תחומים - פורום חרדי מקצועי

ישנם שלושה סוגים של נישומים הזכאים להטבות המס: "עולה חדש", "תושב חוזר ותיק" ו- "תושב חוזר". "עולה חדש" - הינו מי שמעולם לא היה תושב ישראל והפך להיות תושב ישראל לראשונה. "תושב חוזר ותיק" - הינו אדם אשר היה פעם תושב ישראל, אך עזב את המדינה והיה ל"תושב חוץ" במשך תקופה של עשר שנים רצופות לפחות ולאחר מכן חזר להיות תושב ישראל. "תושב חוזר" - הינו אדם ששב לארץ ונהיה לתושב ישראל לאחר שהות של שש שנים רצופות מחוץ לישראל כ"תושב חוץ".
אחת השאלות המרכזיות שנדרש לבחון בתחום מיסוי בינלאומי הינה שאלת התושבות הפיסקאלית. האם מדובר בתושב ישראל או תושב חוץ. באיזה מועד בוצע ניתוק התושבות מישראל ומניין שנות השהות בחו"ל כתושב חוץ מחוץ לישראל. פרשנות המונח "תושב" ובעיקר מועד ניתוק התושבות שנויה במחלוקת ברוב המקרים. עמדת פקיד השומה היא, שנדירים המקרים בהם ניתוק תושבות חל מיד עם המעבר לחו"ל. ונקודת המפנה בתושבות תחול רק לאחר הוכחת פעולות המבססות ניתוק תושבות הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית. לרוב הפעולות המצביעות על ניתוק מתקיימות זמן מה לאחר המעבר לחו"ל.
במסגרת תיקון 168 שונתה הגדרת "תושב חוץ". הגדרת "תושב חוץ" בפקודה – בהתקיים שני תנאים מצטברים: שהייה מחוץ לישראל במשך 183 ימים לפחות במשך שתי שנות מס, וקביעת מרכז חייו של הנישום מחוץ לישראל בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות – תחת קיומם של שני התנאים האמורים ייחשב הנישום כתושב חוץ בשנת המס הראשונה הנבחנת.

הטלת מס בישראל נעשית מכוח חוק או על פי חוק
לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה, מוטל מס על הכנסה מכוח פקודת מס הכנסה, שהיא חוק לעניין המס על הכנסה. החוק נקרא פקודה משום שהוא שריד לחוק מנדטורי משנת 1941 שמדינת ישראל אימצה עם הקמתה בפקודת סדרי השלטון והמשפט.
כיום עדיין יש הוראות חקיקה תקפות שנחקקו לפני קום המדינה. על מלאכת גביית המס ממונה רשות המסים, אשר הוקמה בשנת 2004 ואיחדה את אגפי המסים בישראל.
שיטות המיסוי
קיימות שתי שיטות עיקריות של הטלת מס: מיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונלי.
השיטה הטריטוריאלית. בשיטה זו המס מוטל על הכנסות המופקות ונצמחות בשטח המדינה. שיטה זו אומצה בעיקר במדינות בעלות שטחים רחבים, כדי לחייב במס כל הכנסה המופקת ונצמחת בשטח הטריטוריאלי שלהן.
השיטה הפרסונלית (אישית). קובעת הטלת מס על הכנסה של אדם לפי מדינת התושבות שלו, ללא התחשבות במקום ההפקה או הצמיחה של ההכנסה. כאשר תושב מדינה הפועלת על פי השיטה הפרסונלית מפיק הכנסה במדינה הפועלת על פי השיטה הטריטוריאלית, עלולה להיווצר בעיה של מיסוי כפול על אותה הכנסה בשתי המדינות. בעיה זו נפתרת באמצעות אמנות בין לאומיות בין מדינות וחקיקה פנימית של כל מדינה למניעת כפל מס.
אמנות מס

