D
אם זה דף אינטרנט, יש אפליקציה שנראה לי נחשבת בטוחה: Fully Kiosk Browser
עדיף שמישהו מנוסה יענה מלבדי, כי אני כותב לך ממה שביררתי פעם בלי ניסיון מעשי.
אם זה אפליקציה יש אופציה מובנית שזה לחבר את המכשיר לספק MDM בענן (יש בחינם של גוגל ויש כמה בתשלום פעוט), וזה הכי רשמי ובטוח, זה שולט הרמטי במכשיר מרחוק.
לא עניתי על המפרט והאיכות של המכשיר כי אני לא בעל ניסיון, יש גם לידיעתך קופסאות רשמיות יותר ופחות, וגם טאבלטים מוקשחים פיזית לשימוש ציבורי (מסך מגע פחות רגיש וכולי).
@ע-ה-דכו-ע כתב במה יכול להיות סיבה לשגיאה 1200 חוזרת ונשנית באתר שמוגש דרך קלאודפלייר?:
האתר הוא בעצם הפרוייקט של נטפרי - הערוץ https://github.com/NetFree-Community/TheChannel הSSE שם נועד כדי לשלוח מידע בזמן אמת למשתמש על הודעות חדשות ועל אימוג'ים שנוספו ע"י המשתמשים.
תוכל לכוון אותי, איפה הקוד שמגיב לבקשת הSSE?
אכן, לא נראה שעצם SSE אמור לסבול מבעיה בCF, אבל יכול להיות שספציפית במקרה שלך החיבור ביניהם בעייתי.
אם תרצה בכך, אולי יעזור שתסביר לנו רקע מה אתה משתמש ואיך בSSE, כלומר או קוד של צד השרת או תיאור של מה שהוא עושה.
מציין בדבריך שני נקודות (כנראה נובעות מאי שימת לב שהקוראים לא בפרטי העניין):
א. "המון פעמים שגיאה 1200 בכניסה"
מה הכונה כניסה?
ב. "השאלה למה זה קורה, השרת לא איטי בכלל לבקשות הרגילות של הקבצים שמגיעות אליו, בטח לא אחרי שכמעט כל הקבצים כבר מוגשים מהמטמון של קלאודפלייר."
מי דיבר על קבצים? מה פתאום מה שחוזר בSSE שזה בקשה אין סופית, יכול להיות מאוחזר ממטמון?
ציטוט מMDN:
Warning: When not used over HTTP/2, SSE suffers from a limitation to the maximum number of open connections, which can be especially painful when opening multiple tabs, as the limit is per browser and is set to a very low number (6). The issue has been marked as "Won't fix" in Chrome and Firefox. This limit is per browser + domain, which means that you can open 6 SSE connections across all of the tabs to www.example1.com and another 6 SSE connections to www.example2.com (per Stack Overflow). When using HTTP/2, the maximum number of simultaneous HTTP streams is negotiated between the server and the client (defaults to 100).
זה אומר שיש 6 חיבורים בין הדפדפן לבין האתר שלך בו זמנית, מעבר לכך יש המתנה
בדרך כלל בדף עם מלא תכנים, כל ה6 מנוצלים מיידית כדי להוריד במקביל את הJS\CSS\MEDIA.
אם המקרה של הבעיה שלך זה גם כשיש כבר שקט ברשת (הדף סיים להיטען ואין בקשות ברקע) אז זה לא מסביר את הבעיה.
אם תוכל לשתף אותנו במקרה טסט, אשמח לחקור אותו.
לפחות לפי הפתרון, הכותרת צריכה להיות וירטואליזציה בHTML גדולים, לא? מה אשם מי שלא מפתח בvue שיכול לפספס את העצה הנפלאה הזו שלא הכרתי! תודה!
@eido כתב בהבנת solid וclean code:
אז מה הוחלט?
המילה פורום היא בעברית "קבוצת דיון".
בדיון אנשים אומרים דעות שונות, ו/או סגנונות שונים.
מי אמור להחליט מה יצא?
יאהוו, רק עכשיו אני רואה שזו הייתה הכותרת...
