אשכול באישור מיוחד: טלפון מאושר - לדיבור בלבד
-
ישבתי באוטובוס, לידי ישב יהודי עם זקן יותר ארוך משלי, עם סמרטפון ביד.
אני השתעממתי כל הדרך, התקשרתי לחבר כמה דקות כדי להעביר את הזמן ואחרי זה לא היה לי מה לעשות, והוא? לא הרים את הראש מהמכשיר, לא ראיתי בדיוק מה הוא עשה שם, אבל היה לו מעניין.
וחשבתי לעצמי - איזה משועמם אני, עם המכשיר המשעמם הזה.הלכתי לבנק, הייתי חסר לי טופס מהכולל. עד שבאתי וחיכיתי לתור. הפקידה אמרה לי, תבקש שישלחו לך בווצאפ. אין לי וצאפ, אמרתי לה.
וחשבתי לעצמי - איזה מיושן אני, עם המכשיר הישן הזה.צעדתי ברחוב, ולפתע ראיתי מודעה מעניינת, מבצעים והנחות. הוצאתי פנקס ועט כדי לרשום את פרטי המבצעים, וכשסיימתי ראיתי מישהו עובר, שולף את הסמרטפון מהכיס ומצלם תוך שניה את המודעה, באלגנטיות, בלי לעמוד כמו גולם ברחוב ולרשום.
וחשבתי לעצמי - איזה דפוק אני, עם המכשיר הדפוק הזה.הגעתי למכולת, הוצאתי את הרשימת קניות מהכיס, ואבוי! נקרעה חצי מהרשימה, ואני לא יכול לראות מה כתוב שם. לידי הולך מישהו עם הסמרטפון ביד, אשתו שלחה לו רשימה בסמס והוא צוחק עלי.
וחשבתי לעצמי - איזה משועמם ומיושן ודפוק אני, עם המכשיר המשעמם וישן ודפוק הזה.אבל כשחזרתי הביתה, ישבתי עם הילדים, ועם אשתי, והייתי ממוקד בעבודה. וכשהלכתי ללמוד, הרגשתי בכלל בן חורין.
והוא ישב לידי, דווקא אברך טוב, אבל הווצאפ לא נתן לו הרבה זמן ללמוד. היה חשוב מאוד לבדוק מי חיפש אותו, מה כתבו לו, ולקנח עם קצת חדשות.
וחשבתי לעצמי - איזה חופשי אני, עם מכשיר שלא משעבד אותי!ומה דעתך בענין? על איזה מעלות תוכל להצביע בטלפון המאושר?
-
@שואף ישבתי בהמתנה מחוץ לחדרי ניתוח. ב"ה בנסיבות משמחות. השעה היתה 3 לפנות בוקר. איישו את הספסלים יהודי שהכיפה אינה נחה על ראשו, ואני.
הוא היה מרוט ממתח, דאגה ועצבים. "נו. מה קורה איתם שם?!" הוא מלמל בלחש צעקני.
מבטי שסרק את כל הסביבה מכל צדדיה קלט מודעה, קצת גדולה קצת קטנה, המבשרת שניתן לשלוח SMS למספר... ולקבל עידכון מחדר ההתאוששות און-ליין.
אמרתי לו "היי, את זה ניסית כבר?"
רק עכשיו הוא ראה את השלט. "אה, לא. ואתה? למה אתה לא מנסה?"
"כי אין לי SMS".
"מה הפירוש? אין לך בטלפון לשלוח SMS?!"
"לא. בטלפון הזה אפשר רק לדבר"
"ברצינות?! יש כזה דבר?!?! וואוו, איך לא חשבו על זה קודם? באנה, אתם הדתיים, יש לכם שכל..."
פתאום הבנתי שזה אנחנו המתקדמים שיש להם שכל. כל השאר הולכים רק אחורה, כנראה לכיון הקופים שאין להם כ"כ הרבה מהמצרך היקר הזה. -
@שואף
אני חוזר עכשיו משמחה משפחתית, ובכן:
אנחנו הגיסים והאחים ישבנו בשמחה סביב שולחן א' ונפגשנו א' עם השני, שוחחנו פטפטנו, תכננו את החופש הבא, תמיכה ועזרה להורים וכו' וכו', והיה נחמד ומיוחד.
שולחן לידינו ישבה המשפחה של הצד השני, גם הם ישבו סביב השולחן, אך משום מה הם כל הערב לא נפגשו, אני בספק אם הם יודעים מי מהם היה באותו ערב בשמחה.. מה שבטוח שאחווה לא הייתה ביניהם, והשמחה נעדרה כליל. עכשיו אני תופס גם מדוע, אנחנו עד השעה כמעט 11 בלילה ישבנו יחד, ואילו שהשולחן שלהם עוד לפני שפינו את המנה הראשונה כבר התנדף לחלוטין..