אחד התפקידים המרכזיים של אמנות מס במישור המיסוי הבינלאומי הוא למנוע כפל בתשלום המס של הנישום באמצעות חלוקת עוגת המס בין מדינת התושבות של הנישום לבין מדינת המקור. מדינת התושבות נחשבת במקרה של יחיד, על פי רוב, כמדינה בה מצויים בית הקבע של הנישום ו/או מירב האינטרסים המהותיים שלו. במקרה של חברה, מדינת התושבות תקבע בהתאם למקום ניהול העסקים האפקטיבי. מדינת המקור, היא המדינה בה הנישום מפיק את הכנסתו. שאלת חלוקת המיסוי בין שתי מדינות מתעוררת למשל במקרה שתושב מדינה אחת מנהל פעילות עסקית בתחומי המדינה השנייה. פתרון מקובל לשאלה זו נעשה באמצעות בחינת קיום "מוסד קבע" במדינה בה מתקיימת הפעילות העסקית.
היסטוריה חקיקתית
עד שנת 2003 התבססה שיטת המיסוי בישראל בעיקר על עקרונות השיטה הטריטוריאלית, שכן פקודת מס הכנסה נחקקה בימי המנדט הבריטי, אשר העדיף את עקרון המיסוי הטריטוריאלי מסיבות היסטוריות כגון שליטה על שטחים נרחבים. בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ב 2 בינואר 2003 , אומצה שיטת המיסוי הפרסונלי עם יסודות טריטוריאליים, וכך החיוב במס יחול על כל אדם המפיק הכנסה בישראל ועל כל תושב ישראל המפיק הכנסה בישראל ומחוצה לה.
מיסוי בינלאומי
כדי להחליט אם אדם חייב מס על פי שיטת המיסוי הפרסונלית (אישית) יש לקבוע את מדינת התושבות שלו. פקודת מס הכנסה מגדירה תושבות ליחיד ולחברה. לעתים הגדרת תושבות במדינה אחת שונה מהגדרתה במדינה אחרת, וכך עשוי להיווצר מצב של "תושבות כפולה", שבו אדם נחשב לתושב בשתי מדינות. כדי לפתור בעיה זו ובעיות אחרות כגון כפל מס, כפי שתואר לעיל, יש צורך באמנות למניעת כפל מס בין מדינות. אמנות מס כאלה מקבלות מעמד מחייב לפי פקודת מס הכנסה. כיום מדינת ישראל חתומה על כ- 50 אמנות מס בין לאומיות, המקבלות תוקף מחייב לאחר פרסום צו של שר האוצר. רוב אמנות המס מבוססות על מודל בין לאומי מקובל של ה- OECD .
אחד הנושאים המרכזיים במיסוי בינלאומי בכלל ובאמנת מס בפרט הוא בחינת התושבות, אשר לפיה יחולק המס בין המדינות החתומות על האמנה. כאשר יש מצב של כפל תושבות האמנה קובעת "כללי שובר שוויון" כדי להכריע בשאלת התושבות. מודל האמנה של ארגון ה-OECD משמש כבסיס לניסוח אמנות המס של ישראל, תוך התאמה לדין הפנימי, לתנאיה המיוחדים של ישראל ולמדיניותה בנושא אמנות מס.

משרד רואה חשבון מוביל בתחום מיסוי בינלאומי המעניק שירותי תכנון מס מיטבי להשקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, בסוגיות הכנסות ישראלים מחו"ל וחובת דיווח, ייצוג וליווי של תושבי חוץ בישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס. השירותים בתחום מיסוי הבינלאומי כוללים: בחינת מבנה החזקות בחו”ל, היכרות עם אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, ייעוץ מס בנושא ניוד עובדים (רילוקיישן), ניהול חלוקת רווחים, הגשת דו”חות מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה-רולינג, חוות דעת משפטיות, סיוע לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון.

באילו מצבים רצוי לפנות לרואה חשבון
משרדי רואי חשבון מעניקים שירותים מגוונים בתחום החשבונאות והמיסוי, המסייעים לחברות, עצמאיים, שכירים ויחידים ללא תיק פעיל ברשויות המס.
היות ומערכות המס בישראל מקיפות את חיינו מכל עבר, הן מבחינת מסים עקיפים והן מבחינת מסים ישירים, שירותיו המקצועיים של רואה חשבון לא יסולאו בפז.
מתי נכון לפנות לרואה חשבון
רבים מתלבטים לגבי העיתוי הנכון לפנייה לשירותי ראיית חשבון.
במרבית המקרים, ההתנהלות הראשונית נעשית באופן עצמאי על בסיס ייעוץ מחברים, סיוע מצד קרובים וקבלת מידע מהמרשתת. כאשר הסוגיות הופכות למורכבות יותר ו/או כאשר מתבררים פערי ידע משמעותיים, נעשית פנייה יזומה לרואה חשבון מקצועי.
מדובר בטעות נפוצה אשר עלולה לגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
פערי הידע עלולים להוביל לדיווח מוטעה לרשויות וקנסות מיותרים. הפנייה למשרד רואה חשבון הוא "יפה שעה אחת קודם". טביעת היד המקצועית של רואה חשבון תסייע לא רק בהתנהלות השוטפת, אלא תוכל גם להשפיע על השיקולים הפיננסיים ולשנות מקצה לקצה את הכדאיות העסקית וההיתכנות הכלכלית.
שירותים ללקוחות פרטיים
משרדי רואי חשבון אף עומדים לרשות לקוחות פרטיים במגוון נושאים מן הטעם הפשוט שכל אחד מאתנו זקוק מעת לייעוץ מס מקצועי. שירותיו של רואה חשבון ניתנים ללקוחות פרטיים בין השאר בנושאים שירותי ייעוץ מס לתושב חוזר / תושב חוזר ותיק , ייעוץ מיסוי לישראלים ברילוקיישן, מתן ייעוץ לעובדים המועסקים בחו"ל ומיסוי בינלאומי בכלל, החזר מס הכנסה לשכירים, ייעוץ מס ובחינת היבטי המיסוי והכדאיות בעסקאות.
איך לבחור רואה חשבון
מוניטין אינו בהכרח מעיד על מקצועיות. במרבית המקרים, השירות האישי והמקצועי ניתן דווקא במשרדים קטנים ובינוניים. באיתור אחר משרד רואה חשבון מתאים, יש לבחון את הקריטריונים הבאים:

