@יהודי-טוב להלן ציטוט מהרשת:
התפרצות נגיף הקורונה בחודשים האחרונים אילצה רבים מהעובדים במשק, עצמאים ושכירים, לעבור למתכונת עבודה מהבית. הדבר גרר כמובן הוצאת כספים גבוהה מהרגיל, הן כדי לארגן סביבת עבודה נוחה והן בשל החשבונות שתפחו עקב השהייה המרובה בבית.
הוצאות שבעבר היום על חשבון המעסיק כמו חשמל, אינטרנט ועוד כיום נופלות על העובדים שחלקם עזבו את המשרדים ועברו לעבוד מהבית, בעקבות ההוצאות הגדלות, בתקופה שהיא בלאו הכי רצופת אתגרים כלכליים, החלו עובדים שכירים רבים לתהות אם הם זכאים להחזר הוצאות מהמדינה עבור הכסף שנאלצו להוציא.
המעבר של שכירים רבים לעבוד מהבית לא נעלם גם מעיני רשות המיסים, וזו התייחסה בפקודת המס החדשה שלה לנושאים כמו החזר מס בגין הוצאות לשכירים בגין הוצאות על עבודה מהבית.
סעיף 17 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] העוסק בניכויים וקיזוזים, מאפשר קיזוז הוצאות על עבודה מהבית, ו"על הנייר" לפחות, הפקודה מאפשרת גם לשכירים לעשות זאת - הסעיף מתייחס ל"אדם" ולא לשכיר או לעצמאי. אותו סעיף מגדיר מהם הניכויים המותרים על פי הפקודה, שאותם יש לנכות מההכנסה החייבת במס, כיוון שהיו כרוכות בייצור ההכנסה: "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסה בשנת המס ולשם כך בלבד".
משמעות הדבר היא ששכיר העובד מהבית זכאי לקבל החזרי מס עבור הוצאות שהיו לו ונועדו לשם ייצור ההכנסה.
מאחר שההוצאות המותרות בניכוי הן רק אלו שהוצאו במטרה לייצר הכנסה, בעוד שבעל עסק מנכה כמעט את כל הוצאות העסק מההכנסות, ביצוע הפרדה בין הוצאות לצורכי עבודה ומחיה אצל שכיר שעובד מהבית (בדומה לעצמאי שעובד מביתו) הוא מורכב יותר, שכן הוצאות הבית הן הוצאות מעורבות.
