העברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!
-
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
באפליקציה אומרים לך לבחור איש קשר
אפשר גם להעביר למספר שאין לך באנשי קשר, ואם סומכים עליך שם שיסמכו גם כאן...
מבחינה כלכלית למה שזה ישתלם לבנק?
אל תדאג, גם בטלפון הם יכולים לחפור לך על הענין של האשראי...
ולענין האימות, לדעתי כלל אין קשר לזיהוי המספר ממנו אתה מתקשר, אפשר פשוט להזדהות ע"י ת.ז. וסיסמה אישית, וזה יעבוד בהתקשרות מכל טלפון. -
@mekev אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
ע"י מנגנון אימות פשוט כמו שקיים בכל מקום (מקריאים לך את המספר - הקש 1 לאישור וכו')
מנגנון אימות של הקראה לא מספיק אמין לדעתי מול בחירת איש קשר מהפלאפון
-
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
מנגנון אימות של הקראה לא מספיק אמין לדעתי מול בחירת איש קשר מהפלאפון
עכשיו עניתי על זה, בביט אפשר גם סתם להקיש מספר בלי שהוא באנשי קשר, מנסיון.
חוצמזה, מי שלא רוצה שלא ישתמש, זה שיקול של המשתמשים, לא של הבנק.
אני לפני שהעברתי סכום של 200 ש"ח בדקתי היטב את המספר, בטח בסכומים גדולים יותר...
וביט מהבחינה היומיומית משמש בעיקר להעברות קטנות. -
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
ביט עלה להם בנתיים יותר מ600000000 ש"ח
ואוו איזה נתונים... מקור משהו?
-
@EBA אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
ביט עלה להם בנתיים יותר מ600000000 ש"ח
ואוו איזה נתונים... מקור משהו?
סביר להניח שבעלי עסקים זעירים וקטנים שנכנסו לאתר של חברת משולם פתרונות תשלום בוודאי שלא פיספסו את הקמפיין השיווקי של החברה, שבו מצוין בין השאר: "בעלי עסקים — הצטרפו למהפכת התשלומים של ביט ותתחילו לקבל תשלומים ללא תקרה שנתית מ–4.5 מיליון לקוחות. הצטרפות מהירה ודיגיטלית, מתחילים לקבל תשלומים מלקוחות בתוך שעה ללא התחייבות וללא עלות חודשית".
אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים (+3.98% 2978) נהפכה בשנים האחרונות לאפליקציה הפופולרית בקרב הצרכנים והגיעה לנתח שוק של כ–90% בהעברות תשלומים בין לקוחות פרטיים. באמצעות ביט נעשות העברות תשלומים בהיקף שנתי מוערך של יותר מ–15 מיליארד שקל.
בעסקות מסוג זה הפועלים לא גובה מהצרכנים תשלום בגין שימוש בביט ולמעשה מסבסד את תשלום העמלה הצולבת שמשלמים סולקים בעסקות בכרטיסי אשראי — למנפיקים של כרטיסי אשראי.
זאת, בעוד שבגין שירותי סליקה שמוכרת משולם לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים הפועלים כן מצליח לייצר לעצמו הכנסות — ובמידה מסוימת לעקוף את חוק שטרום. בעקבות ההפרדה מישראכרט (-0.42% 1195) ומקס, אסר חוק שטרום על בנקי הפועלים ולאומי (+2.56% 3128) להעניק באופן ישיר שירותי סליקה לעסקים.
בנקאות דיגיטלית? פעולות בסיסיות נמשכות ימים, ואנחנו משלמים את המחיר
הפועלים ולאומי מכרו את חברות כרטיסי האשראי — אך עדיין שולטים בשוק
משנה למנכ"ל הפועלים: "ביט תחסוך ללקוחות את הצורך למלא פרטים בתהליך הקנייה"
משולם, שבבעלות חגי אלטרסקו ואיתן ורדי, מציעה את השירות בתור מאגד שפועל בשוק סליקת העסקות בכרטיסי האשראי מול עסקים קטנים. "המאגד" אמור לתת שירות לקבוצה מאוגדת של עסקים, ובכך להוזיל להם את אותו השירות. מדובר בשירות שמלבד משולם מעניקות אותו גם חברות נוספות שפועלות כמאגדים, ובהן גמא (+6.21% 1000) , יופיי ופיימי. שירות זה מאפשר לבעלי עסקים קטנים כמו מדריכי כושר, ספרים, קוסמטיקאים, רופאים וגם לעסקים גדולים יותר שמחזיקים בפעילות מקוונת באמצעות אתר אינטרנט, לקבל תשלומים ממשתמשי אפליקציית ביט. חלק מאותם העסקים גובים תשלומים ממנויים קבועים שלהם שמשלמים באמצעות ביט."אין לי ברירה אחרת"
בעקבות האיסור בחוק שטרום של עיסוק ישיר במכירת שירותי סליקה, פיתח הפועלים רכיב טכנולוגי, "תוסף רכיב ביט", שאותו הוא מוכר ישירות לגופים גדולים כמו חברות אופנה כדוגמת קסטרו (+0.01% 9787) , רשת מקדונלד'ס, פיצה דומינוס, עיריות ברחבי הארץ ולעוד גופים. בנוסף לכך, דרך משולם וחברות אחרות שדומות לה, אותם עסקים שצריכים לקבל תשלומים מלקוחותיהם — קונים את אותם שירותי סליקה ממשולם יחד עם אותו "תוסף ביט".
