בקשת מידע | החזקת נתונים אישיים של אנשים - בעיה חוקית?
-
לפי סעיף 8(ג) לחוק, בעל מאגר מידע חייב ברישום המאגר בפנקס בחמישה מקרים עיקריים:
- מדד כמותי: כמות האנשים שעליהם מצוי מידע במאגר עולה על 10,000.
- מידע רגיש: המאגר כולל "מידע רגיש" כהגדרתו בסעיף 7 לחוק (לדוגמה, נתונים על מצב בריאותי).
- מידע עקיף: המאגר מכיל מידע על אנשים שהגיע אל המאגר בדרך עקיפה, כלומר, לא על ידי נושא המידע, לא על ידי מי מטעמו ולא בהסכמתו.
- מאגר מידע המצוי בגוף ציבורי: כל מאגר של "גוף ציבורי" כהגדרתו בסעיף 23 לחוק.
- מאגר לשירותי דיוור ישיר: המידע משמש לשירותי דיוור ישיר כהגדרת סעיף 17ג לחוק (לדוגמה, שירותי סחר במידע לצורך טיוב נתונים).
יודגש שבכל אחד מהמצבים שלעיל קמה חובת רישום, ואין מדובר בתנאים מצטברים.
https://www.gov.il/he/pages/reporting
נראה שעד 10,000 איש זה מותר בלי דיווח, אבל אני לא עורך דין.
-
-
@ששא אוסף שכולל רק שם מען ודרכי התקשרות רשום תחת "מאגר מידע ... למעט:"
כלומר יש 3 רמות:- מאגר פרטי התקשרות אפילו לא נחשב "מאגר מידע"
- מאגר עם יותר פרטים, לדוגמה ת.ז. נחשב "מאגר מידע" וחייב ברישום אם זה מעל 10K/מידע עקיף/גוף ציבורי/דיוור ישיר
- מאגר עם "מידע רגיש" לדוגמה מידע על אישיות או מצב בריאותי חייב ברישום גם בכמות קטנה
ככה אני מבין את זה.
-
@ששא כתב בבקשת מידע | החזקת נתונים אישיים של אנשים - בעיה חוקית?:
@dovid שאלתי הייתה כי במה שהוא הביא וכן במה שקראתי בעוד מקומות אין התייחסות למספר זהות
לכאורה זה אסור כי זה יותר מסתם דרכי התקשרות, אבל מצד שני זה לא מה שפורט בסוגים שנקראים רגישים
לכן אני מתלבט לאיפה זה נכנס והאם זה אסור או לאבמה ש@צדיק-תמים הביא כתוב 1. מה ההגדרה של מידע רגיש ות.ז. לא מתאימה להגדרה, לדעתי עד עכשיו לא קראת בתשומת לב.
2. שכל מה שלא רגיש מותר עד 10 אלף, ולכן שאלתך לא מובנת.
אגב, גם להבנתך, אני לא מבין למה ת.ז. זה יותר מסתם פרטי התקשרות, אם זה הדרך בה אני מזהה את הלקוח? זה בדיוק פרטי התקשרות. בת.ז. אין שום מידע על האדם אלא סה"כ דרך לזהות אותו באופן ייחודי. -
@צדיק-תמים כתב בבקשת מידע | החזקת נתונים אישיים של אנשים - בעיה חוקית?:
האמת שזה לא לגמרי ברור, בהגדרת "מידע" רשום מה נחשב מידע, אבל בסעיף "מאגר מידע" מחריגים במפורש מאגר של שם כתובת ודרכי התקשרות בלבד, שלכאורה בין כה לא נכללים בהגדרה של "מידע".
אולי כתובת נחשבת שחושפת מידע על מעמד/מצב כלכלי?@dovid אני רואה שלא הטרדתי לסתם...
-
יש שני קטגוריות: מאגר מידע, ושאיננו כזה.
- מאגר מידע, חייב ברישום באחד מחמישה אופנים (כמות, רגישות, רישום עקיף, ציבורי, דיוור).
בהגדרת רגישות נקבע שזה צריך להיות נתונים על האדם אישי, לא מצביעים ולא אינדיקציות אלא נתונים עצמם. - מאגר שאינו נחשב מאגר מידע, כמו רשימת אנשים רק עם פרטי מען וכדומה - דומה לאלפון שיש לכל אחד בטלפון.
אתם מקשים מהגדרה של 1 (שזה הכל למעט רגיש), לנוסח שקובע את 2 (שזה רק השם ומינימום של זיהוי).
גם אם נניח שת.ז. זה 1, זה ודאי לא רגיש לפי ההגדרה שנמצאת למעלה (נתונים אישיים על האדם). - מאגר מידע, חייב ברישום באחד מחמישה אופנים (כמות, רגישות, רישום עקיף, ציבורי, דיוור).
-
@dovid כתב בבקשת מידע | החזקת נתונים אישיים של אנשים - בעיה חוקית?:
אתם מקשים מהגדרה של 1 (שזה הכל למעט רגיש), לנוסח שקובע את 2 (שזה רק השם ומינימום של זיהוי).
החוק קובע "רשימה לבנה", לא הכל למעט רגיש:
"מידע" – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;
אם קובעים רשימה של מה נחשב בכלל "מידע" למה צריך להחריג במפורש את "אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות"?
זה אומר שבלי ההחרגה הזאת כתובת לדוגמה הייתה נחשבת "נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו"?
