-
@upsilon01 אמר בהאקתון של קמא-טק:
למישהו יש רעיון לפרויקט בנושא הקורונה והמסתעף?
אולי תסביר לי אחת ולתמיד -
מה עושים שם? -
@musicode אמר בהאקתון של קמא-טק:
@upsilon01 אמר בהאקתון של קמא-טק:
למישהו יש רעיון לפרויקט בנושא הקורונה והמסתעף?
אולי תסביר לי אחת ולתמיד -
מה עושים שם?אני אמנם לא מתכנת, אבל על זה אני מקווה שאוכל לענות.
אמורים כביכול לפתח פתרונות להתמודדות עם הקורונה בכל התחומים.
לדוגמא לבנות שיטה יותר מדוייקת ונכונה במקום מדד מקדם ההדבקה ה-R שמבוסס בעיקר על השערות.
מדד שידע לומר היום כמה חולים יהיו עוד 5 ימים לפי פרמטרים מסוימים, (אירועים חריגים תמיד יש).
(יש חברה ישראלית שמפתחת כעת בדיקות לפי שיעולים כדי שידעו כמה ימים לפני על תחלואה שעתידה להתפרץ). -
@by6199 מאוד מוזר בעיני שמתכנתים מתעסקים עם זה, זה דבר שרופאים, וחוקרי אפידמיות צריכים לעשות, ואחר כך לפנות למתכנתים שיעזרו להם לתרגם את הרעיונות שלהם לתוכנת מחשב.
למה מתכנתים לא קופצים להתמודד עם טרור? או עם זה שיש כל חצי שנה בחירות והשילטון לא יציב? או אולי תוכנה שתחזיר בתשובה את כל החילוניים, וחלס יבוא כבר המשיח?! -
@by6199
איפה ראית את זה?
באתר שלהם כתוב:האקתון מיוחד של קמא-טק בשיתוף פעולה עם חברת גוגל,
קרן פיטנגו, בית חולים תל השומר, קופת חולים מכבי ועוד שותפים
יוצא לדרך, מתכנתים, יזמים ואנשי טכנולוגיה חרדים מוזמנים להשתתף
ולהציע פתרונות לאתגרי הקורונה (לקשת האתגרים הקשורים לקורונה)
הפתרונות יוצגו בפאנל בפני בכירי ממשלה, בכירי עולם ההייטק ובכירי עולם הבריאות בישראל,
המיזמים הטובים ביותר יזכו לפרסים כספיים וגם להזדמנות ליצור שיתופי פעולה
עם גופי הבריאות הגדולים בישראל.זה נראה שלא צריך לבוא אפילו עם שורת קוד אחת
רק עם רעיונות. -
@רחמים רופאים אמורים להתעסק עם אבחנה של בעייה ובמציאת פתרון, לא בסטטיסטיקה ולא בדרכי התמודדות במרחק פיזי.
עולם ההייטק יכול לתת פתרונות מעולים להמון דברים שלא קשורים לתחום הרפואה.
(החיסון של פייזר אמור להיות בקירור של 90 מעלות מינוס אם אני זוכר נכון, אם רוצים פתרון שיהיה ב20 מעלות מינוס, מי עושה את זה רופא או מדען?
אם אנו רוצים לכמת נתונים ולשלב דברים שלא קשורים לרפואה אבל יש להם השלכה על הרפואה אז זה המקום בדיוק אליו יכולים להיכנס בעלי מקצוע שונים). -
יו"ר ועדת חוקה יעקב אשר בוחן במתחם 'קמא טק' פתרון טכנולוגי של חברת קומאקס עבור 'התו הסגול'. המערכת בודקת אם האדם מולה עוטה מסיכה, עם חום תקין ובהצלבה מול נתוני משרד הבריאות מוודאת שהוא אינו חייב בידוד. במקביל נבדק שמספר הלקוחות אינו עולה על המותר, ואז הדלת נפתחת ללא צורך בגורם אנושי.
-
@by6199 אמר בהאקתון של קמא-טק:
המערכת בודקת אם האדם מולה עוטה מסיכה, עם חום תקין
@by6199 אמר בהאקתון של קמא-טק:
ואז הדלת נפתחת ללא צורך בגורם אנושי.
החלק הזה כבר קיים ובשימוש בכל מיני מקומות.
