציינים סוג, כי יש כמה (טקסט, תיבת סימון ועוד).
פורסם במקור בפורום CODE613 ב09/07/2015 16:37 (+03:00)
אברהם, הDB הוא רכיב לשמירת נתונים. אתה המתכנת צריך להשתמש בו רק למטרה זו.
לבחור בData Type שימנע שגיאת הקלדה זה אומר שחיברת את התצוגה ישירות למסד והתפטרת מתפקידך. אתה אמור לעבוד קשה ולכתוב שכבה שלמה בין התצוגה למסד. לכן כל השאלה לא רולוונטית.
רק שאני מבין שבשימוש עם הכלים האוטומטיים של גירה ושחרור גורמים לך להתפתות לחשוב שאפשר עוד כמה התאמות קטנות וזהו, זה עובד. אז זהו שלא. אתה חייב להתאים כל דבר ולקחת אחריות גם על דברים שמותאמים לבד. בדוק היטב כיצד נטענים ונשמרים הנתונים, וגרום לכך שיופיע 0 לפני המספר בתצוגה. זה האתגר שכרגע אתה עומד לפניו.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב09/07/2015 16:30 (+03:00)
אכן חוץ מלא להאמין לך אני לא רואה מוצא 
פורסם במקור בפורום CODE613 ב20/07/2015 12:58 (+03:00)
לא מבין את השגיאה אבל הקוד השני שלך אמור לעבוד.
לא רואה סיבה שלא. בדוק היטב את השמות ובמיוחד את הSelectedValuePath.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב15/07/2015 15:27 (+03:00)
שתי הדרכים טובות, אם כי שלך הנכונה במקרים פשוטים.
בעיקרון בדוגמתך יש טעות פשוטה: המאפיין SelectedValueBinding לא מקבל סטרינג אלא בינדינג ככה:
SelectedValueBinding="{Binding Donor}"
וחוץ מזה זה אמור לעבוד.
שים לב שכל המאפיינים כתובים מדוייק (רגיש לרישיות!).
פורסם במקור בפורום CODE613 ב14/07/2015 22:03 (+03:00)
איך אפשר להכניס תיבה משולבת בתוך הדטהגריד שמחזיקה גם את המזהה וגם את הטקסט מהטבלה השניה?
DataGridComboBoxColumn.
צריך להכיר את המאפיינים:
ItemsSource צריך להכיל את הטבלה השניה (בעלת הארבעה ערכים).
נניח שיש לה עמודת ID ועמודה Description.
DisplayMemberPath שם השדה/עמודה בטבלה השניה אותו אתה רוצה שיוצג בתצוגה, היינו Description.
SelectedValuePath העמודה שתייצג את הSelectedValue. במקרה שלנו UD. כלומר שיפנו למאפיין SelectedValue וישאלו ממנו את ערכו זה יחזיר את הערך מתוך שם העמודה המצויין, וכן להפך: כשיקבעו לSelectedValue ערך, השורה שתיבחר תהיה זו שבעמודה המצויינת הערך מתאים.
אחרי כן עושים למאפיין SelectedValue בינדינג לעמודה בטבלה הנוכחית שמכילה את הID הנכון במין הארבעה.
סיבוך קטן...
פורסם במקור בפורום CODE613 ב09/07/2015 18:57 (+03:00)
דוד ל.ט. סליחה על הטרחה לשווא
שום לשווא. כיף כל פעם.
ואת המרווח כנראה עושים עם פסיק, נכון?
כן. מה שאחרי הנקודתיים זה כמו מה שכותבים בסוגריים של הToString, שזה פורמט (מטבע, תאריך, מותאם אישית) שם אם תכתוב סתם מספר זה פשוט מחליף את הערך במפר הזה.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב06/07/2015 15:04 (+03:00)
אתה צודק ואני יודע זאת
לכן כתבתי כך:
אם ככה היה כתוב לך בקוד מלכתחילה ניסוח שאלתך מעורפל, מנין לנו לדעת שיש שתי ID??
