העברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!
-
@ivrtikshoret במענה קולי? 24 שעות?
לא ידעתי. -
@EBA
אין מה להשוות בין העברה בנקאית להעברה בביט.בהעברה בנקאית, אתה חייב פרטי חשבון בנק של המוטב,
כלומר לבקש ממנו את הפרטים, לרשום על צעטלה,
ואז כשיש לך עצבים להתקשר לבנק, להקיש את כל הפרטים,
ולקוות שלא נפלה טעות...בביט אתה רק צריך את מספר הפאל' של המוטב וזהו!
כמובן שצריך גם הזדהות שלך,
שבסמארטפון זה עם טביעת אצבע וכדו'
ובפאלפון כשר זה יקח קצת יותר זמן,
אבל עדיין השיפור יהיה משמעותי. -
-
-
@Sfsf3925 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
@מרדכי ספציפית בזיהוי המספר היוצא שזה לכאורה המזהה העיקרי, יש בעיות אבטחה, לא כזה קשה לבצע 'זיוף' זיהוי שיחה יוצאת.
אבל אין סיכוי שיאפשרו העברה ללא הזדהות נוספת, כך שזה לא הבעיה שלהם..כל העברה בביט מצריכה הקשת סיסמה קבועה גם באפליקציה
-
-
@EBA אני זוכר שלפני לא הרבה זמן היה פה שרשור ענק שדיבר על זה שבהעברה בנקאית אין אימות וניתן בטעות להעביר למישהו אחר וכו' וכו'
אתה באמת חושב שבנק יתן את האפשרות להעביר כספים בזיהוי של מספר טלפון בלבד?
באפליקציה אומרים לך לבחור איש קשר
וסומכים עליך שאתה מעתיק את המספר ממקום כתוב שנמצא מולך
אבל בפלאפון?
עוד לפני הבעיה של האימות בטלפון שזה אתהנ.ב. מבחינה כלכלית למה שזה ישתלם לבנק?
בפלאפון כשר אין את האשראי שלהם שהוא המנוע ממנו הם רוצים להרוויח את מאות המיליונים שעולה להם ביט -
@A0533057932
בחלק הטכני:
מצד הבנק - ברגע שהלקוח נכנס דרך האימות הטלפוני כפי שקיים היום (הקשת פרטי זיהוי)
יש להם הגנה + ודאות שהפעולה מבוצעת ע"י הלקוח
(ללא חשש לזיוף שיחה שקל מאוד לבצע)מצד הלקוח - אין מניעה לבצע הקלדה למי להעביר את הסכום
ע"י מנגנון אימות פשוט כמו שקיים בכל מקום (מקריאים לך את המספר - הקש 1 לאישור וכו')בחלק הפיננסי - מודול הרווח של ביט בנוי על אחוזי עמלות מהסכומים שמועברים (כמו כל חברות האשראי)
כך שהיות ויש ציבור די גדול, ולאו דוקא חרדי שיכול להיות קהל יעד של דבר כזה
ועלויות הפיתוח לא אמורות להיות חריגות כי לא מדובר על פיתוח של ממשק מאפס
אלא לבצע התאמות על בסיס מערכות קיימות
בהחלט יש מקום לבקש וליזום את השירות הנ"ל -
-
@mekev אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
בחלק הפיננסי - מודול הרווח של ביט בנוי על אחוזי עמלות מהסכומים שמועברים (כמו כל חברות האשראי)
אתה מתכוון מודל ההפסד
ביט עלה להם בנתיים יותר מ600000000 ש"ח
כי אין עמלות
רק מבתי עסק -
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
באפליקציה אומרים לך לבחור איש קשר
אפשר גם להעביר למספר שאין לך באנשי קשר, ואם סומכים עליך שם שיסמכו גם כאן...
מבחינה כלכלית למה שזה ישתלם לבנק?
אל תדאג, גם בטלפון הם יכולים לחפור לך על הענין של האשראי...
