תחומים - פורום חרדי מקצועי

התבקשתי לפרסם:
פנויה דירה גדולה באשדוד, בלב רובע ז, ממוזגת, 4 חדרי שינה, מרפסת, גג, מעלית.
בימים רביעי עד מוצ"ש - כ-כג מנחם אב.
050-4121953

בתורת אמת יש לך את זה אבל עם "באר היטב" ולא משנ"ב.

שלום לכולם!

לאחר הפסקה (קצת ארוכה, האמת) הגיע הזמן לחלקו השני של המדריך למאקרו W2T. בחלק הזה נסקור את איזור ההגדרות המתקדמות ואת הנושא של קובץ הסגנון ביתר הרחבה בעז"ה.

הגדרות מתקדמות
בלחיצה על החץ הכחול שבתחתית הדיאלוג, ייפתח אזור נוסף בדיאלוג, אזור ה'שונות', ובו מספר הגדרות נוספות למתקדמים.

החלק הראשון קשור לקובץ הסגנון שהמאקרו יוצר בסיום התהליך:

לרשום את התכונות ב CAPS – הוראות העיצוב יירשמו בקובץ הסגנון באותיות גדולות ולא בקטנות. (שימושי למי שרגיל בדרך כלל להכניס את הפקודות באמצעות החלונית המיוחדת 'ערוך סגנון' הנפתחת בלחיצה על צמד המקשים Ctrl+W, וממילא רגיל לראות את הפקודות בכתב גדול).
לרשום תיאור תג – ליד כל קוד שיתווסף בקובץ הסגנון, יירשם גם תיאור קצר של הקוד.
לא לרשום תיאור וורד – כברירת מחדל, בסוף כל קוד (לאחר צמד סימני פסיק נקודה) יופיע תיאור קצר על העיצוב של קוד זה בוורד (לדוגמא: אם בוורד קוד 01 ניתן לפיסקא הכתובה בפונט דוד גודל 14, תיאור זה יירשם בקובץ הסגנון ליד קוד 01, וכן ע"ז הדרך). במידה ותסמנו תיבה זו, התיאור לא יירשם.
לא לרשום קודי תו שאינם בשימוש – כאשר תיבה זו מסומנת, המאקרו לא ירשום בקובץ הסגנון קודים של תווים שאינם בשימוש.
לא לרשום תכונות בתוך הקודים – כאשר תיבה זו מסומנת, המאקרו ייצור קובץ סגנון ובו רשימה של הקודים בהם הוא השתמש לקידוד המסמך, ללא הוספת תכונות כלשהם לכל קוד וקוד. מה שתקבלו יהיה בעצם רשימת קודים ותו לא.

החלק השני כולל הגדרות מתקדמות לפעולת המאקרו:

חבר הערות לפנים – בסימון תיבה זו, המאקרו יעתיק את כל הערות השוליים, וידביק אותם בזו אחר זו בסוף הקובץ. בצורה כזו ניתן לייבא את המסמך בקובץ אחד לתג, במקום בשניים נפרדים. (כיום ניתן לייבא קובץ עם הערות שוליים, ו'תג' יודעת לפצל אותו לשני קבצים נפרדים. בהזדמנות נאריך על כך בפוסט מיוחד בעז"ה).
ייבוא תגי XML – יעיל לתיקון סגנונות פיסקא שהתקלקלו.
השתלה מהירה (תו) – בכדי לשתול את הקודים המאקרו משתמש באחת משני הדרכים הבאות: 1. סורק את כל המסמך ומאתר את כל השילובים האפשריים, ואז שותל אותם. 2. סורק שורה אחר שורה, וכשמוצא טקסט בעיצוב שעדיין לא נשתל לו קוד, שותל קוד בכל המופעים של אותו עיצוב במסמך, ואז ממשיך ממקום שהפסיק ומחפש עוד טקסט שלא נשתל לו קוד, וכן הלאה ע"ז הדרך, עד שלא מוצא עוד טקסט. לכל אחת מהשיטות היתרונות שלה. כברירת מחדל התוכנה עובדת באופן הראשון, אך אם כמות השילובים עוברת את ה 5000, התוכנה עובדת באופן השני. על ידי סימון התיבה הזו, התוכנה תעבוד באופן השני בכל מקרה.
סימני RTL/LTR – שומר על שפת התווים ה'אמביוולנטים' (מספרים, סוגריים וכדו'), שלא יתהפכו מעברית ללועזית או להיפך. השמירה נעשית על ידי השימוש בסימנים המיוחדים לכך, כאשר בסוף פעולת המאקרו יימחקו סימנים אלו (גם אותם סימנים שהיו במסמך קודם הרצת המאקרו – לתשומת ליבכם).
קובץ הסגנון
כאמור בתחילת דברינו, בסיום הפעולה יוצר המאקרו קובץ סגנון ל'תג' ובו רשימה של כל הקודים אותם שתל המאקרו במסמך הנוכחי.

