בעזה"י עירוב תבשילין

[אוריאל אור]

סֵדֶר עֵרוּב תַּבְשִׁילִין
כְּשֶׁחָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לְבַשֵּׁל בּוֹ לְשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין" בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב.
יִקַּח פַּת (שִׁעוּר כַּבֵּיצָה) וְתַבְשִׁיל (שִׁעוּר כַּזַּיִת. וְנוֹהֲגִים לְהָכִין בֵּיצָה קָשָׁה) עֲלֵיהֶם עוֹשֶׂה אֶת הַ"עֵרוּב תַּבְשִׁילִין".
נִתַּן לַעֲשׂוֹת "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין" עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב יוֹם טוֹב (וְאִם כְּבָר הִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל יוֹ"ט, אוֹ אֲפִילוּ אָמַר "בָּרְכוּ" אֵין לְהָנִיחַ "עֵרוּב" וְיִסְמוֹךְ עַל הָעֵרוּב שֶׁל רַב הָעִיר).
יִקַּח הָעֵרוּב בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵירוּב:
בְּדֵין עֵירוּבָא, יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לַאֲפוֹיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוֹנֵי וּלְתַקּוּנֵי (וּלְמִשְׁחַט) וּלְאַדְלוּקֵי שַׁרְגָּא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא, מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת (ורב שעושה עירוב לתושבי עירו מוסיף: לָנָא וּלְכָל בְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת):
צָרִיךְ שֶׁיָּבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר, וְטוֹב שֶׁיַּחְזֹר לוֹמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְמִין וּלְתַקֵּן וּלְהַדְלִיק הַנֵּר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צְרָכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת:
יֵשׁ לִשְׁמוֹר אֶת הָעֵרוּב עַד לֵיל שַׁבָּת קוֹדֶשׁ. וּמִצְוָה לְהַנִּיחוֹ לְ"לֶחֶם מִשְׁנֶה" בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לִבְצֹעַ עָלָיו וּלְאוֹכְלוֹ.

ערב חג השבועות
מוּבָא בְּסֵפֶר תּוֹכַחַת חַיִּים (חַג הַשָּׁבֻעוֹת),
"יְסוֹד הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הוּא קִיּוּמוֹ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וּלְפִיכָךְ, בְּמוֹעֵד הַזֶּה חַג הַשָּׁבֻעוֹת, צָרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּיָד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, יוֹתֵר מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה".

וכתב רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי
(סי' ח סע' ו' משם ספר מעשה הצדקה דק"ט ע"ב):
"ערב שבועות יפרוש צ"א פרוטות וישלים עד שיעור ב' פעמים ב"ן (104) ויתנם לתלמיד חכם עני ועניו והוא תיקון גﬢול לעון אדם הרﬡשון ועון ﬣעגל ולפגם הברית והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב ﬣגאוﬥה (עע"ש).

ויהי רצון שנזכה לקבל את התורה בשמחה ולפרות ולרבות בה, וידועים דברי השל"ה הקדוש שיום חג השבועות הוא יום הדין לתורה, כמה ילמד ויחדש וכו'. ונודע משם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעשרת הדיברות מסוגלת לרפואה גדולה כפי שהיה במתן תורה שבה התרפאו כל החולים. ונזכה לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.