תש"פ או תש"ף
-
@מעמד אמר במדריכי כשרות מקוריים - מופצים באישור גוף הכשרות:
@Sofer אמר במדריכי כשרות מקוריים - מופצים באישור גוף הכשרות:
יתכן שהוא הדין בנידון דידין שאם יכתבו תש"פ יש חשש לזיוף בהוספת אות א' או ב', משא"כ בתש"ף שאין חשש זה.
אני פחות חושש מהחשש הזה, כי מה יקרה ?! בשיק מישהו יכתוב תשפ"א ?! אז הוא יפסיד !
במקום להרוויח את השיק עכשיו, הוא יצטרך לשמור אותו עוד שנה !
אז אני לא חושב שיהיה מי שינסה לעשות כך
ובמסמך ממשלתי יראו שזה לא הגיוני שהמסמך נכתב בעוד שנה או שנתיים ומגישים אותו כעת. ואז יעלו על הזיוף.החשש הוא דווקא בשיק, כי שיק תוקפו לחצי שנה, ואם יעבור חצי שנה יוכל לשנות ולהשתמש בזה בשנת תשפ"א
-
פוסט זה נמחק!
-
למי שלא מבין
הדיון על תש"פ או תש"ף נגרר לדיון בתוך אשכול אחר,
משום כך @dovid שלף את הדיון ופתח אותו כאילו היה זה נושא חדש. -
הרב מאזוז דיבר על זה כאן
-
פוסט זה נמחק!
-
@יהודי-פשוט -הרב יצחק רצאבי שליט"א דיבר ע"ז בשבועות האחרונים בשיעורו השבועי. לא תמיד מדקדקים בגימטריא של המנצפ"ך הסופיות (וראיה לזה לדעתי, שאנחנו עכשיו בשנת ה'ן"פ).
@רוב-יועץ -ע"פ גירסת הרב כשהוא פותח את השיעור, נשמע שהוא גורס התש"ף (ברפי). כי בכל האותיות הכפולות במנצפ"ך יש רק 'ך ו'ף. ויש ך רפי ו-ךּ דגש. ובאות 'ף אין דגש ורפי. (רק באל תוֹסְףְּ על דבריו, משלי)
@מעמד -על דבריך, הרוב שנכתבים (בגרשיים) זה קיצורים, וכמה קיצורים נכתבים כך עם מנצפ"ך סופיות.........
וכן ע"ד הראשונים - אני נוהג לומר אל תקרי עברית אלא "עיוות". חז"ל הרוחב בינתם לא טרחו לחדש מילים בעברית והשתמשו במילים בארמית ויוונית וכו'. כל שכן שאנו לא נשתמש במילים שבאו ממקור זר (טמא) כמו האקדמיה לחילול לשון הקודש. אל לנו לשכוח שזה שהמית את לשון הקודש, אז אשתו היא הייתה הראשונה שהלכה בפריצות (מכנסיים) בירושלים והוא מת עם עט בשבת...
נא לא לחרף, ולהזכיר מקורות מָשחתים ובורות נרפשׂים... אינני מבין איך מתייחסים אליהם כמ"ד בכלל... -
-
@MusiCode אמר בתש"פ או תש"ף:
אני לא מבין:
אומרים תו שין פא - דגוש.
כך כולם אומרים.אם זה עם ף', זה לא יכול להיות דגוש!
כמו המילה טייפ וכו'.אז חייב להיות שאומרים תש"פ.
- לנוקטים תש"ף הם אכן אומרים אותו עם ף לא דגושה.
- זה כלל נכון לבן יהודה, בתורה אין מילה כמו טייפ, כלומר אין מילה שמסתיימת בפ' כלל.