ולענין האימות, לדעתי כלל אין קשר לזיהוי המספר ממנו אתה מתקשר, אפשר פשוט להזדהות ע"י ת.ז. וסיסמה אישית, וזה יעבוד בהתקשרות מכל טלפון. -
@mekev אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
ע"י מנגנון אימות פשוט כמו שקיים בכל מקום (מקריאים לך את המספר - הקש 1 לאישור וכו')
מנגנון אימות של הקראה לא מספיק אמין לדעתי מול בחירת איש קשר מהפלאפון
-
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
מנגנון אימות של הקראה לא מספיק אמין לדעתי מול בחירת איש קשר מהפלאפון
עכשיו עניתי על זה, בביט אפשר גם סתם להקיש מספר בלי שהוא באנשי קשר, מנסיון.
חוצמזה, מי שלא רוצה שלא ישתמש, זה שיקול של המשתמשים, לא של הבנק.
אני לפני שהעברתי סכום של 200 ש"ח בדקתי היטב את המספר, בטח בסכומים גדולים יותר...
וביט מהבחינה היומיומית משמש בעיקר להעברות קטנות. -
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
ביט עלה להם בנתיים יותר מ600000000 ש"ח
ואוו איזה נתונים... מקור משהו?
-
@EBA אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
ביט עלה להם בנתיים יותר מ600000000 ש"ח
ואוו איזה נתונים... מקור משהו?
סביר להניח שבעלי עסקים זעירים וקטנים שנכנסו לאתר של חברת משולם פתרונות תשלום בוודאי שלא פיספסו את הקמפיין השיווקי של החברה, שבו מצוין בין השאר: "בעלי עסקים — הצטרפו למהפכת התשלומים של ביט ותתחילו לקבל תשלומים ללא תקרה שנתית מ–4.5 מיליון לקוחות. הצטרפות מהירה ודיגיטלית, מתחילים לקבל תשלומים מלקוחות בתוך שעה ללא התחייבות וללא עלות חודשית".
אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים (+3.98% 2978) נהפכה בשנים האחרונות לאפליקציה הפופולרית בקרב הצרכנים והגיעה לנתח שוק של כ–90% בהעברות תשלומים בין לקוחות פרטיים. באמצעות ביט נעשות העברות תשלומים בהיקף שנתי מוערך של יותר מ–15 מיליארד שקל.
בעסקות מסוג זה הפועלים לא גובה מהצרכנים תשלום בגין שימוש בביט ולמעשה מסבסד את תשלום העמלה הצולבת שמשלמים סולקים בעסקות בכרטיסי אשראי — למנפיקים של כרטיסי אשראי.
זאת, בעוד שבגין שירותי סליקה שמוכרת משולם לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים הפועלים כן מצליח לייצר לעצמו הכנסות — ובמידה מסוימת לעקוף את חוק שטרום. בעקבות ההפרדה מישראכרט (-0.42% 1195) ומקס, אסר חוק שטרום על בנקי הפועלים ולאומי (+2.56% 3128) להעניק באופן ישיר שירותי סליקה לעסקים.
בנקאות דיגיטלית? פעולות בסיסיות נמשכות ימים, ואנחנו משלמים את המחיר
הפועלים ולאומי מכרו את חברות כרטיסי האשראי — אך עדיין שולטים בשוק
משנה למנכ"ל הפועלים: "ביט תחסוך ללקוחות את הצורך למלא פרטים בתהליך הקנייה"
משולם, שבבעלות חגי אלטרסקו ואיתן ורדי, מציעה את השירות בתור מאגד שפועל בשוק סליקת העסקות בכרטיסי האשראי מול עסקים קטנים. "המאגד" אמור לתת שירות לקבוצה מאוגדת של עסקים, ובכך להוזיל להם את אותו השירות. מדובר בשירות שמלבד משולם מעניקות אותו גם חברות נוספות שפועלות כמאגדים, ובהן גמא (+6.21% 1000) , יופיי ופיימי. שירות זה מאפשר לבעלי עסקים קטנים כמו מדריכי כושר, ספרים, קוסמטיקאים, רופאים וגם לעסקים גדולים יותר שמחזיקים בפעילות מקוונת באמצעות אתר אינטרנט, לקבל תשלומים ממשתמשי אפליקציית ביט. חלק מאותם העסקים גובים תשלומים ממנויים קבועים שלהם שמשלמים באמצעות ביט."אין לי ברירה אחרת"
בעקבות האיסור בחוק שטרום של עיסוק ישיר במכירת שירותי סליקה, פיתח הפועלים רכיב טכנולוגי, "תוסף רכיב ביט", שאותו הוא מוכר ישירות לגופים גדולים כמו חברות אופנה כדוגמת קסטרו (+0.01% 9787) , רשת מקדונלד'ס, פיצה דומינוס, עיריות ברחבי הארץ ולעוד גופים. בנוסף לכך, דרך משולם וחברות אחרות שדומות לה, אותם עסקים שצריכים לקבל תשלומים מלקוחותיהם — קונים את אותם שירותי סליקה ממשולם יחד עם אותו "תוסף ביט".