לצד כל קוד בקובץ הסגנון, כברירת מחדל יופיעו הפרטים הבאים:

1. תיאור של תכונות אותו הקוד ב'תג'.

2. תיאור של תכונות אותו הקוד ב'וורד'.

החלק השמאלי הוא 'תיאור התכונות בתג', והחלק הימני 'תיאור התכונות בוורד'
בין שני התיאורים יופיע הסימן פסיק נקודה פעמיים (כזה ;; ), על מנת שה'תג' יידע שלא להתייחס להאמור מהסימן הנ"ל והלאה עד סוף השורה.

התועלת שיש בכך היא פשוטה ומתחלקת לשנים:

1. תיאור התכונות ב'תג' – המאקרו בעצם כותב את הפקודות שיובילו את 'תג' לעצב את המסמך כמו שהוא נראה ב'וורד' כעת. לדוגמא: אם הטקסט הרץ ב'וורד' הוא פונט 'דוד' בגודל 14, והוא קיבל את הקוד 01, וההדגשות הם בפונט 'אריאל' בגודל 15, והם קיבלו את הקוד 02, המאקרו יכתוב לצד כל קוד את הפקודות המתאימות, על מנת לגרום ל'תג' לעצב גם ב'תג' את הטקסט הרץ בפונט דוד בגודל הנ"ל, ואת ההדגשות בפונט אריאל מודגש בגודל הנ"ל, וכן על זה הדרך.

התועלת שבכך היא למי שקיבל עבודה ממחבר שכבר פחות או יותר עיצב את הספר ב'וורד' ומעוניין שהספר ייראה בצורה דומה למה שעיצב, שאז במקום לכתוב את כל הקודים מההתחלה, המאקרו פשוט 'שואב' את ההגדרות העיצוביות מתוך 'וורד' ישירות ל'תג'.

2. תיאור התכונות ב'וורד' – התועלת בזה היא, שניתן להשתמש בקובץ סגנון אחד לקידוד מספר מסמכים שונים, ובכך לוודא שהטקסטים הדומים בכל המסמכים יקבלו את אותו הקוד. מועיל כמובן למחבר ששולח למעמד כמה ספרים בעיצוב דומה (כגון כמה חלקים של שו"ת וכדו'), שבמקום לקודד כל אחד בנפרד, ואז אולי לקבל קודים שונים לאותו סוג עיצוב (לדוג': פיסאות טקסט רץ בחלק א' יקבלו קוד 01, ואילו הטקסט רץ בחלק ב' יקבל קוד 15, וכן עזה"ד), מקודדים את הקובץ הראשון עם המאקרו, ובעת קידוד הקובץ הבא בתור מגדירים למאקרו לשאוב את סדר הקודים מתוך קובץ הסגנון שנוצר בעת הקידוד של החלק הראשון.

הסיבה שהמאקרו יודע איזה עיצוב קיבל קוד מסויים, היא על ידי תיאור התכונות שמופיע ליד כל קוד בקובץ הסגנון. כאשר המאקרו מוצא במסמך השני עיצוב שדומה לתיאור של עיצוב המופיע כבר בקובץ הסגנון – הוא ייתן לו את אותו קוד.