הדבר מאפשר לעסקים להציע ללקוחות שלהם דרך דיגיטלית ומהירה יותר של ביצוע תשלומים בגין שירותים שונים כמו ארנונה, חשבונות אחרים, מוצרים שהעסקים בעצמם מוכרים ועוד — כל זאת ללא צורך בהזנת פרטים של כרטיס אשראי (אלא באמצעות טביעת אצבע או זיהוי פנים). אותה טכנולוגיה של ביט מאפשרת לתרגם את מספר הטלפון של הלקוח למספר כרטיס האשראי שלו ובכך לבצע חיוב מהיר.
אלא שמהאתר של משולם ניתן לראות כי בגין אותו שירות של מכירת שירותי סליקה היא גובה מבתי עסק עמלות גבוהות מאוד. מדובר בעמלה של 1.4% מגובה התשלום הנסלק ובתוספת שקל לכל עסקת סליקה. בנוסף היא גובה 0.5% בגין סליקה של מותג דיינרס שבבעלות כאל. לפי הערכות בשוק התשלומים, מתוך אותה העמלה הנגבית, משולם משלמת בערך 0.4% לבנק הפועלים על אותו רכיב של ביט ועל שירותי אחסנה ותפעול של השירות הזה. בנוסף לכך משולם משלמת 0.5% עמלה צולבת למי שהנפיק את כרטיס האשראי שבאמצעותו שילם הלקוח, בעוד שאת הסכום שהיא גובה כעמלה שומרת משולם לעצמה כרווח.
לפי הערכות בענף התשלומים וכרטיסי האשראי, המחזור השנתי של עסקות בגין אותו שירות של "תוסף רכיב ביט" מוערך בשלב זה במאות מיליוני שקלים — אך היקפו גדל והולך.
"לצערי אין לי כרגע ברירה אחרת, אבל חבל מאוד שבמקום למצוא דרכים להוזלת עמלות לבתי עסק, קמים גופים מתווכים כמו משולם שגוזרים לעצמם קופון ובכך עוזרים גם לבנק הפועלים לראות תמורה נאה", מספר בעל עסק קטן שנאלץ להתמודד עם הסוגיה הזאת. "בטוח שלא לכך התכוונו כשחוקקו חוקים בעניין".
תחפושת חוקית
הפועלים לא עושה כאן שום דבר שאינו חוקי, אך הוא למעשה "מתחפש" במקרה הזה למוכר של טכנולוגיה שמשמשת לפעילות של מכירת שירותי סליקה — ובכך מייצר לעצמו הכנסות שאמנם בשלב זה עדיין לא גבוהות אך הן נובעות מפעילות סליקה שבה הוא לא היה אמור להיות בהתאם לחוק שטרום המקורי. עבור הפועלים אותן ההכנסות בגין פעילות סליקה של בתי עסק חשובות, והבנק לא מוכן לוותר עליהן.
הסיבה לכך היא שלמרות התרומה הגדולה לצרכנים של אפליקציית ביט, שהושקה כשמנכ"ל הבנק היה אריק פינטו, גם במהלך השנתיים וחצי האחרונות שבהן הפועלים מנוהל בידי דב קוטלר — הבנק אינו מצליח לייצר מודל עסקי ולמצוא נוסחה שיתרגמו את אותם המאמצים שמושקעים בפעילות ביט, לצורך צמצום מהותי של ההוצאות הכבדות בגין האפליקציה: בחמש השנים האחרונות עלתה ביט להפועלים יותר מ–600 מיליון שקל. מדובר בעיקר בהוצאות שקשורות בכיבוש נתח שוק התשלומים בקרב צרכנים באמצעות סבסוד עלויות עסקות סליקת כרטיסי אשראי של משתמשי האפליקציה, הוצאות כבדות בגין שיווק, פרסום ותפעול של ביט, ועוד.
מעבר לנוכחות בשוק הסליקה, הפועלים ניסה בשנה שעברה לייצר הכנסות לביט באמצעות חבירה לחברת כרטיסי האשראי כאל, היחידה שלא נפרדה מהבנקים ועדיין נמצאת בשליטתם של דיסקונט (+2.58% 1832) (72%) והבינלאומי (28%). במסגרת שותפות זו הפועלים וכאל הקימו יחד בתחילת 2021 מועדון חוץ־בנקאי בשם ביט קארד. המועדון מבוסס על כרטיס אשראי חוץ־בנקאי שמונפק על ידי כאל ומיועד לביצוע תשלומים של לקוחות ביט. בעת השקת ביט קארד, ראשי הפועלים הסבירו כי הכרטיס החוץ־בנקאי נועד לספק פתרון ללקוחות ביט שאין להם אייפון ומעוניינים לשלם בביט עם המכשיר הנייד.
ההסבר הזה שיכנע את הממונה על התחרות דאז, מיכל הלפרין, שהחליטה לאפשר למיזם לצאת לפועל. אלא שבשטח בינתיים המיזם הזה לא ממש מתרומם, ובמקביל, הפועלים וכאל מחכים לאישור של החלטה של רשות התחרות מיכל כהן האם לאפשר להם לקבל אישור לפטור מהסדר כובל — כדי שיוכלו לשתף פעולה במיזם אשראי חוץ־בנקאי חדש. אם רשות התחרות תאשר זאת המיזם החדש יתמקד בשלב ראשון במשקי בית, ובהמשך בעסקים קטנים. התוכנית של הפועלים וכאל היא ליצור מערך העמדת אשראי דיגיטלי, שתוביל כאל — ויתבסס על אפליקציית התשלומים ביט של הפועלים. גם חברת אלקטרה מוצרי צריכה (+0% 15600) מקבוצת אלקו (-0.28% 21670) , של האחים מייקי ודני זלקינד, שתפעל בישראל בין השאר באמצעות מותגים בינלאומיים ענקיים כמו קארפור וסבן אילבן — צפויה להיות שותפה של הפועלים וכאל במיזם אשראי.
אלא שלפי טענות של גורמים במערכת הבנקאות וכרטיסי האשראי קוטלר, שניהל בעבר בהצלחה שתיים משלוש חברות כרטיסי אשראי הקיימות בענף — ישראכרט וכאל, לא מסתפק במהלכים האלה ועדיין נחוש למצוא מודל עסקי לביט שתהווה עבור הפועלים כתשתית מרכזית ליצירת "ישראכרט החדשה" בתוך הבנק עצמו. הוא החליט לעשות זאת באמצעות הפיכה של פעילות ביט ליחידת רווח, שעליה יהיה אחראי ידין ענתבי, ראש החטיבה לשווקים פיננסיים ופעילות בינלאומית. גם יחידת הפיתוח העסקי התאגידי תהיה כפופה לענתבי. יחידה זו, שאותה מנהלת אביבית בנדר, הובילה בשנים האחרונות כמה מהעסקות הבולטות של הפועלים באמצעות יצירת שיתופי פעולה עם גופי פינטק ואשראי כמו נאייקס, נימה, מלרן פרוייקטים, בלנדר ועוד.
בכך פירק קוטלר את חטיבת החדשנות והאסטרטגיה שאותה ניהל בארבע וחצי השנים האחרונות גולן שרמן, ושהייתה אחראית על פעילותה של ביט. שרמן שיוצא לחופשה ללא תשלום בכדי להשלים תקופת עבודה בבנק הנדרשת לו בכדי ליהנות מפנסיית גישור מלאה, לא יחזור מהחל"ת ויעזוב את הבנק לאחר קריירה ארוכה ומוצלחת של יותר מ–27 שנה.
אחרי עזיבתו הצפויה של ראש החטיבה העסקית צחי כהן, ענתבי שהצטרף לפועלים לפני 9 שנים הופך לחבר הנהלה הוותיק ביותר, וצפוי לנסות להתמודד שוב בעתיד על תפקיד מנכ"ל הבנק.
ענתבי צבר במהלך השנים ניסיון לא מבוטל בתחומים של ניהול הון, בניית תקציבים, טיפול בסוגיות הקשורות לחוק שטרום, בהשקעות ריאליות (משמש כיו"ר פועלים אקוויטי) — אך אין לו מספיק ידע וניסיון בהתמודדות מול אתגר כה מורכב של מציאת מודל עסקי רווחי לביט. בעקבות כך סביר להניח שקוטלר, שהינו בעל ידע, הבנה וניסיון גדולים בהרבה מאלו של ענתבי בתחומי התשלומים וכרטיסי אשראי, יסייע לענתבי בקידום מהלכים להגשמת היעדים האלה של בניית "ישראכרט החדשה" בתוך הבנק, כולל אפשרות של הכנסת שותף לביט.
כל זאת כשלהפועלים יש עדיין יכולת משמעותית להפעיל מנופי לחץ עסקיים על ישראכרט.
ישראכרט מנוהלת בידי המנכ"ל רן עוז והיו"רית תמר יסעור המצויים אמנם בקשרי ידידות עם קוטלר — אך כלל לא בטוח שהדבר יקל על ישראכרט במגעים שתצטרך לנהל בחודשים הקרובים לקראת גיבושו של הסכם תפעול והנפקת כרטיסים בנקאיים של הפועלים, בתחילת השנה הבאה. מדובר בהסכם מהותי עבור ישראכרט, כשהפועלים הינו הלקוח הגדול שלה — מה שמייצר לישראכרט הכנסות שנתיות מוערכות של מאות מיליוני שקלים.
עד כמה התלות הזאת בהפועלים גבוהה ניתן היה לראות בתחילת 2021 כשישראכרט התקפלה וחתמה על שיתוף פעולה עם הפועלים בארנקים הדיגיטליים. בכך היא הבטיחה לעצמה הכנסות נאות בשנה וחצי הקרובות - אך הסתכנה באיבוד נתח מהותי מלקוחותיה לביט והפועלים.
הפועלים: "אין שום צעד אנטי תחרותי"
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "ביט נהפכה להיות האפליקציה הפופולרית ביותר בישראל בהעברות בין פרטיים בזכות חדשנות וחווית לקוח ייחודית, שהובילו להעדפה צרכנית גדולה. מאידך, בעולם העסקים, ביט עושה את צעדיה הראשונים ומתמודדת מול הענקיות הבינלאומיות הלא מפוקחות הפועלות בישראל.
"חשוב לזכור שביט נוצרה עוד לפני רפורמת שטרום וללא קשר אליה כחלק מהתפתחות עולמית של אפליקציות תשלום, היא מספקת חוויית לקוח פורצת דרך ולא ניתן להצביע על כל צעד אנטי תחרותי או שאינו לגיטימי בפעילותה. נהפוך הוא, ביט מגדילה את השימוש בכרטיסי אשראי על חשבון המחאות ומזומן ומזה נהנות חברות כרטיסי האשראי והציבור כולו".
-
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
הוצאות כבדות בגין שיווק, פרסום
זה נראה לי הרכיב הכבד ביותר
הם משתוללים כבר חמש שנים בפרסום של האפליקציה. -
@mekev אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
בחלק הפיננסי - מודול הרווח של ביט בנוי על אחוזי עמלות מהסכומים שמועברים (כמו כל חברות האשראי)
קראתי איפשהו שהרווח שלהם הוא מהביג דאטה כך שיוכלו להציע לך הלוואה ,משכנתא וכו'
-
@האדם-החושב מעניין
אבל אין רווח
אלא הפסדים
והסיבה פשוטה
כל תשלום באשראי עולה כסף
ואם אתה לא משלם
והמקבל לא משלם
מישהו אחר משלם -
-
@האדם-החושב הם משלמים עמלות לא רק לישראכרט
אלא גם לחברות האחרות
ביט תומך בכל כרטיס אשראי למיטב ידיעתי
גם של ויזהואיך הראיה שביט זה הפסדי סותר את מה שאמרתי עד עכשיו?
ואני משתמש בביט מאז שקמה
ולא קיבלתי הצעה אחת להלוואה מבנק הפועלים -
@משתמש-תמים אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
הם משתוללים כבר חמש שנים בפרסום של האפליקציה.
אז כנראה שזה שווה להם...
הם כלכלנים בכירים, לא צריך לדאוג להם. -
@EBA אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
@משתמש-תמים אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
הם משתוללים כבר חמש שנים בפרסום של האפליקציה.
אז כנראה שזה שווה להם...
הם כלכלנים בכירים, לא צריך לדאוג להם.גם חברות ענק מפסידות לפעמים..
- מודה ועוזב: חמש שנים לאחר השקתה, בנק לאומי סוגר את Pay
אפליקציית התשלומים תיסגר באפריל לקהל הרחב ותשמש רק את לקוחות הדיגיטל של לאומי, להעברת תשלומים באמצעותה. משיחות עם בכירים בבנק עולה כי למנכ"ל חנן פרידמן נמאס לממן את הפעילות ההפסדית, לאחר ש־Pay השיגה נתח שוק של 1% בלבד
אלמוג עזר
20:00, 26.02.22
- מודה ועוזב: חמש שנים לאחר השקתה, בנק לאומי סוגר את Pay
-
@by6199 זה דווקא מוכיח שביט הצליח בפירסום להשתלט על השוק.
תראה את הנימוק לסגירה.
למיטב הבנתי אגב ביט עצמה זה פרסום לא רע לבנק הפועלים (בלי להתייחס אפילו לנושא של הביג דאטא) -
@משתמש-תמים ברור שביט הצליח להשתלט על השוק
אין מחלוקת בכך
למרות שדווקא בתקופה האחרונה אין כמעט פרסומת
אבל זה שהם שולטים לחלוטין בשוק לא אומר שאין להם הפסדים ממנו
תקרא את הכתבה שהבאתי שם מתואר מה התכנון שלהם לעתיד בעניין -
@A0533057932
נקודה נוספת לגבי הדיון הנוכחיסבורני שכל זמן שהפעולה המבוקשת
- נצרכת
- אפשרית טכנית (לאפוקי בקשה לבצע הפקדת שיקים דרך הטלפון הכשר וכד')
זכותינו וחובתינו לדרוש זאת
היות ו'בנק' הינו גוף ציבורי במדינת ישראלכיום לפי החוק כל עסק חייב להנגיש את עצמו לנכים וליקויים ראייה /שמיעה (החל ממבנה פיזי וכלה בהנגשת אתרים)
שעולה הון רב שבוודאות של מליון אחוז מדובר בהשקעה שלעולם לא תחזיר את עצמהוכל זאת מתוך ההכרה בערך השוויון החברתי וכו' וכו'
למרות שיותר זול לסבסד מכשיר שמיעה חינם לכל כבד שמיעה
מאשר שכל חנות זוטרה לממכר דגים בימי שני וחמישי תהיה חייבת לרכוש באלפי שקלים מכשיר למיקוד שמיעה צמוד לקופה (אחרת חשופים לתביעה של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק)והואיל ובציבור החרדי
(שגדול מספרית, ממספר הנכים במדינה)
רובם המכריע משתמש במכשירים כשרים
זכותינו בתור בריות המסתובבות במרחב האורבני
לדרוש ולקבל שירות מותאם
גם אם זה לא כלכלי לבנק,
וזה בכלל לא אמור להיות שיקול עבורינו האם לבקש דבר כזה או לאאינני רואה הבדל גדול בין:
'לך תקנה סמאטפון' = 'לך תקנה מכשיר שמיעה איכותי'
'לך תבצע העברה פיזי אצל נציג' = 'לך לסניף השני בקצה העיר שם יש רמפה לכסא גלגלים'
הנ"ל כמובן מתייחס לבקשה 'ליבתית' שמקיפה את הציבור
ולא שכל מי שמעשר שנית את המים של הגנרטור של שבת
יבקש שיהיה אפשרות להוסיף בס"ד בראש כל עמוד -
@mekev
החוקים להנגשת חנויות לנכים נובעים מכך שהנכים הם נכים לא מבחירה אישית.
לעומת זאת אם מישהו החליט מעצמו שהוא מתנזר מטכנולוגיה מסויימת זה לא משנה אם זה 100 איש או מליון איש אין סיבה שזה יקבע בחוק, בשביל זה יש שוק חופשי ואם הציבור מספיק גדול בתי העסק יבינו לבד ששווה להם להשקיע.לגבי הטענה של "לך תקנה מכשיר שמיעה איכותי"
מחיפוש בגוגל נראה שהבעיה היא שמהמכשיר שמיעה לא יודע לסנן את השיחה עם המוכר כשיש הרבה רעש ברקע ולכן צריך לשים את המכשיר רק בחנויות מעל 500 מ"ר.
אם זה היה מספיק להשתמש עם מכשיר איכותי לכאורה היו ממנים את זה כדי שכבדי השמיעה יוכלו לשמוע גם בחנות שקטנה מ500 מ"ר.