הדבר מאפשר לעסקים להציע ללקוחות שלהם דרך דיגיטלית ומהירה יותר של ביצוע תשלומים בגין שירותים שונים כמו ארנונה, חשבונות אחרים, מוצרים שהעסקים בעצמם מוכרים ועוד — כל זאת ללא צורך בהזנת פרטים של כרטיס אשראי (אלא באמצעות טביעת אצבע או זיהוי פנים). אותה טכנולוגיה של ביט מאפשרת לתרגם את מספר הטלפון של הלקוח למספר כרטיס האשראי שלו ובכך לבצע חיוב מהיר.
אלא שמהאתר של משולם ניתן לראות כי בגין אותו שירות של מכירת שירותי סליקה היא גובה מבתי עסק עמלות גבוהות מאוד. מדובר בעמלה של 1.4% מגובה התשלום הנסלק ובתוספת שקל לכל עסקת סליקה. בנוסף היא גובה 0.5% בגין סליקה של מותג דיינרס שבבעלות כאל. לפי הערכות בשוק התשלומים, מתוך אותה העמלה הנגבית, משולם משלמת בערך 0.4% לבנק הפועלים על אותו רכיב של ביט ועל שירותי אחסנה ותפעול של השירות הזה. בנוסף לכך משולם משלמת 0.5% עמלה צולבת למי שהנפיק את כרטיס האשראי שבאמצעותו שילם הלקוח, בעוד שאת הסכום שהיא גובה כעמלה שומרת משולם לעצמה כרווח.
לפי הערכות בענף התשלומים וכרטיסי האשראי, המחזור השנתי של עסקות בגין אותו שירות של "תוסף רכיב ביט" מוערך בשלב זה במאות מיליוני שקלים — אך היקפו גדל והולך.
"לצערי אין לי כרגע ברירה אחרת, אבל חבל מאוד שבמקום למצוא דרכים להוזלת עמלות לבתי עסק, קמים גופים מתווכים כמו משולם שגוזרים לעצמם קופון ובכך עוזרים גם לבנק הפועלים לראות תמורה נאה", מספר בעל עסק קטן שנאלץ להתמודד עם הסוגיה הזאת. "בטוח שלא לכך התכוונו כשחוקקו חוקים בעניין".
תחפושת חוקית
הפועלים לא עושה כאן שום דבר שאינו חוקי, אך הוא למעשה "מתחפש" במקרה הזה למוכר של טכנולוגיה שמשמשת לפעילות של מכירת שירותי סליקה — ובכך מייצר לעצמו הכנסות שאמנם בשלב זה עדיין לא גבוהות אך הן נובעות מפעילות סליקה שבה הוא לא היה אמור להיות בהתאם לחוק שטרום המקורי. עבור הפועלים אותן ההכנסות בגין פעילות סליקה של בתי עסק חשובות, והבנק לא מוכן לוותר עליהן.
הסיבה לכך היא שלמרות התרומה הגדולה לצרכנים של אפליקציית ביט, שהושקה כשמנכ"ל הבנק היה אריק פינטו, גם במהלך השנתיים וחצי האחרונות שבהן הפועלים מנוהל בידי דב קוטלר — הבנק אינו מצליח לייצר מודל עסקי ולמצוא נוסחה שיתרגמו את אותם המאמצים שמושקעים בפעילות ביט, לצורך צמצום מהותי של ההוצאות הכבדות בגין האפליקציה: בחמש השנים האחרונות עלתה ביט להפועלים יותר מ–600 מיליון שקל. מדובר בעיקר בהוצאות שקשורות בכיבוש נתח שוק התשלומים בקרב צרכנים באמצעות סבסוד עלויות עסקות סליקת כרטיסי אשראי של משתמשי האפליקציה, הוצאות כבדות בגין שיווק, פרסום ותפעול של ביט, ועוד.
מעבר לנוכחות בשוק הסליקה, הפועלים ניסה בשנה שעברה לייצר הכנסות לביט באמצעות חבירה לחברת כרטיסי האשראי כאל, היחידה שלא נפרדה מהבנקים ועדיין נמצאת בשליטתם של דיסקונט (+2.58% 1832) (72%) והבינלאומי (28%). במסגרת שותפות זו הפועלים וכאל הקימו יחד בתחילת 2021 מועדון חוץ־בנקאי בשם ביט קארד. המועדון מבוסס על כרטיס אשראי חוץ־בנקאי שמונפק על ידי כאל ומיועד לביצוע תשלומים של לקוחות ביט. בעת השקת ביט קארד, ראשי הפועלים הסבירו כי הכרטיס החוץ־בנקאי נועד לספק פתרון ללקוחות ביט שאין להם אייפון ומעוניינים לשלם בביט עם המכשיר הנייד.
ההסבר הזה שיכנע את הממונה על התחרות דאז, מיכל הלפרין, שהחליטה לאפשר למיזם לצאת לפועל. אלא שבשטח בינתיים המיזם הזה לא ממש מתרומם, ובמקביל, הפועלים וכאל מחכים לאישור של החלטה של רשות התחרות מיכל כהן האם לאפשר להם לקבל אישור לפטור מהסדר כובל — כדי שיוכלו לשתף פעולה במיזם אשראי חוץ־בנקאי חדש. אם רשות התחרות תאשר זאת המיזם החדש יתמקד בשלב ראשון במשקי בית, ובהמשך בעסקים קטנים. התוכנית של הפועלים וכאל היא ליצור מערך העמדת אשראי דיגיטלי, שתוביל כאל — ויתבסס על אפליקציית התשלומים ביט של הפועלים. גם חברת אלקטרה מוצרי צריכה (+0% 15600) מקבוצת אלקו (-0.28% 21670) , של האחים מייקי ודני זלקינד, שתפעל בישראל בין השאר באמצעות מותגים בינלאומיים ענקיים כמו קארפור וסבן אילבן — צפויה להיות שותפה של הפועלים וכאל במיזם אשראי.
אלא שלפי טענות של גורמים במערכת הבנקאות וכרטיסי האשראי קוטלר, שניהל בעבר בהצלחה שתיים משלוש חברות כרטיסי אשראי הקיימות בענף — ישראכרט וכאל, לא מסתפק במהלכים האלה ועדיין נחוש למצוא מודל עסקי לביט שתהווה עבור הפועלים כתשתית מרכזית ליצירת "ישראכרט החדשה" בתוך הבנק עצמו. הוא החליט לעשות זאת באמצעות הפיכה של פעילות ביט ליחידת רווח, שעליה יהיה אחראי ידין ענתבי, ראש החטיבה לשווקים פיננסיים ופעילות בינלאומית. גם יחידת הפיתוח העסקי התאגידי תהיה כפופה לענתבי. יחידה זו, שאותה מנהלת אביבית בנדר, הובילה בשנים האחרונות כמה מהעסקות הבולטות של הפועלים באמצעות יצירת שיתופי פעולה עם גופי פינטק ואשראי כמו נאייקס, נימה, מלרן פרוייקטים, בלנדר ועוד.
בכך פירק קוטלר את חטיבת החדשנות והאסטרטגיה שאותה ניהל בארבע וחצי השנים האחרונות גולן שרמן, ושהייתה אחראית על פעילותה של ביט. שרמן שיוצא לחופשה ללא תשלום בכדי להשלים תקופת עבודה בבנק הנדרשת לו בכדי ליהנות מפנסיית גישור מלאה, לא יחזור מהחל"ת ויעזוב את הבנק לאחר קריירה ארוכה ומוצלחת של יותר מ–27 שנה.
אחרי עזיבתו הצפויה של ראש החטיבה העסקית צחי כהן, ענתבי שהצטרף לפועלים לפני 9 שנים הופך לחבר הנהלה הוותיק ביותר, וצפוי לנסות להתמודד שוב בעתיד על תפקיד מנכ"ל הבנק.
ענתבי צבר במהלך השנים ניסיון לא מבוטל בתחומים של ניהול הון, בניית תקציבים, טיפול בסוגיות הקשורות לחוק שטרום, בהשקעות ריאליות (משמש כיו"ר פועלים אקוויטי) — אך אין לו מספיק ידע וניסיון בהתמודדות מול אתגר כה מורכב של מציאת מודל עסקי רווחי לביט. בעקבות כך סביר להניח שקוטלר, שהינו בעל ידע, הבנה וניסיון גדולים בהרבה מאלו של ענתבי בתחומי התשלומים וכרטיסי אשראי, יסייע לענתבי בקידום מהלכים להגשמת היעדים האלה של בניית "ישראכרט החדשה" בתוך הבנק, כולל אפשרות של הכנסת שותף לביט.
כל זאת כשלהפועלים יש עדיין יכולת משמעותית להפעיל מנופי לחץ עסקיים על ישראכרט.
ישראכרט מנוהלת בידי המנכ"ל רן עוז והיו"רית תמר יסעור המצויים אמנם בקשרי ידידות עם קוטלר — אך כלל לא בטוח שהדבר יקל על ישראכרט במגעים שתצטרך לנהל בחודשים הקרובים לקראת גיבושו של הסכם תפעול והנפקת כרטיסים בנקאיים של הפועלים, בתחילת השנה הבאה. מדובר בהסכם מהותי עבור ישראכרט, כשהפועלים הינו הלקוח הגדול שלה — מה שמייצר לישראכרט הכנסות שנתיות מוערכות של מאות מיליוני שקלים.
עד כמה התלות הזאת בהפועלים גבוהה ניתן היה לראות בתחילת 2021 כשישראכרט התקפלה וחתמה על שיתוף פעולה עם הפועלים בארנקים הדיגיטליים. בכך היא הבטיחה לעצמה הכנסות נאות בשנה וחצי הקרובות - אך הסתכנה באיבוד נתח מהותי מלקוחותיה לביט והפועלים.
הפועלים: "אין שום צעד אנטי תחרותי"
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "ביט נהפכה להיות האפליקציה הפופולרית ביותר בישראל בהעברות בין פרטיים בזכות חדשנות וחווית לקוח ייחודית, שהובילו להעדפה צרכנית גדולה. מאידך, בעולם העסקים, ביט עושה את צעדיה הראשונים ומתמודדת מול הענקיות הבינלאומיות הלא מפוקחות הפועלות בישראל.
"חשוב לזכור שביט נוצרה עוד לפני רפורמת שטרום וללא קשר אליה כחלק מהתפתחות עולמית של אפליקציות תשלום, היא מספקת חוויית לקוח פורצת דרך ולא ניתן להצביע על כל צעד אנטי תחרותי או שאינו לגיטימי בפעילותה. נהפוך הוא, ביט מגדילה את השימוש בכרטיסי אשראי על חשבון המחאות ומזומן ומזה נהנות חברות כרטיסי האשראי והציבור כולו".
-
@A0533057932 אמר בהעברת כספים ב"ביט" בשיחה קולית מטלפון כשר!:
הוצאות כבדות בגין שיווק, פרסום
זה נראה לי הרכיב הכבד ביותר
הם משתוללים כבר חמש שנים בפרסום של האפליקציה.