-
https://www.israeldefense.co.il/he/node/46935
מאות מתכנתים חרדים השתתפו בהאקתון קורונה מיוחד
מדובר באירוע ראשון מסוגו, שנערך תחת הכותרת ״חרדים לקורונה״, ובו השתתפו 27 צוותים שפיתחו פתרונות טכנולוגיים למנעד האתגרים הקשורים בהתמודדות עם המגפהבהאקתון ראשון מסוגו שהתקיים בבני ברק ובמוקדים שונים ברחבי הארץ, שנערך תחת הכותרת ״חרדים לקורונה״, השתתפו מאות יזמים ומתכנתים חרדים מכל רחבי הארץ, שלקחו חלק במאמץ משותף למציאת פתרונות טכנולוגיים למנעד האתגרים הקשורים בהתמודדות עם מגפת הקורונה. בסיום האירוע הוצגו הפתרונות לנבחרת השופטים, ונבחרו שלושת המיזמים המנצחים.
האירוע התקיים ביוזמת קמא-טק ובשיתוף חברות הייטק וקרנות מובילות ובהן גוגל, ביה"ח שיבא, קרן פיטנגו, פועלים הייטק, קופ"ח מכבי ועיריית בני ברק. ההאקתון נפתח במעמד שר המדע וחבר קבינט הקורונה, יזהר שי, ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, ואישי ציבור נוספים. במהלך יממת האירוע, התמקד כל צוות של מפתחים באתגר אחר שהוגדר מראש. 27 צוותים הציגו פתרונות למגוון רחב של אתגרים בשלושה חצאי גמר, מול תשעה שופטים, שהורכבו ממשקיעים וממומחים בעולמות הבריאות והטכנולוגיה. מתוכם עלו לגמר שבע קבוצות.
במקום הראשון זכה היזם החרדי נטע מרום, שיחד עם צוותו, יצר במסגרת ההאקתון פתרון לגילוי אוטומטי של תבניות הדבקה על בסיס נתוני תחלואה אנונימיים, בשיתוף עיריית בני ברק. המערכת תוכל לשמש מקבלי החלטות ברמה לאומית ומוניציפלית לשיפור ההבנה של תבניות התפשטות של המחלה, ולבחינה מהירה של השפעת הגבלות תנועה והתכנסות, וכן תאפשר גמישות בהחמרת הנחיות לפי המצב האמתי בשטח. הקבוצה של מרום הכריזה שתתרום את דמי הפרס, בסך 5000 ש״ח, לארגון עזר מציון.
במקום השני זכה צוות שפיתח ״גרין קארד״ למחלימי קורונה. במטרה להקל על מחלימים לנוע בחופשיות ולסייע להשבת המשק למסלול, פיתח הצוות תעודת מחלים חכמה. הרעיון מתבסס על הכרטיס המגנטי הפשוט של קופות החולים, באמצעותו יתאפשר למחלימים לנוע בחופשיות ממקום למקום על בסיס אישור נוגדנים. הטענת הכרטיס באישור מעבר אפשרית דרך אפליקציה ייעודית, מחשב, סורק, קיוסק, ועמדות דומות. אין צורך בחיבור לאינטרנט, אין גישה למידע רפואי, ולא נשמר על הכרטיס שום מידע מלבד אותו אישור ירוק.
הצוות שזכה במקום השלישי פיתח מוצר המשלב בינה מלאכותית ומאפשר זיהוי מוקדם של סיכון אצל בני נוער. המוצר משלב הטמעת כישורי חיים ומיומנויות למידה, וכן סיוע מיידי בעת הצורך והפניה לגורמים רלוונטיים. הוא פותח תוך כדי מחשבה על תקופה מורכבת זו, בה ישנה התדרדרות במצבם של בני נוער בסיכון.
בנוסף, העניקו השופטים ציון מיוחד לשבח לארבע קבוצות נוספות שפיתחו פתרונות שונים: מערכת לזיהוי תמונה לטובת אבחנה בין צילומי רנטגן של חולי קורונה לבין שאר מחלות נשימה; מערכת קפסולות וירטואליות לאירועים ולחתונות שמבוססת על קבוצות גרעיניות וזיהוי פנים; וייז לניווט בתוך חנויות לקניה בטוחה; מערכת מהירה ויעילה להנגשת מידע רלוונטי.
רעיונות נחמדים
רק לא הבנתי את:וייז לניווט בתוך חנויות לקניה בטוחה
-