לאחר שתילת הקודים תוכלו ישר לייבא את המסמך ל'תג' ביחד עם קובץ הסגנון של הקובץ הראשון, ותקבלו את אותו עיצוב בשניהם! הפלא ופלא ממש…

בכל מקרה, לאילו שלא מרגישים צורך באחת משתי האופציות הנ"ל, ישנה אפשרות לבטל אותם בלחיצת כפתור אחת.

אם ברצונכם שהמאקרו לא יכתוב את תיאור התכונות של 'תג' בקובץ הסגנון (אלא יגיש לכם רשימת קודים ריקה בלבד) – בטלו את הסימון מהתיבה 'לרשום תיאור תג'.

אם ברצונכם שהמאקרו לא יכתוב את תיאור התכונות של 'וורד' בקובץ הסגנון, סמנו את התיבה 'לא לרשום תיאור ווארד'.

זהו חברים, עד כאן להפעם. נקווה שהציבור יפיק תועלת מהדברים, ונשתמע בעז"ה בפוסטים הבאים.

נשמח לשמוע את דעתכם על הפוסט – ובכלל על האתר – בתגובות…

@zvinissim תודה על העצה.
מקודם ראיתי באתר של צ'יטה שהם פתחו אפשרות חדשה לאתרי סחר, נקודות איסוף כמעט בכל מקום בארץ.
צריך רק לדבר אתם בטלפון כדי לדעת איך זה עובד בדיוק, עלויות וכו' (עכשיו כבר מאוחר כדי להתקשר).

@nigun אמר בדואר שליחים:

@מורשת-מרן
בדקת עם ציט'ה וכדו'

זכור לי שבעבר בדקתי עם כל החברות האלו. כולל צ'יטה.
זה מאוד קשה לעבוד אתם, צריך למדוד כל חבילה אורך ורוחב. לא רק משקל.
לא תמיד זה פשוט להביא להם את הנתונים האלו. במיוחד כשמוכרים באתר, והלקוחות רוכשים כמה מוצרים ביחד, קשה להגיד להם מראש את עלות המשלוח ולהגדיר אותו אוטומטית ברכישה...

@zvinissim @by6199
זה מיועד עבור ספרים שאני מוכר כאן.
אנחנו בירושלים, שולחים לכל מקום בארץ (תלוי מהיכן הרוכש).
דואר רשום לא טוב, למשל עכשיו מכרנו הגדה של פסח, ואנשים רוצים את זה לליל הסדר, בדואר רשום כבר כמעט שבועיים ועדיין לא הגיע ליעד.
למשל הידברות כותבים באתר שלהם, שהמשלוח עולה 30 ש"ח (ללא חלוקה של כמות מוצרים שנרכשו), יש למשהו מידע אולי עם מי הם עובדים?

פניתי לדואר לקבל מידע על דואר שליחים.
לא הבנתי מהם כל כך איך זה עובד.
יש משהו שעושה את זה כאן, ויכול לפרט יותר?
זה מיועד עבור מכירת מוצרים באתר.

אם למשהו יש אולי גם חברה אחרת (זולה) שאפשר לעבוד אתה, למכירת מוצרים באתר, ולדעת מראש את המחיר של המשלוח. אשמח שיכתוב כאן.

יש את ההודעה הזאת, לא נראה לי שיפתחו...

@AVI12 אמר במחפש שיעורים להאזנה בנושאי בחינות הרבנות הראשית:

@מורשת-מרן אמר במחפש שיעורים להאזנה בנושאי בחינות הרבנות הראשית:

האם יש משהו שיודע היכן ניתן למצוא כאלו שיעורים, או קו כלשהו שניתן להאזין שם?

תעיין בפורטל סמיכה יש שם חומר מגוון

תודה רבה.
ראיתי שם, יש שם שיעורים מרב אחד שחסומים בנטפרי.
הרב השני מדבר בצרפתית..

