פתיחת מסד נתונים בכל קריאה
-
-
@nigun כן.
לפי מה שכתוב לך אין לך בכלל פתיחת קונקשיין.
הdb.Open לא יוצר קונקשיין אלא סה"כ מקים מופע שנועד מטבעו להיות בעל חיים ארוכים ולא אמורים לסגרו (שם הוא סוגר אותו עם defer כשהתוכנית תיגמר). המופע הזה יכול להיות אחד לכל התוכנה כמו ש@יוסף-בן-שמעון אמר.
מה עם קונקשנים? זה נראה שמנהלים לך את זה מצויין מאחורי הקלעים (יש לזה חיסרון קצת כי אם אני מבין טוב אתה לא יכול להבטיח ששתי פקודות ירוצו על אותו קונקשיין) ובעצם כל קריאה לQuery מחזיקה קונקשיין שנסגר בrows.Close().
אז סיכמנו: var db *sql.DB אחד לכל האפליקציה. -
שוב למדתי בדרך הקשה שצריך לקרוא דוקומנטיצות מהתחלה לסוף
בגלל שלא ידעתי בדיוק איך מתנהל הסשנים בGO
הגעתי מהר מאוד לSQL Error 1040: Too Many Connection
אחרי שקראתי את המדריך שהבאתי למעלה הייתי צריך לעשות שינויים גדולים בקוד בשביל לתקן את זה
(מזל שהרצתי בדיקת עומסים) -
@יוסף-בן-שמעון
א. קראתי לבקשת INSERT עם Query ולא עם exec
כיוון שאני לא צריך את הפלט זה מבזבז נתונים, כי הוא יוצר פלט וזה משאיר את החיבור פתוח ליותר זמן
ב. במקרה של שגיאה עשיתי return בלי פקודה נוספת לrows.Close()
מה שגרם לחלק מהבקשות להישאר פתוח משום מה.
ולמדתי שמומלץ לזרוק הרבה Close כי אם לא יועיל לא יזיק
ג. למדתי שעדיף באופן כללי להכין את הבקשה עם Prepare ולעשות עליו כמה בקשות
(במקרה שלי כל בקשה נמצא בתוך פונקציה נפרדת כך שוויתרתי על זה כי זה מידי הרבה עבודה לבנות את כל הפונקציות מחדש)
ד. למדתי שאם בקשה אמורה לקבל רק שורה אחת משתמשים בQueryRow ולא בQuery
יש עוד כמה דברים שלא ירדתי לעומקם עדיין למשל ניהול ערכים רקים (NULL) -
א. נראה לי שגוי לגמרי. הפלט הוא מספר קטן של 32 סיביות שזה כלום שבכלום, ובכל מקרה הקוד שלך מחכה לסיום הביצוע. המתאים בזה הוא QueryRow שהבאת בהמשך.
ב. תמיד תעשה defer rows.Close() שורה מתחת היצירה שלהם. ככה אין מצב שתפספס את הסגירה ותוותר לגמרי על הזריקה של הClose בכל מקום.