אבל יש לציין שהאוצר מילים של הדוד בוב הרבה יותר פופולרי מאשר דעותיו.
@A0533057932 אני התייחסתי לעיקרון של פונקציה אחת - מטרה אחת, ובעיקר מתי זה כבר חריגה משמעותית מהכלל.
אני לא עובד בכלל עם העקרונות של clean architecture (שזה ספר ופרדיגמת פיתוח על איך לעשות מערכת, הclean code זה של הספר שלו ברמת הקוד) של הדוד בוב.
זה נכון שהזכרתי את SOLID, בטעות, שכחתי שזה ה"סט" שלו.
הוא מאוד טוב במיתוג ויצירת סלוגנים, ולכן השמות שייכים לו (הרעיון של פונקציה ממוקדת כמובן לא שלו, אולם אין לזה שום שם לפניו...), העקרונות שלו מאומצים ומיושמים במידה רבה בתעשיה, אבל אני בכלל לא "גדלתי על ברכיו". אני לא אוהב בכלל את הקיצוניות שלו, ואני חושב שהכללים שלו הם פאנטיים ומביאים בעיות משלהם.
על הclane architecture שמעתי רק לפני שנתיים בערך, וממש לא התחברתי ועם הזמן גם פיתחתי ביקורת של ממש לעקרונות שלו, מה שכולם אומרים ומסכימים שצריך לקחת אותו במידה ולא עד הקצה.
(מה שכן הכרתי ואימצתי זה הספר code complete שהוא בכלל מביע דעות אלא סך הכל מסכם מה עושה נזק ומה עושה תועלת באופן ודאי מהמציאות, וממנו שאבתי עקרונות קידוד, הרבה מהם היו תמיד בקונצנזוס אלא שצריך לשמוע עליהם פעם כדי לקלוט את הכלל).
@A0533057932
יש פעולות שהם יחידה לכל דבר ועם זאת התיאור שלהם מכיל "גם" (למשל "איתור חריגים וחסרים"),
וגם מקרים רבים של מטרה יחידה שתחתיה יכולים לחסות כמה פעולות מאוד מאוד קשורות ואז לגיטימי שיהיה "גם" בשם שלהם.
@eido אל תחשוב שזה קל לי!
ראשית אני לא מתעכב על זה, כלומר גם אני נותן שמות גרועים,
אבל אני מקפיד להחליף אותם (לפעמים חמש פעמים תוך יומיים בשעת הפיתוח).
היום הcopilot בהחלט עוזר לי פה ושם, אבל זה רק עזרה, לא חוסך את הבעיה/האתגר, שסתם ככה הוא בריא מאוד כי הוא גם גורם להגדרה ולמימוש של SOLID.
שנית, השם מאוד מאוד תלוי בהקשר. אם אתה יוצר מחלקה בשביל השמירה לDB או מודול, אתה יכול לנצל את שם המרחב שלהם, למשל dbDirect.insertAd. בגלל שבSQL הוספה זה insert השם insert מתאים יותר לשכבת הSQL, ואילו add או save מתאים למתודה עילית יותר.
@eido יש כמה טכניקות להשיג גישה פרטית לפונקציה בJS,
אחת מהם נפוצה זה להכניס את הפונקציה insertAd לתוך הפונקציה addToDb (אגב השמות גרועים, כי לא תזכור לפי השם מה עושה מה),
אבל היום משתמשים במודול, אתה פשוט שם את שניהם במודול אבל לinsertAd אתה לא שם export.
פתרון מודרני יותר ומתאים לאיך שעושים בשפות אחרות זה מחלקה (class), אחד התפקידים של מחלקה הוא "כימוס", הסתרה של אלמנטים שלא רוצים שיהיה להם ממשק ישיר, הם נחשבים "פרטיים", בJS זה מסומן עם סולמית לפני שם האלמנט.
עד כמה שהבנתי (לא קובע עובדה, לא מצהיר, לא יודע, רק מה שואל ממה שהבנתי), חלק ממה שזה אומר זה שלפונקציה תהיה אך ורק רק מטרה אחת ורק אותה היא תיישם, ולכן ברגע שאני שם סינון קלט או בדיקות תקינות בפונקציה שמטרתה הוספת מידע למסד נתונים אני עובר על הכלל הזה.
