חתימה דיגיטלית
-
@dovid כתב בחתימה דיגיטלית:
למה ששולחים במייל יש יתרון שזה חתום.
למה נראה לי מקריאה באינטרנט שזה חובה ולא רק הצעה לייעול...? אני טועה?
@dovid כתב בחתימה דיגיטלית:
מאוד קל לחתום, יש ספריות לזה פשוטות ומדובר בתהליך של דקותיים הכנה + שורת קוד או שניים בהפקה של הPDF.
לא צריך איזה תעודה וכו'?
-
@dovid בשלב זה מנהל/רואה חשבון של העמותה חושש להוציא קבלות לבד ללא תוכנה מוכרת ברשות המיסים.
הוא רוצה להוציא את הקבלה ואח"כ אני אמזג את עיצוב מסוים תחת הגלם של הקבלה.
כאן בעצם אני צריך להסיר את החתימה ולחתום מחדש או שלא?, בחשבונית שלהם מופיע "חתימה דיגיטלית מאובטחת", וכן "מסמך ממוחשב הופק ע"י ....." -
למילים "חתימה דיגיטלית מאובטחת" יש משמעות שיווקית שמצידי יכולה להישאר,
אבל המשמעות האמיתית (אם היא קיימת) היא כל עוד הקובץ נשאר בדיוק כפי שהוא, לא רק ויזואלית אלא ממש איך שהוא כתוב אות באות בשפה הבינארית שהמחשב מאחסן אותו.
אז יש לך שלושה אפשרויות:
א. לחתום דגיטלית מחדש עם חתימה שלך אחרי השינויים, זה הכי מהודר.
ב. להדביק חתימה וחותמת גרפיים לנייר, ולהשמיט את ההצהרה של חתימה דיגטלית, ולהוציא מקור פעם אחת בלבד ואח"כ להקפיד לכתוב עותק.
ג. לשנות את הגרפיקה ולהשאיר הכל כפי שהוא (והחתימה הדיגיטלית נאבדת אבל ההצהרה הבומבסטית נשארת). -
@dovid כתב בחתימה דיגיטלית:
אינטרנט אתה בטח מתכוון לאתרים שמספקים את השירות, הם לא באמת מקור.
נראה משם שההיתר לשליחה באופן ממוחשב זה רק כשהמסמך חתום דיגיטלית, טעיתי?
-
@ש-ב-ח לא, אלא שהמעמד של מסמכים ללא חתימה דיגיטלית דרך האינטרנט או המייל זהה ל"העתק", כלומר הוא רק מן ראיה לקיומו של המסמך, אבל לעניין ניהול ספרים וניכוי הוצאות וכדומה נדרשים להשיג את המסמך.
אז למה זה כן טוב? אני הייתי שולח את זה לזיכוי על פי סעיף 46, ואכן היו שטענו שהם מוכרחים מקור.בקיצור בשום מצב אין איסור על שליחה במייל, השאלה היא רק מה התוקף של המסמך. בשביל שהמסמך יהיה תקף לחלוטין צריך לחתום אותצו ופה הם מציינים שני אפשרויות, חתימה מאובטחת (מה שצעתי לך פה בנושא זה) וחתימה מאושרת (ששמה הקוד נרכש בסכום שנתי מגורם מאשר שמעידה על היותך המפיק).
כמו כן עולה משם שבמקרה של חתימה דיגיטלית יש תועלת גדולה שאין רק עותק אחד ויקר למסמך המקורי, אלא אפשר לשכפל פי מאה וזה עדיין במעמד של מסמך מקור. -
@dovid כתב בחתימה דיגיטלית:
לעניין ניהול ספרים וניכוי הוצאות וכדומה נדרשים להשיג את המסמך.
אז למה זה כן טוב? אני הייתי שולח את זה לזיכוי על פי סעיף 46, ואכן היו שטענו שהם מוכרחים מקורנ.ב.
לעניין הקבלות של החזר על פי סעיף 46 חובה להגיש את המקור
לעניין ניהול ספרים וניכוי הוצאות 'חוקית' מספיק העתק (אם כי ישנם לקוחות שמחוסר ידע דורשים לקבל את המקור)ומדהים שניתן להדפיס ב'וורד' במדפסת בבית
קבלה פיזית כמה שבא לך (או לרכוש פנקס קבלות בכל דפוס דיגיטלי)
וזה תקף חוקית ומהווה מסמך מקור
ורק בקובץ PDF יש להם בעיה -
@mekev כתב בחתימה דיגיטלית:
לעניין הקבלות של החזר על פי סעיף 46 חובה להגיש את המקור
מעניין, כי שלחתי אלפי קבלות העתק לאנשים לצורך זיכוי ממס הכנסה (רובם פיזית בדואר).
ומדהים שניתן להדפיס ב'וורד' במדפסת בבית
קבלה פיזית כמה שבא לך (או לרכוש פנקס קבלות בכל דפוס דיגיטלי)
וזה תקף חוקית ומהווה מסמך מקור
ורק בקובץ PDF יש להם בעיהיש הבדל ברור, כי מסמך וורד שהודפס הפך לישות פיזית שניתן בקלות להתחקות אחריה,
היא יכולה להיות במקום אחד בלבד ברגע נתון, ולכן אפשר לדון עליה ולהוכיח ולאבחן (בפרט שאמורה להיות עליו חתימה אמיתית).
קובץ דיגיטלי זה משהו שאין שום טביעת אצבע במציאות, שום חוקר מעבדה לא יידע לומר כמה הביטים טריים או עתיקים.
זה לא שקובץ דיגטלי לא נשען על מציאות, הוא נשען על מציאויות רבות, אבל הישות שלו היא נטו המידע המופשט שהמציאויות האלה מייצגות (בדומה למספר טלפון או סיסמה שזה לא משהו במציאות). -
@dovid כתב בחתימה דיגיטלית:
@mekev כתב בחתימה דיגיטלית:
לעניין הקבלות של החזר על פי סעיף 46 חובה להגיש את המקור
מעניין, כי שלחתי אלפי קבלות העתק לאנשים לצורך זיכוי ממס הכנסה (רובם פיזית בדואר).
מידיעה אין צורך במקור (גם רשום בנוהל אין לי כח לחפש) ההבדל הוא שבהעתק הם יכולים יותר לדקדק בבדיקה (המדגמית) שהם עושים לאמיתות הקבלות.
ויתכן וייקח יותר זמן לקבל את ההחזר במקרה של הגשות מפוצלות (כי הם יבדקו שאין כפל יותר לעומק)
כמו כן סיכוי יותר גדול שיבקשו דפי הוכחת תשלום (בנק, אשראי)
