חשוקי חמד סנהדרין דף עב עמוד ב
שאלה. בחודש אלול שנת תשס"א אירע מקרה מזעזע כאשר שני מטוסים נחטפו בארצות הברית על ידי בני עוולה והתרסקו לתוך שני בנינים גבוהים, והפילו אותם, וכתוצאה מכך נהרגו הרבה יהודים, מטוס נוסעים אחד, אשר גם הוא נחטף והרוצחים עמדו לרסקו לתוך בנין מגורים, הופל על ידי הנוסעים שהיו במטוס, ויש להסתפק האם הנוסעים נהגו כשורה כאשר עשו כן? עוד יש להסתפק כאשר ידוע על מטוס חטוף העומד להתרסק לתוך בנין מגורים, האם מותר להפילו, כדי להציל את האנשים הנמצאים בבנין, ובמיוחד שהנוסעים בין כך ימותו, או שמא אסור לנו לעשות מעשה בידים ולהרוג אנשים, כדי להציל אנשים אחרים?
תשובה. לכאורה אסור להפיל את המטוס, כיון שאין מצילין נפש מפני נפש, ואף שנוסעי המטוס חייהם חיי שעה, ואם יהרגו אותם ינצלו כולם, מ"מ גם במסירת נפש מישראל לנכרי חייו חיי שעה, ואף על פי כן אין מוסרין אותו להריגה אף שיהיה בזה הצלת רבים והטעם מבואר בחזון איש, דהמסירה הוא פעולה אכזרית של הריגת נפש, ואין בזה בזה הצלת אחרים בטבע של הפעולה, והכא נמי הפלת המטוס הוא פעולה אכזרית.
והנה מבואר במסכת בבא מציעא (דף סב ע"א) ששנים ההולכים במדבר ורק לאחד יש קיתון מים, אמר רבי עקיבא חייך קודמים וישתה, ולא יתן לחבירו כדי ששניהם ימותו, וכתב החזון איש (ליקוטים סימן כ לדף סב ע"א) שגם אם יש לאחד קיתון מים, חייב ליתנו לאחד ולא יתננו לשניהם, שיש יותר להשתדל בהצלת חיי עולם, ואפילו שעל ידי שיתנו לשניהם, יאריך חיי שעה שלו. מ"מ לא דמי להתם שהרי אינו עושה מעשה בידים להמיתו, אלא שמשתדל בחיי עולם של חבירו, וממילא חבירו ימות, אבל לעשות מעשה בקירוב קץ חיי שעה של חבירו, כדי להציל חיי עולם של אחרים זה לא מצינו, ולכאורה לפי דבריו אסור לעשות מעשה בידים להמית אנשים החיים חיי שעה כדי להציל חיי עולם.
והנה כתב בשו"ת פנים מאירות (ח"ג סימן ח ציינו רע"א בגיליון על המשנה אהלות פ"ז מ"ו) שיולדת המקשה לילד, ושניהם ימותו, אף על פי שכבר יצא ראשו דוחין נפש מפני נפש, לפי מה שכתב רש"י בתירוץ הראשון שלכן מסרו את שבע בן בכרי, משום דאפילו אם לא ימסרוהו, היה נהרג בעיר כשיתפשנה יואב והן נהרגין עמו, אבל אם היה הוא ניצול אף על פי שהן נהרגין לא היו רשאין למסרו כדי להציל עצמן. וא"כ אם שניהם ימותו מותר להציל אחד מהן, וצ"ל שהעובר המסכן את אמו הוה כמו יחדוהו, ולכן מותר להציל את אמו בנפשו. וא"כ הוא הדין בעניננו לשיטת רבי יוחנן שביחדוהו ואינו יכול להנצל, מותר גם להפיל את המטוס, כיון שדינם כיחדוהו ואינם יכולים להנצל, אבל לשיטת ריש לקיש כיון שאינן חייבין מיתה, אסור להפיל את המטוס.
ונראה שמדברי הפמ"א אפשר לפשוט את ספיקת החזון איש, שנסתפק אם מותר רק למסרו, או שמותר גם להרגו בידים, ולכאורה מבואר מהפמ"א שהכא בולד שכבר נולד, כיון שמסכן את האמא, מותר אף להרגו בידים.
ולענין השאלה האם מותר להם עצמם להפיל את המטוס, לא מבעיא שמותר, אלא שיש בזה מצוה גדולה, כמבואר בחזון איש שם שיחיד רשאי למסור עצמו כדי להציל את כולם, כמו שמצינו בהרוגי לוד, לולינוס ופפוס שמסרו עצמן כדי להציל את ישראל, כמבואר בתענית (דף יח ע"ב) ואמרו שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.
פורסם במקור בפורום CODE613 ב11/08/2017 01:58 (+03:00)