ובכל אופן התעלומה ממש גדולה אם ככה. כי Id וid זה שתי שמות לכל דבר בC# ולא צריך שום this להבחנה ביניהם (מלבד הבחנה של קריאות). ולא התעצלתי והעתקתי את הקוד שלך ואצלי עובד פרפקט. מה הפשט?
פורסם במקור בפורום CODE613 ב06/07/2015 14:16 (+03:00)
הבעיה שלי היא שהמשתנה ID הוא סטטי (כדי שלכל תורם יהיה מס' סידורי אחר)
משתנה סטטי (ולמעשה אותו הדבר כל חבר סטטי כמו מאפיין מתודה וכו'), זה אומר שכל המופעים חולקים את אותו המשתנה! הוא לא אישי ופרטי לכל מופע אלא הוא משותף לכולם.
בעוד שמשתנה רגיל א. קיים רק אחרי שיוצרים מופע, ב. כל מופע יוצר אחד כמוהו נפרד, במשתנה סטטי המשתנה קיים ונגיש ללא יצירת מופע, ומאידך יצירת מופע לא משכפלת אותו ולמעשה הוא משתנה "גלובלי" שנגיש מכל מקום (פר אפליקציה, ובהתאם למציין הגישה שלו. אם זה פרטי אז רק מתוך המחלקה אבל לא משנה מאיזה מופע ולאו דוקא ממופע כמו במקרה של מתודה סטטית ואופרטורים).
כיון שID אמור לייצג מופע ולא לייצג את המחלקה ממנו המופע נוצר, אי אפשר שהוא יהיה סטטי, ובעצם מה שקורה כעת הוא שכשאתה מציב בID את המספר הבא - כל המופעים יחזירו את אותו המספר (בכלל בC# א"א לכתוב שם של מופע נקודה חבר סטטי אלא שם מחלקה נקודה חבר סטטי, ולכן this.ID אמור להוציא לך שגיאת זמן קמפול).
זה נכון שבשביל לעקוב אחרי מופעים אחרים של אותו אובייקט זה נוח להשתמש באוסף/משתנה סטטי. אתה יכול לכתוב משתנה בשם CurrentNumber שיהיה סטטי (ויקבל בCounstactor ++ כל פעם) שיכיל את המספר להשמה בID (שלא יהיה סטטי!) הבא. אתה גם יכול לעשות List<> סטטית שתכיל את כל המופעים, ואז תוכל לדעת עוד פרטים על כל המופעים שנוצרו ואף לגשת אליהם מכל מופע ומופע.
הנה דוגמה:
class ClassWithAutoNumber
{
public ClassWithAutoNumber()
{
ID = currNumber++;
}
private static int currNumber; // static. its one variable shared betwwen all instances
public int ID { get; set; } //not static!!! its individual created for each instance
}
פורסם במקור בפורום CODE613 ב06/07/2015 12:30 (+03:00)
תמחק את שורה 4.
אתה קורא לפונקציה ShowDialog() גם בתנאי שאח"כ.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב05/07/2015 20:37 (+03:00)
מעניין מאוד! תודה אברהם.
חיפשתי מקורות ומצאתי (http://stackoverflow.com/a/267904/1271037).
הBinarySerialization שונה מאוד מהXML בנקודה זו: הוא ממש מצלם את מצב האובייקט (המשתנים) ובכלל לא ניגש דרך הset של המאפיינים, ואף יצירת האובייקט נעשית בדרך האקרית ללא הפעלת הCounstactor.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב06/07/2015 16:32 (+03:00)
מאוד מענייין מה שאתה כותב. השגיאה הזאת קורה כשהערך גדול מ31? או אפי' פחות? ואיך היה הקוד קודם? נשמע ממש משונה ההבדל בין הבינארי לXML בנושא הזה.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב06/07/2015 14:08 (+03:00)