אה, סמארטפונים כבר אמרתי ..?!! -
@יהודי-פשוט אמר בטלפון מאושר - לדיבור בלבד:
ואגב גם הטלפון שלנו שהוא רק לדיבור, שואלים אותי הרבה פעמים "למה לא ענית לי"
אני עונה "הטלפון שלי נועד לעזור לי, לא לך"...החברותא שלי ממש קשה להשגה בטלפון גם כשהוא לא לומד, בהתחלה קצת כעסתי\נעלבתי ואז הכתה בי המחשבה: מאיפה הגיעה המוסכמה שצריך לענות לטלפון? למה זה שפלוני רוצה לדבר איתי מכריח אותי לענות לו למרות שעכשיו לא נח לי? הכי מגוחך כשאתה מדבר עם מישהו פנים אל פנים והוא מקבל שיחת טלפון ומפסיק את השיחה איתך ומדבר בטלפון, למה הוא קודם לי? אני באמצע שיחה איתך!
היום אשתי מאוד נהנית מהפירות של התובנה הזאת... -
- אני למשל נהנה לכבות את הפלאפון שמיועד לדיבור בלבד פעם בשבוע לחצי יום....
אני מרגיש אז כזה בן חורין שאם תנסה פעם אחת פשוט לא תצליח לחשוב על סמארטפון, כל בעלי הסמרטפונים לא יכולים לברך "שלא עשני עבד" הם ממש כלואים, ואני לא מדבר דווקא מסיבות רוחניות, פשוט משהו ממכר, בית סוהר, בלי ארוחות, בלי ניכוי שליש, ובלי חופשים!!!! - אם אתה בעל מקצוע ובוודאי כמו @שואף שמדובר במתכנת, אז אם אתה זמין בווצאפ, SMS ושאר מראי בישין, הרי הלקוחות מחכים שכל שאלה שמה תענה להם, והם יכולים לשלוח לך הודעה 24/6 ממוצאי שבת עד ערב שבת, וכפועל יוצא שולחים סתם שאלות בלי לחשוב פעמיים, ואז אתה נהיה גם משועבד אל הלקוחות שלך!!!
- אני למשל נהנה לכבות את הפלאפון שמיועד לדיבור בלבד פעם בשבוע לחצי יום....
-
ישבתי לפגישה עם לקוח שרוטן תמיד על כך שאין לי וואטאפ.
במהלך הפגישה בקש את סליחתי על שעליו לטפל כמה דקות בעניין דחוף, לאחר שקבל וואטסאפ מפרטנר שלו.
במשך כרבע שעה שלח וקבל הודעות מוקלטות בוואטסאפ, כשלאחר כל הודעה הוא ממתין בקוצר רוח לקבלת תשובה, עד שבשלב מסויים התחשק לי לומר לו: "אדוני היקר, שכחתם לגמרי שיש גם אופציה פשוטה וקלה של שיחה טלפונית. היה הולך לכם הרבה יותר מהר ויותר ברור. התקשורת שלכם עכשיו יותר מקוטעת ממכשיר קשר מלפני 30 שנה..." -
המסר מכל האשכול, מדהים !!
אבל מי שלא שם לב יש כאן מסר מצער מאד, והוא: כ"כ הרבה סמארטוטפונים שעוברים לצידנו... באוטבוס, בבנק,ברחוב, מכולת, ואפילו בכולל, כואב
@שואף אני מאחל לך הרבה שנים של דפיקות/שיעמום אבל חופשי עם המכשיר הטיפש כמו שתיארת... ולנו תמשיך לתת את האופציות הכשרות.... ואל תשכח להמשיך, כי נרדמת לאחרונה... -
שלום לחבר'ה.
עד לפני כשנה היה לי במקביל לטלפון הכשר שלי, גם מכשיר המאפשר גישה לוואצאפ (בלבד). כשהחלטתי להשליך את המכשיר הבוס 'השתולל'. "לא נוכל לעבוד ככה! אי אפשר לנהל חברה בלי וואצאפ!"
אני הייתי נחרץ, ובערב בהיר אחד נעלמתי לכולם מהרדאר בלי הודעה מוקדמת.
מה אומר ומה אדבר. התחלתי לחיות מההתחלה....
גם הבוס, גם הלקוחות וגם החברים התרגלו, ואני חזרתי לחיים שפויים, ולא כאלו שבהם אתה 'קופץ' מכל ביפ של הודעה חדשה.
ולקינוח, גם בטלפון המאושר הייתי זמין לכולם כמעט 24/6. לאחרונה למדתי להעביר למצב 'השתק' לכמה שעות ביום של לימוד ותפילה, פלוס שעת(יים) איכות עם המשפחה, ו...שום דבר לא קרה!! -
רעיון שראיתי בעלון אז נדברו בקצרה,
פעם אחת המחשב שלי התמלא וירוסים, הלכתי לטכנאי מחשבים, והוא שואל אותי למה אין לי אנטי וירוס מעודכן, אמרתי לו כמובן, שאין לי אינטרנט, המוכר עשה לי כזה פרצוף, ושאל אם כ"כ שווה לי לא להחזיק אינטרנט ולאבד קבצים וכו', אמרתי לו תשובה ניצחת!