שמעתי שיש רב (אינני יודע את שמו) שמוסר שיעורים מתומצתים בנושאי הבחינות של הרבנות הראשית, ולפי דרישותיהם.
האם יש משהו שיודע היכן ניתן למצוא כאלו שיעורים, או קו כלשהו שניתן להאזין שם?
(דחוף לי לעכשיו שיעורים על חופה וקידושין).

@כוכב-שמח אמר בהודעה שקיבלתי במייל, האם יש ממה לחשוש?:

@מורשת-מרן אשמח שתיצור עימי קשר
‎cocavsameah@gmail.com‎‬

שלחתי לך מייל.

@scez-scez אמר בהרשאות לפורומים:

זה למי שבונה אבל לא למי שבונה ברמה של תכנות שלוחות במערכות של חברות מסוימות אלא לבנות מרכזה על שרת פרטי
ותנאי הקבלה לפי מה שמופיע בפורום שיהיו חברים בתכנות

תודה!

@chagold אמר בהרשאות לפורומים:

אסטריסק זה מערכת למרכזיות טלפוניות

תודה.
למי מיועד, למי שמפעיל קווים, או מי שבונה קווים מבחינת תכנות?
מהם תנאי הקבלה?

@scez-scez אמר בהרשאות לפורומים:

@clickone אם אפשר לקבל הרשאה לפורום אסטריסק תודה

מה באמת הפורום הזה?

@מעמד אמר באיזה חברות היו מעוניינות לפרסם במגזין לדעתכם?:

@מורשת-מרן לא

פשוט ראיתי באשדוד שיש משהו מיוחד שמדפיס את זה, ומוסיף פרסומות וכו'...

@מעמד אתה גר באשדוד?

@מעמד אמר באיזה חברות היו מעוניינות לפרסם במגזין לדעתכם?:

@מורשת-מרן אמר באיזה חברות היו מעוניינות לפרסם במגזין לדעתכם?:

@מעמד אמר באיזה חברות היו מעוניינות לפרסם במגזין לדעתכם?:

@מורשת-מרן חנויות סניטריים וקרמיקה

תודה על הרעיון.
מה זה "סניטריים"?

כלים סניטריים
אסלות מקלחונים כיורים וכדו'
אם אתה מכיר את העלון 'טוב לחסות לה' ' תבדוק מי מפרסם שם. (אלא אם כן אצלכם העלון מגיע בלי פרסומת)

אצלנו מגיע בלי פרסומות.

@by6199 אמר באיזה חברות היו מעוניינות לפרסם במגזין לדעתכם?:

@מורשת-מרן לא יזרקו את זה מהבתי כנסת כמו שתולשים היום את הלוח שלכם?

לשם הדיוק, זה לא לוח שלנו (של חבר).
עכ"פ זה רק מלחמה של אדם אחר, שיש לו אינטרס כל שהוא לקרוע. ולא ניכנס לזה עכשיו.
עלונים אין סיבה שיזרקו מהבתי כנסת, כמו שלא מוציאים את שאר העלונים המיועדים לאותו קהל יעד.
(מה גם שאותו לוח התחיל לפני 3 שבועות להוציא חוברות ומחלק אותם בבתי כנסת, כדי להתגבר על זה שקורע...).

זהו.
שלא כל בעל מקצוע מתאים לזה.
א"א להכניס כל עסק, סוף סוף זה מגזין שמופץ בבתי כנסת, וגם הוא מיועד לקהל יעד מסויים (ספרדי / מסורתי).

@aiib אמר באיזה חברות היו מעוניינות לפרסם במגזין לדעתכם?:

@מורשת-מרן זה באופן רגיל. אבל אצלכם טענתם שהם לא עושים זאת. אז מה הם כן עושים אצלכם?

בעיקרון באופן רגיל הם אמורים גם להביא רעיונות למפרסמים וליצור אתם קשר. השוני אצלינו, שאנחנו מביאים להם רעיונות למפרסמים - והם רק יוצרים את הקשר וסוגרים עסקאות וכו'.