אכן לא הבנת.
פונקציה יכולה לעשות מליון פעולות וזה מעולה.
הכלל הוא ש"פונקציה עושה דבר אחד" הוא שלפונקציה חייבת להיות מטרה אחת, ולא שניים.
זה לא עניין של כמה פעולות קורות, אלא האם יש לכלל הפעולות האלו שם אחד, האם הכל חוסה תחת מטריה של מטרה מסויימת.
למשל אם פונקציה גם מכניסה למסד הנתונים וגם שומרת את הנתון לקובץ במקביל, בדוחק ניתן לקרוא לזה שיש לה מטרה אחת: שמירת הנתון. אבל פונקציה ששומרת למסד הנתונים וגם זורקת webhook שהנתון השתנה, עוברת על הכלל.
אבל לגיטימי לעבור על הכלל הזה מידי פעם. למשל כשהפעולה האחרת היא משנית מאוד, מצומצמת.
ולידציה בתחילת דרכה היא בהחלט פעולה משנית שנח לראות אותה יחד עם השמירה. אם הולידציה הופכת לתהליך, מוציאים את זה החוצה, זה שגרת יומו של מפתח טוב.
הרבה פחות לגיטימי לכתוב בלי להכיר טוב את השפה 
מבחן טוב האם פונקציה עוברת על הכלל ברגל גסה הוא כשבאים לקרוא לה שם. אם יוצא שם טוב ונכון, בדרך כלל לא עברו על הכלל. אם השם לא נכון או לא מכסה חלק משמעותי מהפעולות, או שיוצא משפט ארוך (SaveAndRestoreAndNotify), אז ישנה בעיה...
@ש.ב.ח. בהחלט ייתכן, בעבר לא היה אפילו ספק אחד בנטפרי שנתן IP קבוע.
יש בזה אתגר טכני מסויים לספקיות, ולכן חלק לא נותנים את זה.
@eido כתב בתכנון טבלאות לפרוייקט:
@צבי-ש אני חושב שזה לא כ"כ יועיל, כי הרי צריך לשמור בצמוד את המספר המדורג, ואז כבר יודעים את המספר המדורג, כל מה שנשאר זה להוסיף את המספר המדרג, שזה בעצם כמו פשוט לעבור על המספר המדרג לבד...
למרות שהנושא סגור, חשוב לי שתדע שהוא התייחס באותה הודעה לבעיה שאתה מעלה והסביר איך להסתדר עם זה.
@eido, זה היה פילוסופיה.
הפתרון הראשון הוא מצויין,
רק את הגיבוב תעביר לאפליקציה ושיהיה משהו כמו Argon2.
שאלתי כעת את קלוד, הוא מעיר לי שSHA1 נחשב גרוע במיוחד לזה.
לכן GPT אמר שעדיף לגבב בצד האפלקיציה.
לדברי קלוד, גיבוב באפליקציה עם Argon2 מאפשר קצב ניסוי של 500 לשניה, במחשב עם כרטיס מסך ביתי ממוצע.
אם יהיה 1,000 מפרסמים ו20 אלף מאזינים שזה ריאלי, זה 11 שעות לפי מה שאני מחשב כעת לסריקה כוללת, ממוצע לאיתור חצי מזה שזה 5.6 שעות. כל זה בשביל לדעת מי עשה דיסלייק, בעצם שווה את זה...
@צבי-ש יש לך הרי את כל המספרים במערכת...
נניח יהיו 100,000 מפרסמים 
ואפילו מליון מאזינים, אז אנחנו רק ב100 מיליארד.
זה כמו סיסמה של 11 ספרות.
אפשר לבצע מלא "סיבובים" (האש של האש, שוב ושוב) כדי להכביד את הזמן.
אבל נראה לי שכל הדיון הוא תיאורטי, די והותר הסתרה כל שהיא, זה הרי בעיקר אנונימי כלפי חוץ.
קצת הגזמתי,
רוב מה שהוא כתב זה בדיוק מה שכתבנו לך.
רק שני נקודות שיגעו אותי אז שפטתי הכל בשלילה: