תוכנה לאקורדים
-
-
@מעמד בד"כ אחרי שזיהית את הסולם של השיר, "יככבו" בו האקורדים של הסולם כמו שפירטתי בקובץ שהעליתי במקצועות ובד"כ התו שאותו מנגנים כעת בשיר יהיה אחד מתוי האקורד [אבל זה בד"כ פחות מהבד"כ הקודם...].
מצוי ששיר עובר מסולם מינורי לסולם מז'ורי באמצעו ולפעמים גם חוזר, למשל ברוב השירים החסידיים ה"בית" יהיה מינורי וה"פזמון" יהיה מז'ורי.
לגבי סולמות וחצאי טונים וטונים שלמים והפרשים וכו', לאחר כל מה שנכתב פה "נשברתי" והחלטתי לצרף את מה שכתבתי ללימוד הענין. ברי לי שעיון בקובץ שאצרף פה יסביר לך את הסוגיא באר היטב ותוכל לשלוט בנושא בקלות. [ואז כבר תהיה אחרי 1/3 מהקורס שלי...
]
תאורית הסולמות.pdf -
-
-
@מעמד נראה לי שהדרך הכי טובה לצאת מהקיבעון של קלידי האורגן ולהבין יותר טוב את העסק זה יהיה עם גיטרה, כמה וכמה אנשים אמרו לי שעד שלמדו גיטרה הם לא התחילו והצליחו להבין איך עובד כל המבנה הזה של סולמות ואקורדים. (אני מדבר על לימוד עצמי שזה נראה לי מה שיקרה כאן, אני לא מדבר על קורסים שיושבים אחד מול השני ומסבירים ויזואלית את הרכבי הסולמות וכד').
-
-
@margalit נכון מאוד, אבל מאוד קשה לצאת מהקיבעון של גיל גן הילדים כשניגנו 2 שירים על האורגן קסיו הראשון - שהקלידים הלבנים הם אלו ה"שולטים" והשחורים לא כ"כ קשורים לעסק. (אקווה שהובנתי, אני עדיין חושב ש @מעמד עדיין לא קלט לחלוטין את עניין החצאי טונים והטונים, כך שזה יישמע כמו טלפון שבור. (זה עניות דעתי..).
-
@אלישי אני לא יודע עד כמה חשוב לי לדעת באופן מעמיק את נושא הסולמות לעומק כמו שיותר אני רוצה לדעת לנגן באורגן טוב עם האקורדים
ובנושא הטון וחצי טון, אני יודע בברור שהקלידים השחורים הם חלק מהנגינה
באקורדים אני רואה את זה שמנגנים גם על השחורים, וגם כשאני שומע שיר חדש פעם אחר פעם, ואני מתחיל לנגן אותו, אני שומע שהצליל לא יושב טוב. ורק כשאני לוחץ על הקליד השחור - אז אני שומע שזה יושב על הצליל הנכון
רק תמיד חשבתי שהשחורים הם החצי טון (כמו שאני שומע) ולא ידעתי שגם הלבנים יש בהם חצי טון. -
@מעמד יפה, אבל ידיעת הסולם הוא חלק דיי קריטי בידיעת האקורדים, האקורד ירוץ על חלקי הסולם שהשיר יושב עליו (חוץ ממעברים ושטיקים ששם האקורד יגלוש קצת מעבר לצלילי הסולם) (אני למדתי את נושא המוסיקה באנגלית ולא כמו כאן בארץ שלומדים את המושגים בצרפתית (במול דיאז דה רה מי פה סול לה סי, ועוד,) כך שאיני יודע איך להתבטאות טוב בנושא של הסולמות טונים תווים ולה דיאזים..)
-
-
-
-
@margalit מתוך דף הויקיפדיה באנגלית:
In traditional music theory, most countries in the world use the solfège naming convention Do–Re–Mi–Fa–Sol–La–Si, including for instance Italy, Portugal, Spain, France, Poland, Romania, most Latin American countries, Greece, Bulgaria, Turkey, Russia, and all the Arabic-speaking or Persian-speaking countries. However, in English- and Dutch-speaking regions, pitch classes are typically represented by the first seven letters of the Latin alphabet (A, B, C, D, E, F and G). A few European countries, including Germany, adopt an almost identical notation, in which H substitutes for B (see below for details). In Indian music the Sanskrit names Sa–Re–Ga–Ma–Pa–Dha–Ni (सा-रे-गा-मा-पा-धा-नि) are used, as in Telugu Sa–Ri–Ga–Ma–Pa–Da–Ni (స–రి–గ–మ–ప–ద–ని), and in Tamil (ச–ரி–க–ம–ப–த–நி). Byzantium used the names Pa–Vu–Ga–Di–Ke–Zo–Ni (πΑ—Βου—Γα—Δι—κΕ—Ζω—νΗ).ובתירגום לא טוב של גוגל:
בתיאוריה המוסיקלית המסורתית, רוב המדינות בעולם משתמשות במוסמך מתן השמות Solfège Do-Re-Mi-Fa-Sol-La-Si, כולל למשל איטליה, פורטוגל, ספרד, צרפת, פולין, רומניה, רוב מדינות אמריקה הלטינית, יוון , בולגריה, טורקיה, רוסיה, וכל המדינות דוברות ערבית או דוברי פרסית.
עם זאת, באזורים דוברי אנגלית והולנדית, שיעורי המגרש מיוצגים בדרך כלל על ידי שבע האותיות הראשונות של האלפבית הלטיני (A, B, C, D, E, F ו- G). מדינות אירופאיות אחדות, כולל גרמניה, מאמצות סימוכין כמעט זהים, שבהם תחליף H ל- B (ראה פירוט בהמשך). במוסיקה הודית בסנסקריט(שם משתמש), כמו ב- Telugu Sa-Ri-Ga-Ma-Pa-Da-Ni (ा--रे-गा-मा-पा-धा-नि) -A-గ-మ-ప-ద-ని), ובטמילית (ச-ரி-க-ம-ப-த-நி). Byzanium השתמשו בשמות Pa-Vu-Ga-Di-Ke-Zo-Ni (πΑ-Βου-Γα-Δι-κΕ-Ζω-νΗ).