המלצות של לקוחות על המשרד והעומד בראשו.
ניסיון מוכח בתחום שבו נדרש הייעוץ.
כאשר מדובר בעסקים, ניסיון בענף פעילות עסקית
דרכי התקשרות אופציונליות עם נותן השירות.
מיקום המשרד ביחס למקום פעילות העסק.
השירותים הדיגיטליים שמוצעים ע"י המשרד.
האם נהוג לקיים מפגשים תכופים עם בעל העסק.
האם המשרד מספק תשתית למידע מקצועי עדכני

שוקלים לעשות רילוקיישן? רשות המסים וביטוח הלאומי במעקב אחריכם החל ממועד יציאתכם מהארץ עד לחזרתכם לישראל. איך לעשות רילוקיישן נכון?

כל המידע הנחוץ מאת מרואה חשבון מומחה במיסוי בינלאומי ומיסוי רילוקיישן
עזבתם את הארץ ועברתם לגור בחו"ל לבד או עם המשפחה? רשויות המס והביטוח לאומי עלולות לסווג אתכם כתושבי ישראל שחייבים במס ובביטוח לאומי, גם על ההכנסות מחו"ל. נזכיר כי המשמעות של אי דיווח על הכנסות אלה למס הכנסה ולביטוח לאומי יכולה להוביל להטלת קנסות ואף להאשמות בפלילים.
יציאה לחו"ל לצורכי עבודה או הגירה ללא תכנון מיסוי רילוקיישן מול רשויות המס והביטוח לאומי עלולה להביא למצב שבו ההכנסה שהופקה במהלך העבודה בחו"ל תחויב במס.
תיקון חוק שנכנס לתוקף החל משנת 2016, מחייב ישראלים שגרים בחו"ל ואינם מגישים דוחות מס בישראל, לדווח לרשויות המס על המעבר לחו"ל. בדיווח זה יש לצרף נימוקים עובדתיים ומשפטיים שיכולים לתמוך בטענה כי מאחר שהחלטתם להעתיק את מקום מושבכם לחו"ל ניתקה גם התושבות לצורכי מס מישראל.

תיקון החוק נועד להדק את הפיקוח של רשויות המס על ישראלים שמעתיקים את מקום מושבם לחו"ל ויורדים מהארץ, ולשים אותם מעל הרדאר, על כל המשתמע מכך. על כן, מומלץ לכל מי ששוקל לבצע את המעבר לחו"ל לספור את ימי השהות בישראל מדי שנה, ולהימנע מנוכחות בישראל מעבר לתקופות אלה.
פקודת המס ומרבית אמנות המס שעליהן חתומה ישראל, קובעים כי אדם שגר בחו"ל ייחשב לישראלי לצורכי מס בישראל אם מרכז חייו נמצא בישראל. יש להביא בחשבון מספר פרמטרים ובהם: מספר ימי השהייה בישראל, מיקום בני המשפחה, היקף הנכסים בישראל ובחו"ל, מקום ההכנסה, וכן קיומם של דירת מגורים, חשבונות בנק, תשלומי ביטוח לאומי, כלי רכב או חברות בארגונים מקומיים וישראלים. אם אדם יסווג כישראלי לצורכי מס או ביטוח לאומי, יהיה עליו לשלם מס וביטוח לאומי מלאים על כלל הכנסותיו הן בישראל והן בחו"ל ולהגיש דוחות בהתאם. ישראלים שיימנעו מכך ללא הצדקה, חשופים לא רק לתשלום החובות רטרואקטיבית, אלא גם לקנסות ולהרשעה פלילית.
אחת הדרכים להפחית את רמת הסיכון היא להיוועץ עם רואה חשבון מומחה במיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל על מנת שייבחן עבורכם את מעמד התושבות. הכלי להבנת חבות המס בישראל הוא מעמד התושבות. מדובר בניתוח מעמיק ומקצועי שאין להקל בו ראש. בוודאי שלא ניתן לקום יום אחד בבוקר ולהחליט "איני תושב ישראל עוד" זו בדיקה שנערכת ע"י מומחה מיסוי ויפה שעת אחת קודם.
כמובן שרשויות המס אינן ששות לקבל טענות של ניתוק תושבות ואף טוענות לעתים קרובות שניתוק התושבות הוא תהליך ארוך, שאינו מתרחש בסמוך לעזיבה או כתוצאה ממגורים קצרים יחסית בחו"ל. מנגד, בתי המשפט דווקא הכירו בניתוק התושבות גם לאחר תקופות קצרות יחסית.
עוברים לחו"ל? מה צריך לעשות
אם אתם עוברים לגור בחו"ל, יש לדאוג מראש לניתוק הזיקות לישראל בצורה המקסימלית האפשרית ובהקדם האפשרי. כך למשל אם אתם מחזיקים בדירה בישראל עדיף למכור אותה אן לפחות להשכיר אותה לתקופה ארוכה ללא מגבלות מסוימות בחוזה השכירות. יש לתעד מסמכים מבססים שמעידים על כוונת הניתוק.