עדיף שיהיה לי מחשב בלי אינטרנט והמחשב יהיה מלא בוירוסים, מאשר שיהיה לי אני אינטרנט, ואני עצמי יהיה מלא בוירוסים...
-
@golanart
ובמילה אחת: נטפרי! -
@golanart יסלח לי כבודו
אבל מי שזוכר [אתה בטח זוכר] איך הכל התחיל לפני משהו כמו 13-14 שנה שעוד לא היה שום סמארטפון [המקסימום שהיה זה משהו קצת יותר משודרג מנוקיה 3100] ואז התחיל כל הענין הזה של הטלפונים הכשרים ולקח די הרבה זמן עד שהציבור קיבל את זה, אנשים לא הבינו מה רע אם יהיה "רק" את זה או "רק" את זה וכו', אבל היוזמים הלכו בזה עד הסוף, ורק אחרי שנתיים שלש התחילו להבין איזה נס גדול היה לנו כאן. לסיכום אני אומר שמאוד קשה ליישם את מה שאתה טוען, אם כי אילו היה אפשר [במעשי לא ברעיוני] ודאי שזה היה טוב -
@golanart
אני חושב שהבעיה שלא מבדילים בין אידיאל למציאות.
נכון שיש אידיאל שהאדם יתקדש ויטהר ברמות הזויות.
אבל זה לא המציאות. וצריך להתאים את הדברים למציאות של דורנו.
הגוף והנפש דורשים את זה. אם לא נשתגע. כמובן שזה תלוי כל אחד ואיך שהוא גדל והחינוך שהוא קיבל.
אבל צריך להבין שיש דברים שאם תחסום ותגביל הנפש תדרוש את זה וזה יגיע למקום לא טוב. -
@golanart אני חושב שמדבריך עולה שהבעיה היא לא כולה בטכנולוגיה. הבעיה היא בנו, המשתמשים. הדברים הללו שהנך קורא אליהם אינם נקודתיים לענין טכנולוגיה ודי. כל חיי יהודי הם שילוב נכון - יש זמנים שצריך להראות פני כועס, ומאידך לכעוס זה חמור מאוד, לפעמים צריך להתעצל וכו' כל היהדות היא ענין של אמצע.
בטכנולוגיה פשוט אין שרירים לאף אחד [בינתיים] להצליח לעמוד באמצע הנכון הזה, וזה הביא אותי למסקנה שאנחנו משווים את הדור של היום לדור של פעם ומפספסים משהו עקרוני - לא רק הטכנולוגיה השתנתה, אלא גם אנחנו בעצמינו. אנחנו לא אותו חומר של פעם וזה לא יעזור.
אני בהחלט חושב שסבא שלי, כמו שהוא מיצע נכון בין עבודת אדמה לעבודת ה', כך הוא היה עושה את זה עם מחשב. אז למה אני לא? כי אני כבר לא סבא שלי.
הקב"ה הביא את הניסיון הזה 'קומפלט' לא רק את הגירויים, אלא גם החלישות שלנו באה עם זה.
ואני לא מתנגד למה שכתבת, להיפך, ברור שזה הנכון, רק אני לוקח את זה לכיוון יותר רוחני ששם גם [או רק, כי במישור הטכנולוגי נראה לי שהכל קיים] צריך לעשות עבודה.
תודה על התובנות שלך. אם זה לא היה אשכול מאושר אולי הייתי כותב את זה בפורום לתורה. -
@golanart
אני יכול להרגיע אותך, היום בו הטכנולוגיה תשתלט סופית על חיינו קרוב יותר ממה שחושבים, (ובאותו יום גם יבינו איזה שירות נטפרי עשתה לנו...)
בדיון על הטענת 'רב קו' בעמדות נדרים פלוס אמר לי הרב סילמן את המשפט הבא: "אני לא תמים, אני יודע שתוך עשר שנים הטכנולוגיה תנצח, אבל אני מנסה למשוך את החבל לצד השני כמה שאפשר". הדיין הגאון הרב פרבשטיין התערב "עשר שנים?! מקסימום שנתיים!!"... -
פוסט זה נמחק!
-
-
@GolanArt @magicode וכו'
מה שעשו בעצם זה להכניס את העיזה הביתה ואז להוציא אותה
בשביל המצב היום שכל דבר שמאשרים לבסוף זה רק אחרי המלחמה הגדולה גם בדברים הקטנים, לו היו פותחים פתח כבר אז "רק", המאבק היום היה על דברים מעבר למה שמוכרחים באמת.
