היגיון בחבר מושבעים
-
מי יכול להסביר לי איזה היגיון משפטי יש בלסמוך בקביעת עובדות על אנשים שאין להם יד ורגל בדיני ראיות, והם מעולם לא התחנכו באמות מידה משפטיות.
הרי האדם הממוצע נוטה להאמין לעובדות על פי דחפים אינטואיטיביים.
אם במקרה הוא מכיר חבר שהתרפא אחרי שביקר אצל רופא אליל, מבחינתו המציאות העובדתית היא שהרופא הזה ריפא אותו.
אם התובע עם כושר שכנוע ויודע לגבב פסיפס של ראיות נסיבתיות, איזה אדם מן היישוב לא ישתכנע באמיתות דבריו? -
כל הנושא של "ענישה" הוא נושא פילוסופי שהרבה דיו נשפך עליו. מה בעצם הצידוק והתועלת בענישה?
למעשה גזר דין זה לא רק עניין טכני של כעין משוואה מתמטית של חוק Y=עונש Z, אלא יותר ביטוי חברתי לשאלה איזה ומתי פשע ראוי לעונש ולאיזה עונש. לפעמים אדם אמנם ביצע עבירה אבל נסיבות החיים שלו (כמו עוני או חוסר ברירה או חוסר שפיות וכו') מטילות ספק בשאלה האם מגיע לו עונש מלא או בכלל וכו' וזה תלוי בהגדרה למה בעצם מוצדק להעניש..
חבר מושבעים מגיע במטרה לשקף את ה"מצפון" של הציבור ולא רק את לשון החוק המרובעת שלא תמיד תואמת לרחשי הציבור.עריכה: כתבתי מהמידע שהיה מונח לי בראש... אבל מסתבר שלא כדברי @חבלזון ומה שכתבתי שהיה מעין השלמה לדבריו.
לפי ויקיפדיה
"בשיטת המשפט המקובל תפקיד המושבעים הוא להכריע בשאלות עובדתיות, בעוד תפקיד השופט הוא לקבוע שאלות של פרשנות חוק (כך הדבר בבריטניה ובארצות הברית).
על פי חלק משיטות המשפט בארצות הברית המושבעים צריכים לקבוע הן את פסק הדין והן את גזר הדין. לאור פסיקת בית המשפט העליון, כאשר מדובר בעונש מוות - רק מושבעים יכולים להטילו על נאשם.
באנגליה, המושבעים יכולים לקבוע רק את הקביעות העובדתיות המשמשות בסיס לפסק הדין, והשופט לבדו יכול להכריע בעניין גזר הדין. במשפט האזרחי האנגלי, המושבעים ממליצים על היקף הפיצוי במקרים של הוצאת לשון הרע או הוצאת דיבה."וחזרה השאלה...
-
@shraga אכן, על ההנחה הזו היתה מבוססת השאלה שלי, המושבעים אינם קובעים את רף העונש אלא את העובדות בלבד
-
@יוסף-בן-שמעון כתב בהיגיון בחבר מושבעים:
הרי האדם הממוצע נוטה להאמין לעובדות על פי דחפים אינטואיטיביים.
ההיגיון האמיתי בחבר מושבעים טמון במשפט הזה. האדם הממוצע כולל גם את השופטים כולם.
למעשה, בכל מה שקשור לאינטואיציה אין הבדל בין שופט נכבד לאדם פשוט מן השוק. כולם משוחדים, בעלי דעות קדומות, גם אם הן חשוכות וגזעניות.
כמדומני שישראל מהמדינות היחידות בהן שופט אחד או ערכאה בודדת מרכזת את כל הסמכויות, גם לקבוע את העובדות, את האשמה ואת העונש.
גם במדינות בהן לא נהוג חבר מושבעים נהוג לשתף אנשי מקצוע מעולמות ידע מגוונים כדי לקבוע את העובדות. -
תמיד חשבתי שזה בגלל שיותר קל לשחד בן אדם אחד ידוע מראש (השופט) מאשר לשחד המון אנשים שאין לך אפשרות להכיר אותם לפני. הרעיון שלשופט יש יותר ידע משפטי נכון רק כשהוא נאמן אליו, עורך דין סיפר לי שהיום יש המון מרחב חופשי לשופטים כי אף אחד לא בודק אותם, ומקובל שלפני משפט בודקים מי השופט כדי לדעת בתיק הזה מה מסתבר שהוא ישפוט, ויש שופטים שעל אותם מקרים מחליטים החלטות שונות לפי ראות עיניהם באותו הרגע (כנראה כמה רגשי עשו במהלך המשפט)
